מגזין G: פלסטיני שייעץ לפז תובע - לאחר מותו

עזאם יונס, בעלים של תחנת גז מטול כרם, אמנם מת לפני כשנה - אך לאחרונה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים תביעה נגד פז, בשם עיזבונו ■ לטענת התביעה, פז התנערה מהתחייבויותיה ליונס "כאילו היה מוצר חד-פעמי מסוג השתמש וזרוק"

לפני שנה בדיוק פורסם במגזין G ראיון עם איתן קוברסקי, שהיה עוזר בכיר למנכ"ל פז, והממונה על הקשרים עם הרשות הפלסטינית ועם מדינות ערב. קוברסקי, האיש שסידר לפז חוזה ששווה מיליארדים לאספקת דלק לגדה המערבית, סיפר בראיון על המשא ומתן הרגיש מול אנשי חמאס, והודה כי ללא איש הקשר המתאים לא היה מצליח לסגור את העסקה.

כעת נחשף איש הקשר: עזאם יונס, בעלים של תחנת גז מטול כרם. יונס מת לפני כשנה, אך לאחרונה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים תביעה נגד פז, בשם עיזבונו ומנהלו, עו"ד עמנואל צנטלר. לפי התביעה, שדורשת 240 אלף דולרים, לאחר שיונס חיבר בין פז למקבלי ההחלטות בממשלת חמאס, וסידר לה את החוזה השמן - התנערה זו מהתחייבויותיה כלפיו. מדובר, נטען בתביעה, ב"התעשרות החזק על חשבונו (...) לאחר שמילא המנוח את חלקו, השקיע תוך סיכון עצמי מאמצים רבים כדי לסייע לנתבעת להשיג הסכם זיכיון ששוויו עשרות, אם לא מאות מיליוני דולרים, התכחשה הנתבעת להתחייבותה והתעלמה מהמנוח כאילו היה מוצר חד-פעמי מסוג 'השתמש וזרוק'".

לפי התביעה, יונס השקיע חודשים ארוכים בשיחות ובפגישות עם בכירים בממשלת חמאס, "תוך שהפעיל לחצים והבטיח הבטחות, תוך סיכון אישי גבוה - הואיל ובדרגים הנמוכים של שלטון החמאס (אותה עת) לא ראו בעין יפה קיום וקידום קשרים עסקיים עם חברות וגופים ישראליים". למרות זאת, נטען, הוא "הצליח להגיע לאנשים הנכונים ולקשר בין מקבלי ההחלטות ונציגיהם לבין נציגי הנתבעת".

עוד נכתב כי "המנוח שימש כאיש קשר סמוי בין הנתבעת לרשות, הוא פעל להעביר מידע בין הנתבעת לרשות, ליווה את הנציגים של הנתבעת לחלק מהפגישות שנערכו". על סמך הבטחותיה של פז לגמול לו, נטען כי יונס העניק "הבטחות מקבילות לאנשים המתאימים במקומות הנכונים".

פז אינה מכחישה כי נעזרה ביונס. המנכ"ל אז, מודי בן-ש"ך, דיווח בזמנו לדירקטוריון ש"התקשרנו עם יונס כיועץ לענייני המסחר שלנו עם הרשות" בתעריף של 20 אלף דולרים לחודש למשך כשנה. אך באופן לא רשמי, שלא הועלה על הכתב, לטענת יונס, סוכם כי התגמול החודשי יינתן במשך שנתיים נוספות לכל הפחות. כאשר קוברסקי ובן-ש"ך עזבו, נטען, לא היססה פז "להשליך את המנוח הצדה כאילו לא היה".

יונס קיבל 240 אלף דולרים בגין 2007, וכאשר פנה למנכ"ל החדש יונה פוגל בנוגע להמשך התשלומים, הודיעה לו פז כי היא אינה חייבת לו עוד מאומה. בכתב ההגנה, פז מאשרת כי נעזרה ביונס, אך טוענת כי שילמה לו תמורה מלאה והוגנת. לטענתה, התביעה מפריזה בתרומתו לרקיחת העסקה, באופן ש"קושר למנוח תארים והישגים לא לו". ההתקשרות עם הרשות, נטען, "לא הייתה תלויה בשירותיו (...) ולא ניתן לקבוע שאלמלא המנוח לא הייתה הנתבעת מתקשרת בעסקה האמורה (...) מעורבותו של המנוח במשא ומתן הייתה מעטה ושולית".

עד מרכזי יהיה כמובן קוברסקי, שהתביעה מזכירה את ציטוטיו בראיון ב-G כאסמכתא לטענותיה. קוברסקי אכן סיפר כאן שלא היה מצליח לסגור את העסקה לולא קישר אותו "חבר ותיק" למרצה מאוניברסיטת ביר-זית, שחיבר אותו לשר האוצר הפלסטיני. "אתה חייב למצוא איש קשר שיפתח לך את הדלת", הסביר. אותו חבר פותח דלתות היה יונס.