"חסם הכניסה למיזם אינטרנט הוא הנמוך ביותר אי-פעם"

8 שנים אחרי התפוצצת בועת הדוט.קום, בעידן הווב 2.0 ותחת השפעת המשבר, הקמת סטארט-אפ אינטרנטי הפכה לפשוטה וזולה יותר.

מדוע? ישנן מספר סיבות: כלי פיתוח רבים מוצעים כיום בחינם, עלויות שנגזרו מסוגיות של רוחב פס או אחסון, הפכו לנמוכות יותר הודות להתפתחויות טכנולוגיות, וחדירת שירותים, דוגמת טוויטר ופייסבוק לצד המוני בלוגים טכנולוגיים, מקלים על מאמצי השיווק של החברות בתחום.

מלבד זאת, המשבר הרתיע את קרנות ההון סיכון, עובדה שאילצה את יזמי האינטרנט להסתגל לסביבת עבודה נטולת הון.

בלוג מעניין, שפורסם באתר הוול-סטריט ז'ורנל, דן בטיב הקשר בין הקרנות לחברות אינטרנט, בניסיון להבין האם המשבר חידד את העובדה שיזמים לא זקוקים לגיבוי של הון סיכון על-מנת להקים חברת אינטרנט.

כדי להבין את המציאות הישראלית בנושא, "גלובס" שוחח עם מספר פעילים בתעשיית ההון סיכון והאינטרנט.

אהוד לוי, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון ורטקס, סבור שהקשר בין הון סיכון לחברות ווב 2.0, מושפע מסוג החברה. לדבריו, "צריך לעשות אבחנה בין שני סוגי חברות: אלו שרוצות להיות מובילות בתחומן וליצור ערך עצמי, ואלו שמוקמות לצורך יצירת פרנסה, ונמדדות לפי ההכנסות של החודש האחרון".

לדבריו, "היום אפשר להקים חברה שתייצר הכנסות ותחזיק את עצמה, באמצעות סכומים נמוכים באופן יחסי או במימון עצמי. אולם, חברות שרוצות להיות בין שלוש המובילות בשוק שבו הן פועלות, כמו פייסבוק וטוויטר, חייבות לגייס כסף גדול, וזה לרוב אומר מקרנות הון סיכון. במצב כזה, סטארט-אפ אינטרנטי יצטרך לגייס הון למטרות של שיווק, הוספת פלטפורמות וחדירה לפלטפורמות חדשות".

לוי מוסיף שגם לחזון של החברה יש חלק בעניין. "אם מדובר בחברת אינטרנט שפועלת בשוק האפילייטס (שותפויות - נ.פ), אז זה פחות רלוונטי מי הם המשקיעים. אבל אם החברה רוצה להנפיק או להירכש, אז חשוב מי השקיע בה. משקיעים מוסדיים מספקים את האמינות, וחשוב שיראו שיש לך גב".

טל בר-נח, יזם אינטרנט, שגם השקיע בחברות כמו BelnSync ו-Fixya, תומך בגישה אקטיבית יותר. "יזמים היום צריכים להתחיל בכוחות עצמם בהשקעה עצמית, או למצוא משקיעים פרטיים. רק בשלב שהחברה כבר מגובשת עם מוצר בגרסת אלפא, או לקראת מוצר אבל עם מודל עסקי שהיא מרגישה בנוח איתו, עליה לגשת לקרנות. תמיד חשבתי כך, אבל המשבר הפיננסי רק העצים את זה".

*אבל נהוג לחשוב שקרנות מסייעות יותר ממשקיעים פרטיים בפתיחת דלתות וביצירת מוניטין.

"זה תלוי. יש משקיעים בקרנות שעוזרים ויש שפחות. קרנות אינן תחליף ליזמים, לכושר הניהול שלהם, וליכולתם לנצל את הנטוורקינג שלהם בעולם. ויש משקיעים פרטיים שהם לא פחות מתוחכמים מהקרנות, ואולי אפילו יותר".

אפשר מהבית

דוגמה לסטארט-אפ אינטרנטי, שהוקם על-ידי שניים שעבדו מהבית, היא FoxyTunes של האחים ויטאלי ואלכס סירוטה. לפני שנה וחצי הם מכרו את החברה ליאהו תמורת 30-40 מיליון דולר, לאחר השקעה כספית לא גדולה מצידו של יוסי ורדי והשקעה נוספת ממשקיעים פרטיים עם מוניטין.

