נדונו לאבטלה? עלייה של 70% במספר עורכי הדין שמחפשים עבודה

התחרות על מקום עבודה בשוק עריכת הדין קשה מתמיד: ב-6 החודשים האחרונים היחס בין מספר מחפשי העבודה (3,602) למספר המשרות המוצעות (361) עומד על כמעט 10 דורשי עבודה על כל משרה מוצעת

הנתונים על הצפת מקצוע עריכת הדין בישראלמדירים שינה מעיניהם של עורכי דין רבים. בתוך עשור הפכה ישראל למדינה עם שיעור עורכי הדין הגבוה ביותר יחסית לאוכלוסייה שלה. מספר עורכי הדין שהתקבלו ללשכת עורכי הדין ב-9 השנים האחרונות מתקרב למספר הכולל של עורכי הדין שהתקבלו ללשכה מאז הקמת המדינה. בתוך 19 שנה גדל מספרם של עורכי הדין בישראל פי ארבעה - מ-10,697 עורכי דין ב-1990 - ל-40,469 עורכי דין בתחילת 2009.

לשכת עורכי הדין לא מוכנה להשלים עם המציאות הזו. היא עומדת בחזית המאבק נגד המשך הידרדרותו של התחום, ויוזמת מהלכים שנועדו להחזיר לו את כבודו ואת יוקרתו האבודים. בין היתר, הוחלט בלשכה לפעול להארכת תקופת ההתמחות לשנתיים, לקיים בחינות כניסה להתמחות עוד לפני תחילתה, ולהקים בית-ספר למתמחים, שבו ילמדו - במקביל לחלק מההתמחות - לקראת בחינות ההסמכה.

אלא שהדרך ליישום היוזמות הללו עוד ארוכה מאוד, ועוברת תחת ידם של שר המשפטים והמחוקק, שאינם ממהרים לשום מקום. ובינתיים, בזמן שהמחוקק מתלבט, משוטטים בשוק אלפי עורכי דין מחוסרי עבודה. אליהם מצטרפים מדי שנה כ-3,500 קולגות טריים, שחגגו את קבלת רישיונם בטקס ההסמכה של לשכת עורכי הדין, ומיד קופצים ראש לשוק התחרותי.

פיטורים מאסיביים

גם המשבר הכלכלי העולמי "תורם" למצב הבעייתי. מנתונים שנאספו החודש במרכז ההשמה של לשכת עורכי הדין (המספק שירותי השמה בחינם לעורכי דין דורשי עבודה מ-2004) עולה כי התחרות על מקום עבודה בשוק עריכת הדין קשה מתמיד. במחצית הראשונה של 2009 פנו אל מרכז ההשמה 3,602 עורכי דין מחפשי עבודה, לעומת 2,130 דורשי עבודה בכל שנת 2008. עלייה של כ-70% תוך חצי שנה, שהיא גידול שנתי של כ-238%!

עד שנת 2008, שבמהלכה נחשף המשק למשבר באופן מוחשי יותר, היתה העלייה במספר דורשי העבודה שפנו ללשכה הדרגתית-מתונה, וכמעט בלתי מורגשת. ב-2006, פנו אל הלשכה 1,461 עורכי דין דורשי עבודה, וב-2007 עלה מספרם ב-33 פונים נוספים בלבד, ל-1,494.

ואז הגיע המשבר הכלכלי, שטרף את הקלפים. בהתחלה העדיפו עורכי דין רבים ליפות את המציאות, לקשט אותה בסיסמאות ולשמור לעצמם את הצמצומים, הפיטורים והקשיים. מאוחר יותר החלו פיטורים מאסיביים שביצעו חלק מהמשרדים, תוך ניסיון להעלים אותם מתחת לרדאר של התקשורת ולא לתת להם לדלוף החוצה. אך אט-אט האמת יצאת לאור. למי שעדיין מתעקש לטעון כי ב-2008 המשבר בקושי נגע בשוק עריכת הדין, נביא את הנתון הבא: ב-2008 פנו אל הלשכה 2,130 דורשי עבודה, זינוק של 57% לעומת השנה שקדמה לה. במחצית הראשונה של שנת 2009, התמונה כבר היתה עגומה עוד יותר.

לדברי רכזת מרכז ההשמה של הלשכה, עו"ד מיכל קרמר-רשף, "הגידול המשמעותי החל בשנת 2008. עם פרוץ המשבר נפלטו עורכי דין רבים למעגל דורשי העבודה, מה שהובילם אל מרכז ההשמה לצורך קבלת סיוע". עם זאת, היא מוסיפה, "בחודשיים האחרונים ניתן להבחין בהתעוררות במשק בגיוס עורכי דין למשרדים ולחברות, לעומת חודשים קודמים".

התחומים החמים

האמירה האופטימית הזו נשענת על הנתונים הבאים: בחצי השנה האחרונה נוספו 361 משרות פנויות למרכז ההשמה, לעומת 275 משרות באותה תקופה אשתקד. בחודשים יוני ויולי השנה נוספו למאגר כ-50 משרות בממוצע, לעומת 20 בחודשים ינואר-פברואר.

באשר לתחומי ההתמחות "החמים" היום, נראה כי עורכי הדין המתמחים במקרקעין, בדיני העבודה ובליטיגציה מסחרית יכולים ללטש את קורות החיים שלהם. כ-50 מהמשרות שהציע השנה מרכז ההשמה, היו לעורכי דין במשרדים המתחים בתחום דיני העבודה; 70 מהן הוצעו לאנשי ליטיגציה מסחרית, כ-80 משרות פנויות הוצעו לנדל"ניסטים, ועוד 20 משרות לעורכי דין מתחום המעמד האישי. בנוסף, נרשמה התעוררות קלה גם בשוק ההון: בחודש האחרון נוספו-הוצעו 6 משרות פנויות למועמדים המתמחים בשוקי ההון.

קרמר-רשף מציינת, כי "מנתונים אלה נראה שהשוק מתייצב. התחומים אשר 'פרחו' בשל המשבר, כגון דיני עבודה, ייצבו את מעמדם החדש לעת עתה. תחומים להם הביקוש קשיח - ליטיגציה, אזרחי, מסחרי, מקרקעין - נותרו בעינם, ובמקביל חלה התעוררות בתחומים שהיו הראשונים להיפגע מן המשבר. בחצי השנה האחרונה דווחו 70 הצלחות (השמות), וכן חל גידול במספר ההפניות של מרכז ההשמה למגזר הציבורי, כשבינואר-יוני השנה נרשמו 5 השמות במשרדים ממשלתיים".

האם באמת יש מקום לאופטימיות? לא בטוח. היחס בין מספר המשרות המוצעות (361) למספר מחפשי העבודה (3,602) ב-6 החודשים האחרונים - כמעט 10 דורשי עבודה על כל משרה מוצעת - ממש לא מעודד. מה גם, שלא כולם מתאימים לכל המשרות המוצעות, מבחינת הוותק והניסיון הנדרשים ותחום התמחותם, כך שבפועל ההיצע הרבה יותר נמוך.

עוד עולה מהנתונים של מרכז ההשמה כי יותר ממחצית מעורכי הדין שפנו לשירות מרכז ההשמה של הלשכה ב-6 החודשים הראשונים של שנת 2009, הם בוגרי אוניברסיטאות בארץ (היתר הם בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל ומכללות). לדברי קרמר-רשף: "גם זה נתון האופייני לתקופה הקשה שבה היינו מצויים, שבמהלכה נפלטו מועמדים טובים למעגל דורשי העבודה".

22