תקציבי המחשוב של הבנקים: בין השקעות עתק לקיצוצי ענק

בנק הפועלים הולך בעקבות דיסקונט ושוקל רכישת מערכת ליבה בנקאית בעשרות מיליוני דולרים ■ בנק לאומי מתרכז בחיסכון, וקיצץ 300 מיליון שקל מתקציב המחשוב ■ תוכניות ההשקעה הגדולות של הבנקים אמנם נדחו ל-2010 ואילך, אבל את הניצנים כבר מרגישים בתעשייה

הקשיים של הבנקים הישראליים בשנה האחרונה לא הקפיאו לגמרי את המחשבות על העתיד, והם ממשיכים להשקיע בתשתיות המחשוב. כך, לאחר תקופה ארוכה של התלבטויות, החליטו ראשי המחשוב בבנק הפועלים לקדם את שדרוג חלק מהמערכות המרכזיות בתחום הבנקאות.

ל"גלובס" נודע כי לפני כשבועיים פרסם הבנק מכרז במסגרתו יקבל הצעות מספקי תוכנה, במטרה לקבל יותר מידע לגבי תוכנות ליבה מתוצרתן. מחיר בסיסי של מערכת שכזו יכול לנוע בין 50-100 מיליון דולר.

ההחלטה אם וכיצד לשדרג את מערכות הליבה הבנקאיות, נמצאת במקום גבוה בסדרי העדיפויות של הבנקים. במערכות אלה משולבים מנועי תוכנה (ה"ספר הראשי") שאחראים על ניהול הטרנזאקציות הבנקאיות, ועליהם משולבים מודולים ליישומים בנקאיים ספציפיים - כגון בתחום הפיקדונות או ההלוואות.

הצורך ברכישה או בפיתוח של מערכת מסוג זה מקבל משנה חשיבות כאשר בוחנים את המערכות הוותיקות שקיימות עדיין במרבית הבנקים. הצרכים של המערכת הבנקאית השתנו מהקצה אל הקצה בעשור האחרון, המערכות הוותיקות כבר לא מספיקות.

בנק הפועלים, כך נודע ל"גלובס", בחן בשנים האחרונות את המערכות שמציעה SAP לתחום הבנקאות וכן מערכת של אורקל ומערכות נוספות. עם זאת, גם כעת, בבנק אין החלטה חד-משמעית לפנות בהכרח לכיוון של רכישת מערכת חיצונית, ומתי לצאת עם הפרויקט. המכרז שפורסם, אם כך, מיועד לספק לבנק את מרב המידע שיסייע לקבלת החלטה ובשוק ה-IT מעריכים כי בסופו של דבר אכן תירכש תוכנה מחברה חיצונית.

בבנק הפועלים מכחישים כי הבנק פרסם מכרז שכזה.

סחרחורת של הוצאות

בנק דיסקונט הוא הבנק הישראלי הבולט בו התבצעה החלפה של מערכת ליבה, תחת פרויקט "אופק". המערכת שיושמה היא אלטמירה של אקסנצ'ר, הפרויקט נמתח על פני 6 שנים והעלות שלו הייתה 220 מיליון דולר - הרבה מעבר להערכות הראשוניות.

לקח חשוב מההתנהלות בדיסקונט הוא שבפרויקטים כאלה, מחיר התחלתי של מערכת ליבה יכול להגיע לכמה עשרות מיליוני דולרים, אולם היישום המורכב עלול לגרור את הבנק לסחרחורת של הוצאות, שתביא להשקעה גבוהה בהרבה ותיצור גם לא מעט משקעים פוליטיים.

בנק שפעל בטקטיקה אחרת הוא בנק לאומי, שבמסגרת פרויקט "חרמש" ביצע שדרוג עצמי של תשתיות המחשוב בעלות הגבוהה מ-100 מיליון דולר, וכעת יצטרך לשלם הרבה יותר שכן יידרש לרכוש חלק גדול מיישומי התוכנה בעלות משמעותית.

לא רק הפועלים בוחן את דרכו. בבנקים הגדולים מתבצעים או נבחנים בכל רגע נתון בשנים האחרונות פרויקטים דומים. הבינלאומי, למשל, החליט לבצע פרויקט שכזה באופן איטי וליישם בכל פעם מודול נפרד.

