במקביל למערכת החינוך הרשמית קיים חינוך מיוחד לעשירים

על-פי נתוני משרד החינוך, כיום פועלים בישראל כ-23 בתי ספר ייחודיים ברישיון, כלומר מוכרים אך אינם רשמיים (ואינם שייכים לרשתות החרדיות), שלומדים בהם סך הכול 2,000 תלמידים. בין בתי הספר האלה נמצאים בתי הספר הדמוקרטיים, האנתרופוסופיים ובתי ספר ייחודיים נוספים. בתי ספר נוספים פועלים וממתינים לרישיון.

בשלוש השנים האחרונות הוגשו 31 בקשות לפתיחת בתי ספר ייחודיים, חלקן בקשות חוזרות. מתוך 31 הבקשות, עשרה בתי ספר אושרו, שבעה מצויים בהליך רישוי ו-14 נדחו.

בתי הספר רוצים הכרה

קיימים כמה סוגים של בתי ספר פרטיים, מסבירה ד"ר בת חן וינהבר, ראש המכון לקידום יזמות בחינוך במכללה האקדמית בית ברל. בקצה אחד של הסקאלה נמצאים בתי ספר מוכרים ורשמיים שמפעיל משרד החינוך.

לצידם קיימים בתי ספר "מוכרים שאינם רשמיים", כלומר ממומנים באופן חלקי על ידי משרד החינוך, אך אינם מחויבים לתוכניות הלימוד שלו.

אחריהם נמצאים בתי ספר צעירים, הפועלים שנה עד שש שנים, שמפעילות עמותות שהקימו ההורים, והם עדיין אינם מוכרים ואינם ממומנים על ידי משרד החינוך. רובם מנסים לקבל מעמד של "מוכר שאינו רשמי", כדי לקבל תקצוב.

בקצה הרחוק של הסקאלה נמצאים בתי ספר ספורים שהם פרטיים לגמרי, כמו בית הספר האמריקני באבן יהודה ובית הספר החדש של דרור אלוני ברופין, שעתיד להיפתח השנה.

"האינטרס של העמותות הפונות לקבל אישור הוא לא רק כלכלי", אומרת וינהבר. "הרבה הורים מעדיפים שמשרד החינוך יכיר בבית הספר, כדי לדעת שהם שולחים את הילדים לבית ספר 'נורמלי'".

בתי הספר הפרטיים ממומנים חלקית על ידי המדינה (מקבלים כ-70% מההקצאה לתלמיד), וההורים משלימים את השאר, 750-1,000 שקלים לחודש לילד. ואפילו יותר.

חלק מבתי הספר מציעים תמורת הסכום הזה יום לימודים ארוך, וכך חוסכים בתשלום לצהרון לילדי הכיתות הנמוכות.

לדברי וינהבר, "רוב ההורים פשוט לא רוצים את המוצר שנקרא 'בית ספר של משרד החינוך'. לא תמיד אלה הורים אליטיסטים, הרבה פעמים אלה הורים שלא רוצים את מה שהמערכת נותנת. הם רוצים גיוון, שיטות למידה מתקדמות ויחס אישי לילדים.

"בחינוך העל-יסודי, אגב, רוב הילדים וההורים רוצים מסגרות שמספקות בגרות".

מלבד היחס האישי והכיתות הקטנות שהורים מציינים לטובה בבתי הספר הפרטיים, מודים הורים שלא לייחוס כי יש גם יתרונות בקבוצה הומוגנית. "איכות אנשי הצוות והמטען שהם מביאים איתם, ואיכות אוכלוסיית ההורים - זה דבר משמעותי. אין מה לעשות, לא כל אחד יכול להוציא את הסכום הזה, ומי שעושה את זה, אלה אנשים ברמה יותר גבוהה", אומרת ה', אמא לשלושה ילדים בבית ספר דמוקרטי.

לא הכול ורוד

אבל לא הכל ורוד. למשל, בבתי ספר דמוקרטיים, שנחשבים פופולריים למדי, נמצאים בחלק מהשיעורים כ-30 ילדים בכיתות, בגלל מחסור במורים.

החיסרון המשמעותי ביותר הוא המחיר: לא כל משפחה יכולה לעמוד בהוצאה של 1,000 שקל בחודש, מה גם שלעתים קרובות יש יותר מילד אחד בגיל גן או בית ספר. לעתים קרובות בית הספר מרוחק ולמחיר נוספות עלויות נסיעה ומחיר חברתי: הילדים מנותקים מהחברים בבית.

הורים מספרים גם על ניהול שאינו מקצועי תמיד ועל תלמידים שנופלים בין הכיסאות בגלל צוות שאינו יודע לטפל במקרים מורכבים. "נכון שזה קורה גם בבית ספר רגיל, אבל הציפיות מבית ספר קטן הן הרבה יותר גבוהות", אומרת ה'.

יש סיבה לדאגה

בהיבט החברתי הרחב יותר, יש חשש שתיווצר מערכת חינוך מקבילה לעשירים שתגביר את הפערים בחברה. "אם המערכת לא תתעשת ולא תשתפר, זה בוודאות ילך לכיוון הזה", אומרת וינהבר. "כולם הזדעקו כשדרור אלוני הקים את בית הספר שלו, אבל בעוד שנה, שנתיים, שלוש יקומו עוד כאלה, כשההורים יבינו שזה שווה את הכסף, והם ישלמו. יש הורים שיכולים".

* וזה יגדיל עוד יותר את הפערים בחברה.

"נכון. להקים בית ספר זה פרויקט מאוד מסובך. זה דורש כוחות, לכן בדרך כלל מדובר באנשים מהמעמד הבינוני-גבוה.

"אין ספק שאם המצב ימשיך בכיוון הנוכחי, הפערים יגדלו: החלשים יישארו בבתי הספר הציבוריים והחזקים יעברו לפרטיים. עד היום היה סוג של בסיס שוויוני במדינה הזאת, והוא נשמט. אני אומרת את זה בדאגה.

"מצד שני, אולי זה קטליזטור שיעורר את המערכת, ובעקבותיו ייתנו יותר מקום להורים, יתחשבו בדעות שלהם, ייצרו אלטרנטיבות, יפתחו רעיונות חדשים בתוך בתי הספר הקיימים. מתן עצמאות גדולה יותר למנהלים, למשל, יכולה לעודד תחרות ולהביא לתוצאה".

ניצני שינוי נראים אולי בניסיון של מערכת החינוך להגדיר בתי ספר רשמיים מסוימים כ"ניסויים", כלומר, בתי ספר המגדירים את עצמם בדרך מסוימת ועובדים לפי שיטת לימוד מיוחדת, או מתמקדים בנושא מסוים. בתי ספר ייחודיים שונים כבר פנו למשרד החינוך וביקשו להכיר בהם כבתי ספר רשמיים ניסויים., בעיקר בשביל להגדיל את התקצובץ אולי זוהי תחילתה של תזוזת המערכת העצומה לכיוון הגיוון והייחוד. *