חזקיהו דוחה את מעבר הבנקים לשיטת הפרשה חדשה לחומ"ס

"במענה לפניות שנתקבלו ועל מנת לוודא יישום מלא ונאות החלטנו כי מועד יישום ההוראה החדשה יידחה", כותב חזקיהו לבנקים. מדובר בדחייה שנייה מהמועד המקורי ליישום בינואר 2009. הבנקים טענו בחודשים האחרונים כי יש בעייתיות ביישום ההוראה בגלל העומס הרגולטורי, המעבר לכללי באזל 2 בסוף 2009 והקשיים ביישום ההוראה המורכבת יחסית. לאור המעבר הצפוי ל-IFRS בשנים הקרובות העלו חלק מהבנקים תהייה לגבי הצורך ביישום ההוראה וחלקם סברו כי מדובר בהוראה מיותרת.

פירוט מילולי

עוד מקל חזקיהו על הבנקים בכך שהוא מוותר על דרישתו מהם לכלול כבר בדו"ח השנתי של 2009 (שיתפרסם במארס 2010) ובדו"ח הרבעון הראשון של 2010 (שיתפרסם במאי 2010) גילוי כמותי לגבי ההשפעות של אימוץ ההנחיות החדשות על הבנק.

במקום גילוי כמותי יתנו הבנקים פירוט מילולי בלבד של ההשפעה הצפויה על המצב הכספי, תזרים המזומנים, איכות תיק האשראי, ניהול סיכוני אשראי ותנודתיות הרווח הנקי וההון העצמי. בנוסף יעבירו לבנקים לפיקוח על הבנקים עד 15 באפריל 2010 נתונים לגבי ההשפעה הצפויה אילו אומצה ההנחיה בסוף 2009. הדיווח יהיה לבנק ישראל בלבד ולא יפורסם לציבור.

חוזר "מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי" מעביר את הבנקים לשיטת הפרשה חדשה לחובות מסופקים. בשיטה זו לא ניתן יהיה לרשום הכנסות ריבית בגין "חובות פגומים". כך למשל אם הבנקים סבורים כי יש לסווג חוב מסוים כ"חוב שאינו נושא הכנסה" עליהם להפריש את כל הכנסות הריבית הצפויות ממנו בעתיד מיד עם הסיווג בעוד שכיום מתבצעות ההפרשות בגין הריבית מדי שנה.

עוד נקבע כי יש לערוך הפרשות פרטניות לחובות מסופקים בהתבסס על ערך נוכחי מהוון של תקבולי הריבית הצפויים מהחייבים. כלומר על הבנקים להפריש כאילו לא יקבלו בעתיד את הריביות מהלווה הבעייתי. סעיף אחר קובע את נהלי ההפרשה להפסדי אשראי בגין חובות קטנים והומוגניים שירידת ערך שלהם נבחנת על בסיס קבוצתי.

בנק ישראל קבע כי שינוי שיטת ההפרשה לחובות מסופקים והגדרת סיווג החובות הבעייתיים בבנקים תעשה כך שבשלבי המעבר לא ייפגעו רווחי הבנקים. נקבע כי כל התאמה שתידרש תיעשה לקרן הון בהון העצמי ולא לדו"ח רווח והפסד. זאת מאחר שיישום ההנחיה היה גורם להפרשה גדולה וחד פעמית של מיליארדי שקלים לחובות מסופקים כדי להתאים את תיק האשראי.