פאניקה לפני הסערה

עם שינוי שיטת שווי השימוש, היכונו ליישום טקטיקת הבהלת ההמון מצד חברות הליסינג

לאחר הרעש הירוק של יולי, שזעזע את אמות הסיפים של שוק הרכב, שקע השוק בתחילת חודש אוגוסט לתרדמה כללית. רכישות רכב רבות, שתוכננו במקור לחודש זה, הוקדמו לחודש יולי וממילא רבים מהקונים הפוטנציאליים נמצאים בחופשת הקיץ הרחק מגבולות הארץ.

גם הרכישות של חברות ההשכרה לעונת התיירות כבר נרגעו ובענף מעריכים, שאפילו חברות הליסינג יאטו את הרכישות החודש. בטווח המיידי גם לא צפויים זעזועים נוספים מכיוון הרגולטור. הכנסת יצאה לפגרה ואפילו אנשי רשות המיסים, שניצבו מאחורי המיסוי הירוק, יצאו לחופש לאחר שסידרו לקופת המדינה עודף תקציבי מרשים של כמעט חצי מיליארד שקל ביולי.

כרגיל - הנוסחה מסובכת

אבל הזמן, כידוע, חולף במהירות, ובענף מתייחסים כיום לחודש אוגוסט בתור השקט שלפני הסערה. הרבעון האחרון של השנה מסתמן כרגע כתקופה מעניינת מאוד בשוק הרכב הישראלי הן בחזית והן מאחורי הקלעים.

בחזית ניצבות חברות הליסינג, שמנסות להעריך בימים אלה את המשמעויות של המעבר לשיטת שווי שימוש רציפה בתחילת ינואר ולהיערך לקראת השינוי תוך מינוף מערך השיווק שלהן לקראת האירוע המכונן, שיתרחש בעוד 14 שבועות בלבד.

חברות הליסינג עשויות לנקוט בטקטיקת הפאניקה ההמונית שיושמה בהצלחה רבה בחודש שעבר בשוק הרכב החדש. הרעיון הכללי הוא להתבסס על כך שהציבור מתקשה לעקוב אחרי הדקויות של הרגולציות הסבוכות בתחום הרכב ולפיכך די להזכיר את הביטוי הכללי עליית מחירים כדי להתחיל הסתערות.

אמנם ציבור לקוחות הליסינג הוא בדרך כלל יותר סלקטיבי ומתוחכם אבל כאשר המספרים אינם גלויים קיים פוטנציאל לא מבוטל לשיטת הפאניקה.

במקרה הנוכחי האוצר עשה עבודת הכנה טובה עבור חברות הליסינג; הנוסחה לחישוב שווי השימוש הרציף לשנים 2010 ו-2011, כפי שסוכמה עם התעשיינים, היא סבוכה בצורה קיצונית, משתנה על פני טווח נייד ואמורה לשקלל בתוכה את שינויי המדד ואת שינויי המחיר הממוצעים של כלי הרכב בפלח המרכזי של השוק.

במילים אחרות, אף אחד כולל רשות המיסים, התעשיינים ובוודאי לא חברות הליסינג - לא יכול לדעת כיום מה יהיה שווי השימוש האמיתי שישלמו העובדים על כלי רכב לאורך 3 השנים של חוזי ליסינג שיחלו החל מהשנה הבאה.

בהעדר מספרים ברורים, הלקוחות יגיעו למסקנה כי השיטה היחידה נגד השינויים הבלתי צפויים היא לחדש חוזה ליסינג או לחתום על חוזה ליסינג חדש עד ל-1 בינואר, כדי לקבע את שיטת שווי השימוש הנוכחית.

ייתכן, שהיצמדות לשיטה הקיימת אכן תחסוך ללקוחות כסף בשנים הקרובות. מנגד, ייתכן שבסופו של דבר יגלו הלקוחות שהשיטה החדשה דווקא הוזילה את שווי השימוש. אף אחד לא יודע. אבל אפשר להניח, שרבים לא ייקחו את הסיכון וברבעון האחרון נראה גל מאסיבי של רכישות ליסינג.

חברות הליסינג, אגב, כבר נערכות לקראת הגל הזה כפי שמעידים גיוסי אג"ח של יותר מ-300 מיליון שקל, שביצעה קבוצת שלמה, לשעבר ניו קופל, בשבועות האחרונים. הגדלת הנזילות בענף הליסינג היא בשורה טובה גם ליבואני הרכב, או לפחות לאלה מתוכם שמשווקים כלי רכב רלוונטיים לחברות הליסינג.

מכשולים נוספים בייבוא המקביל

בתוך הרעש הירוק כמעט נשכחה העובדה, שיש כיום לוח זמנים מוגדר להחלת הייבוא המקביל של כלי רכב לישראל. הייבוא המקביל, כלומר ייבוא מסחרי של רכב חדש מדילרים בחו"ל ללא צורך בקשר זכיינות ישיר עם היבואן, אושר באמצע יולי במסגרת חוק ההסדרים כאשר לתחילת היישום שלו הוקצבו שישה חודשים.

השעון כבר החל לתקתק אבל בינתיים השתנו כמה דברים בסיסיים בשוק, שעתידים להציב מכשולים לא קטנים בפני חלוצי הייבוא המקביל. המכשול הראשון הוא המיסוי הירוק, שהעלה משמעותית את שיעור מס הקנייה על כלי רכב ובהתאם עתיד ליצור לחץ גדול על המרווחים.

אמנם העלאת מס הקנייה ל-90% חלה גם על היבואנים הסדירים אולם לאלה, להבדיל מהיבואנים המקבילים, יש גב תומך של היצרנים. החודש פעל הגב באפקטיביות כאשר יצרנים רבים הסכימו להפחית ולהתאים את מחירי ה-FOB ליבואנים שלהם בישראל מתוך התחשבות ברמת המיסוי החדשה. אינדיקציה לכך אפשר למצוא בהתייקרות המתונה מהצפוי, שנרשמה החודש במחירונים של כלי רכב רבים במחירים של 150 אלף שקל ומעלה.

חלק מהספיגה נובע מהמלאים הגדולים בהם הצטיידו היבואנים בטרם עליית המיסוי אולם לפחות כמה אחוזים הם תרומה של היצרנים. קשה להניח, שיבואנים מקבילים יזכו לאותה רמה של התחשבות מהדילרים. לפיכך אפשר להניח, שיתרון המחיר של הסטוקים לעומת כלי הרכב החדשים של היצרנים, התכווץ בכמה אחוזים טובים.

החל מינואר 2010 גם תיכנס לתוקף התקנה, שמחייבת להתקין מערכת בקרת יציבות (ESP) בכל כלי הרכב הפרטיים החדשים. התקנה הישראלית מקדימה בשנה אחת לפחות את התקנות האירופאיות המקבילות והמשמעות היא הקטנה משמעותית של כמות כלי הרכב מסטוקים, שיהיו רלוונטיים לייבוא לישראל, במיוחד בפלח המרכזי של השוק.

מערכת בקרת יציבות, כידוע, לא ניתן להתקין לאחר הייצור ובאירופה היא עדיין אופציה יקרה ולא שכיחה. אם מוסיפים לכך את התחזקות הייבוא האישי, שהפך בחודשים האחרונים לייבוא בהיקף כמעט מסחרי עם 560 כלי רכב שהגיעו ארצה ביולי לבדו, ומאיים כיום לנגוס מהפוטנציאל של הייבוא המקביל של רכבי יוקרה, לא נופתע אם "מהפכת הייבוא המקביל" לא תחרוג בסופו של דבר מהצהרות בלבד. *