הכל פעל נגדם: ערך נכסי קרנות הגידור התכווץ בכ-30% ביחס לערך השיא בשלהי 2007

כך עולה מסקירה עדכנית של PwC על ענף קרנות הגידור; כולל סקירה של המצב בישראל

מאז הסקירה האחרונה של PricewaterhouseCoopers) PwC), רשת השירותים המקצועיים הפיננסיים הגלובלית, בה חברה הפירמה הישראלית קסלמן וקסלמן, על ענף קרנות הגידור, בספטמבר 2008, מצב המוסדות הפיננסיים ומשיכות כספים מאסיביות על-ידי משקיעים גרמו לפדיונות משמעותיים בענף קרנות הגידור. מצב זה בשילוב עם הנפילות בבורסה והתנודתיות בשוקי ההון בעולם, גרם, לפי הערכות, להתכווצות ערך הנכסים המנוהלים בקרנות הגידור בכ- 30% ביחס לערך השיא שלהם, בדצמבר 2007. בנוסף, קרנות גידור מסוימות נסגרו, ואחרות עברו שינויים מבניים.

לצד האווירה העסקית המאתגרת, לרבות הירידה במשיכות משקיעים והשגת ביצועים עסקיים חיוביים בעת האחרונה, התוצאות הרגולטוריות של משבר האשראי והשפעותיהן האפשריות על ענף קרנות הגידור מתחילות להתברר רק כעת; כך, פרסום טיוטת הדירקטיבה של מועצת האיחוד האירופי (EC) בנוגע למנהלי קרנות השקעה אלטרנטיביות באפריל 2009, בשילוב פרסום כללי קרנות הגידור (Hedge Fund Standards) ב-2008, על-ידי ה-Hedge Fund Working Group) HFWG), והצעות צוות העבודה של ממשל אובאמה בנושא, ממחישים את הביקוש הגובר מצד משקיעים מוסדיים ויועצים לדו"חות בלתי תלויים מטעם מנהלי השקעות בנוגע לממשל התאגידי בקרנות והבקרות התפעוליות בהן.

טיוטת הדירקטיבה של ה-EC, החלה על מנהלי קרנות השקעה אלטרנטיביות במדינות החברות באיחוד האירופי, מכילה שינויים קיצוניים ונרחבים בנוגע לאופן בו פועל ענף קרנות הגידור (ואף ענפי קרנות השקעה נוספים, כגון קרנות השקעה ב-private equity ובנדל"ן, הנכללות בהגדרת "קרנות השקעה אלטרנטיביות) באירופה. בין השינויים- דרישות להון מינימלי מקרנות מסוימות ודרישות דיווח מוגברות בנוגע לפרמטרים שונים (לדוגמא, ניהול סיכוני נזילות, מינוף ותהליכי הערכות שווי). למרות שצפויים דיונים בנושא וניסיונות לשנות את הנוסח המוצע, סביר להניח שרבות מההוראות המקוריות תוותרנה על כנן.

בארה"ב, מנגד, התפתחות הרגולציה בענף קרנות הגידור מתקדמת בקצב מעט איטי ומתון יותר. נכון ליוני 2009, תת-ועדה של בית הנבחרים האמריקני סיימה שימוע בנושא "נקודות מבט בנוגע לרישום קרנות גידור"; בנוסף, ישנה הצעת חוק, המתקנת את חוק יועצי ההשקעות מ-1940 (Investment Advisors Act of 1940), ומטילה חובת רישום על כלל יועצי ההשקעות האמריקניים, כמו גם על יועצי השקעות שאינם אמריקניים, שלהם לקוחות אמריקניים (בניגוד לטיוטת הדירקטיבה של ה-EC, הצעה זו מחייבת רישום קרנות גם בהתאם למיקום לקוחותיהן, ולא רק בהתאם למקום פעילותן/מושבן).

לאור השינויים בסביבה הפיננסית והרגולטורית, על מנהלי קרנות לעקוב אחר התפתחויות הרגולציה ולהתחיל לשקול ולהתכונן להשפעותיה, על אתגריה וההזדמנויות הגלומות בה, על עסקיהם ועל מודל הפעילות שלהם.

השפעה בלתי מבוטלת של הגברת הרגולציה הינה תוספת עלויות, שתנבע משינוי הסכמים, דרישות מידע מוגברות ועלויות ציות לנהלים. בחלק ממנה יישאו מנהלי הקרנות וחלקה יגולגל לעבר המשקיעים. על מנהלי הקרנות יהיה להוכיח, למשקיעים ולרגולטורים, בין השאר, באמצעות עמידה בדרישות הרגולטוריות, את חוסן מערכות הממשל התאגידי, התשתית התפעולית והבקרה בקרנות.

הסקירה השנתית החדשה של רשת רואי החשבון והיעוץ הגלובלית PricewaterhouseCoopers, Changing rules - regulation, tax and distribution of Hedge Funds around the globe, בוחנת את ההתפתחויות הרגולטוריות והמיסויות בענף קרנות הגידור הגלובלי, לרבות המשקיעים בקרנות ומנהליהן, וכוללת סקירה של המצב בכל מדינה ומדינה (לרבות ישראל), נכון ליוני 2009, ובכלל זה סקירת רגולציית ומיסוי קרנות גידור ומנהלי קרנות גידור וסקירת ערוצי הפצת קרנות גידור. בנוסף, מכילה הסקירה "תכנית פעולה" ("Action Plan") עבור מנהלי קרנות גידור, בבואם להתמודד עם נושאי רגולציה עיקריים.

להורדת המחקר המלא