ביה"ד: חוקרי ביטוח לאומי רשאים להתחזות לצורך חקירה

השופטת שרה מאירי דחתה בקשה לצו מניעה שהגישה סוניה מיכאלי, האוסר על הביטוח הלאומי להגיש לוועדה הרפואית לעררים צילומים שלה שצילמו חוקריו, לכאורה בניגוד לחוק העונשין ולחוק הגנת הפרטיות, כאשר הם התחזו לעובדי בזק.

מיכאלי, אלמנה בת 52, הוכרה כנפגעת פעולות איבה לאחר שנפצעה ב- 1997בפיגוע בירושלים, ומאז היא "סובלת מהפרעות קשות בשינה, פריצה של זיכרונות מהאירוע, כולל חוויות ריח קשות וחוויות גופניות של תחושות מסוימות כפי שחשה בפיגוע". ב-1999 נפטר בעלה, ומאז נכנסה לדיכאון עם מחשבות אובדניות. ב-2008 הידרדר מצב בריאותה, והיא פוטרה מעבודתה.

מיכאלי הגישה תביעה לגמלה כנפגעת פעולות איבה. ועדה רפואית אישרה לה 50% גמלה מאז 1997. הביטוח הלאומי עירער על ההחלטה, ומיכאלי זומנה לוועדה לעררים, ונמסר לה כי לוועדה הוגש דיסק עם צילומיה.

מדובר בסרט וידיאו בו היא צולמה בדלת ביתה, ברחוב. הצילום בוצע מהרחוב, בשעה שמיכאלי עברה דירה. בדיסק היו תמונות נוספות בו צולמה מיכאלי בדלת ביתה, כשהפעם הצלמים, שהתחזו לעובדי בזק, היו בחדר המדרגות של הבניין.

בית הדין פסק כח "התנהלות העובד/ים שצילמו אינה עולה, לכאורה, כדי עבירה פלילית. עסקינן בעובד ציבור, שהציג עצמו כעובד של גוף א' תחת עובד גוף ב'".

השופטת ציינה כי חוק העונשין אוסר להתחזות לאחר "בכוונה להונות", ואילו כאן החוקר "לא כיוון להונות התובעת במובנה הפלילי של מילה זו, אלא להטעותה/'להקהות' את עירנותה - זה ותו לא".

מעבר לכך ציינה מאירי כי אין פגם בעצם הצילום ואף לא בזכותו (שמבחינה ציבורית היא גם חובתו) של הביטוח הלאומי לאפשר לוועדה הרפואית לקבל מידע עובדתי ברור, נכון ומדויק, נטול פניות או אינטרסים.

לכן גם קבעה כי "ספק אם יש לפסול הצגת הצילום שבוצע בבית התובעת פנימה", ואולם בכל זאת אסרה להציג את הצילום שבוצע בתוך הבית, מהרגע בו מיכאלי הרשתה לחוקרים להיכנס לביתה ועד שיצאו מדירתה והיא נעמדה שוב על סף הבית. (בש"א 4749/09).