אלכס סירוטה טוען, בשיחת טלפון מקליפורניה, כי "חשוב לזהות האם הערך של המשקיע שלך הוא רק כסף או שיש לו ערך מוסף, כי לקחת השקעה זה אומר קשר הדוק שכמעט ולא ניתן לשבירה.

"ברור שהיום הרבה יותר קל להקים חברה בעלויות נמוכות. אבל לקרנות כן יש יתרונות בפתיחת דלתות, יעוץ וסיוע, ואסור לזלזל בזה". במקרה של האחים סירוטה, בכל מקרה, עבד דווקא המודל ההפוך - גיוס ממשקיעים פרטיים.

לדבריו, "נוצר מצב מעניין שנותן ליזמים אפשרויות בחירה גדולות יותר, שכן העלויות נמוכות יותר ולא צריך לגייס מיליונים בשביל לבדוק מוצרים. המסלול, שמתחיל ברעיון, דרך הביצוע, בדיקת ההיתכנות, התאמת המוצר ואולי עד לשינוי פוקוס, התקצר מאוד. זה מסלול שלא היה קיים לפני 10 שנים".

*האם זה אומר שנראה בעתיד פחות הון סיכון שמופנה לחברות אינטרנט שנמצאות בשלב מוקדם?

בר-נח: "זו המגמה. הקרנות יקצו סכומים קטנים יותר. הן יעשו 'השקעות ניסוי' של 100-200 אלף דולר, רק בשביל לבדוק האם זה עובד. רק אחר-כך הן יבחרו האם להשקיע סכומים גדולים.

"בינתיים, הן ימקדו את מירב ההשקעות במוצרים מתקדמים יותר ובחברות שנמצאות בשלב של הסכמים או חדירה לשוק. כך שפחות כסף יגיע לחברות סטארט-אפ בתחום האינטרנט והמשבר הפיננסי מאיץ תהליך זה".

סירוטה: "הקרנות הקלאסיות אולי ישקיעו פחות, כי יש היום יותר אנג'לים שגם להם יש ערך מוסף מלבד הכסף. אבל הקרנות כבר עושות התאמות, ומתחילות לצוץ קרנות חדשות, שמשלבות פעילות של קרנות מסורתיות, לצד פעילות אנג'לית. הקרנות הללו משקיעות בהרבה חברות קטנות ובסכומים קטנים יותר". דוגמה אחת לכך היא הקרן החדשה של מייסד נטסקייפ, מארק אנדרסן.

דוגמה הפוכה לפוקסיטיונז, היא חברת האינטרנט 5min, שהשלימה לאחרונה גיוס של 7.5 מיליון דולר מקרנות הון סיכון. לדברי רן הר-נבו, ממייסדי ומנכ"ל החברה, "התהליך הכי משמעותי באינטרנט בשנים האחרונות הוא אכן ההוזלה של אמצעי הפיתוח, וחסם הכניסה לתחום הוא הנמוך ביותר אי-פעם. לכן, יזמים יכולים להעלות גרסת בטא של מוצר על-ידי גיוס מינימלי ממשקיעים פרטיים, וזה מעודד יזמות".

"עם-זאת, כדי לבנות משהו גדול באמת, חברה חייבת לגייס הון מהקרנות. שכן כשעסק אינטרנטי מתחיל לצמוח, העלויות הכרוכות בכך יקרות ויכולות להגיע למיליוני דולרים בשנה.

"לכן, השאלה היא האם באינטרנט חייבים לבנות משהו ענק, והאם זה ה-DNA היחיד של חברת אינטרנט. האבסורד הוא שהרבה חברות שיכולות להיות קטנות ורווחיות, פונות לקרנות ומגייסות, פשוט כי הן יכולות".

לדבריו, "קרנות טובות יכולות להיות ברכה לסטארט-אפ אינטרנטי, ויש להן ערך שקשה לבטלו. אולם, כשמספיק יזמים יראו שאפשר לבנות חברות 'ריאליות' בסכומים קטנים, אין ספק שיהיה סחף למודל הבריא הזה".