בנק מזרחי-טפחות, על-פי הערכות, יקבל גם הוא החלטה להיכנס לפרויקט שדרוג באמצעות רכישת תוכנת מדף. במקביל, גם בבנקים למשכנתאות מנסים לבצע את השדרוגים הנחוצים - וכך לאומי למשכנתאות יצא לאחרונה במכרז לרכישת יישום לתחום המשכנתאות שמוערך בכ-10 מיליון דולר. מלאומי משכנתאות אישרו כי המכרז הוא חלק מתוכנית העבודה של הבנק.

קיצוצים של 700-800 מיליון שקל

לכל מטבע יש שני צדדים. המהלכים שמבצעים הבנקים עם מבט קדימה הם החלק החיובי מתוך ההתנהלות התקציבית של השנה האחרונה, אך הם הגיעו למעמד הזה לאחר שנה רוויית קיצוצים לאורך כל מנגנוני התפעול והמחשוב בבנקים הגדולים.

מהלכי הקיצוצים החלו בינואר, אז גילו מספר גדול של ספקיות שירותים בתחומי המחשוב, כי התעריף לפיו פעלו עד כה עם הבנק צפוי להצטמצם בכ-7%-9% בעקבות המשבר הכלכלי.

ועדיין, יש בו כסף גדול. שוק שירותי המחשוב, כך מעריכה חברת המחקר IDC, יסתכם בכ-1.9 מיליארד דולר ב-2009, ירידה של כ-3% לעומת השנה שעברה. שוק ה-IT הישראלי כולו, שכולל גם את המחשבים עצמם, חומרה, תוכנה ותשתיות תקשורת, יהיה כ-5 מיליארד דולר.

מתוך סכום זה, המגזר הפיננסי, שכולל בנקים, ביטוח ושירותים פיננסיים אחרים, הניב הוצאות של כ-520 מיליון דולר בשנה שעברה בתחום שירותי ה-IT. חלק נכבד מהקיצוצים התרכז בצד השירותים וכלל הורדת תעריפים, צמצום בשכר ובמספר המועסקים, לצד הקפאת תוכניות השקעה, רכישת תוכנות, ודחיית תוכניות פיתוח.

ההערכות הן, כי בחישוב התקציבים של חמשת הבנקים הגדולים, יקוצצו מהם במצטבר 700-800 מיליון שקל במהלך השנה הקרובה, מה שיבוא לידי ביטוי גם בהפסקת העסקתם של מאות עובדים, רובם מחברות שירותי ה-IT.

מכרז למרות הקיצוצים

הבנק הבולט בהקשר הקיצוצים הוא לאומי. הבנק החליט בסוף 2008 על צמצום של כ-30% מתקציב המחשוב השנתי שלו, כלומר כ-300 מיליון שקל, במסגרתם הוריד את תקציב השירותים בשיעור של 6%-7%, וכן הקפיא השקעות שהיו מתוכננות בתחום המחשוב בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. "לא הייתה תוכנית חד-משמעית לגבי הקיצוצים", אמר באחרונה ל"גלובס" איציק מלאך, סמנכ"ל בכיר וראש אגף תפעול ומנהלה בלאומי, "אנחנו בודקים מחודש לחודש מה עושים".

גם בפועלים החליטו על קיצוצים בסדר גודל דומה מבחינת חוזי הספקים, וכן על רה-ארגון במערך המחשוב, שכולל הפסקת העסקה של עשרות עובדים חיצוניים.

בנק דיסקונט כבר הודיע בתחילת השנה כי יקצץ כ-300 משרות בבנק - רובן בתחום המחשוב - וכן, יחליף את מערכת היוניסיס הוותיקה כך שייחסכו כ-60 מיליון שקל נוספים.

ככל הידוע, במזרחי שוקלים צעדי ההתייעלות משמעותיים ובבינלאומי הודיעו לאחרונה על הפסקת חוזה השירות עם EDS, דבר שהתרחש בעיקר בעקבות רצון הבנק לקצץ בעלויות ההסכם.

המכרזים שיוצאים אינם עדות לסיום המשבר והם אפילו היו די צפויים. אבל גם אם בניגוד לתוכניות המקוריות, רוב הפרויקטים הגדולים נדחו ל-2010 ואילך, בתעשיית ה-IT הישראלית יוכלו להיכנס לשנה החדשה עם אופטימיות מסוימת כי תקציבי המחשוב הגדולים לא נעלמו לגמרי.