תזכיר חוק: יוקם בית משפט כלכלי בישראל - ידון בדיני חברות ודיני ניירות ערך

לפי תזכיר החוק שיזם יו"ר רשות ני"ע, זוהר גושן, ביהמ"ש הכלכלי לא יהיה עצמאי אלא יהווה מחלקה במחוזי בת"א ■ מעתה כל התיקים הפליליים ורוב התיקים האזרחיים בתחום דיני חברות ודיני ני"ע יידונו רק במחלקה הכלכלית

שר המשפטים, יעקב נאמן, אישר להפיץ את תזכיר החוק להקמת בית משפט כלכלי ראשון בישראל, שידון בדיני חברות ודיני ניירות ערך. לפי התזכיר, שיזם יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, בית המשפט לא יהיה עצמאי אלא יהווה מחלקה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בשלב ראשון ייוחדו למחלקה שלושה שופטים שייבחרו על-ידי נשיאת המחוזי, דבורה ברלינר, לאחר התייעצות עם נשיאת העליון, דורית ביניש.

התזכיר מבוסס על המלצות הוועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי מ-2006, בראשה עמד גושן, וככל הידוע הוא קיבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ומנהל בתי המשפט, השופט משה גל. בתזכיר יושמה הערה אחת בלבד שביקש השר נאמן, והיא שביטול הסמכות המקומית ב"עניינים הכלכליים" והעברת כל התיקים למחוז תל-אביב לא ייעשו בחקיקה, אלא בצו מינהלי של מנהל בתי המשפט.

משמעות המרכזית של התזכיר היא שכל התיקים הפליליים שחוקרת רשות ני"ע בכל הארץ, יידונו מעתה רק במחלקה הכלכלית. עד היום עבירות כמו הרצת מניות, שימוש במידע פנים, עבירות דיווח ומצגי שווא, עסקאות עם בעלי שליטה שלא אושרו, נידונו בבתי משפט שלום. בנוסף, רוב התיקים האזרחיים בתחום דיני חברות ודיני ניירות ערך (לא כולל דיני חדלות הפירעון), יידונו אף הם במחלקה, בלא קשר לסכום התביעה.

התזכיר מגדיר מהם ה"עניינים הכלכליים" שיידונו במחלקה. ככלל, מדובר בתביעות אישיות הנוגעות לחברות ציבוריות ופרטיות כאחד, סכסוכים בין בעלי מניות (בין אם מכוח תקנון החברה או מכוח חוזה חיצוני), בקשה לסעד למניעת עושק המיעוט, בקשת תאגיד לפטור מגילוי פרט בדו"ח, תביעות ייצוגיות ותביעות נגזרות ועוד.

המחלקה תדון גם בעתירות מינהליות נגד החלטות רשות ני"ע, הבורסה והחלטות רשם החברות, ערעורים על החלטות ועדת משמעת לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. ואולם ההגדרה "עניין כלכלי" היא מוגבלת. לא ייחשבו בה הליכים הקשורים לחברות לתועלת הציבור, שההסדרה לגביהן דומה להסדרת עמותות, והליכי פשרה והסדר, שמטרתם הבראת חברות שהם חלק מדיני חדלות הפירעון. גם תחומי חדלות הפירעון, המיסוי, הבנקאות, הנזיקין ועוד, שלוביסטים שונים ביקשו להכניס, נותרו בחוץ.

"הקמת המחלקה", נאמר בתזכיר, "נדרשת על מנת לייעל ולשכלל את האכיפה הפלילית ולאפשר ניהול יעיל של הליכים לפי הדין הכלכלי ופסיקה עקבית, שבצידה הקטנת אי-הוודאות והגברת היציבות בתחום הכלכלי". ברשות ני"ע מקווים שהמחלקה תביא ל"יצירת תשתית קבועה ומהודקת של מערכת שיפוט יעילה ומקצועית, שאליה יוזרמו מרבית העניינים הנעוצים בדין הכלכלי", וכן ש"מסת התיקים תביא להתמקצעות השופטים, בד בבד עם יכולתם ההולכת וגוברת להתמודד עם מורכבות התיקים בפרקי זמן קצרים יותר. ברור שתהליכים כאלו יביאו בצידם להגברת העקביות והיציבות של נורמות בדין הכלכלי".

למרות לחצים מצד נשיאת המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, שהמחלקה תוקם בבית המשפט שלה, הוחלט להקימה בחיפה, "נוכח מקום מושבה של הבורסה והיות העיר ת"א מרכז העסקים של ישראל ומקום מושבם של מרבית השחקנים במשק הישראלי". מקורבים לנושא הוסיפו, ש"הקמתה בחיפה לא היתה כמו מודל דלאוור, שכן דלאוור היא מדינה נפרדת המחייבת להקים משרדים לחברות הנרשמות שם, ועורכי הדין מחויבים ברישיון מקומי, ואילו הקמת המחלקה בחיפה רק היתה מוסיפה עלויות על המערכת, שכן רוב הצדדים מצויים בת"א".

השופטים במחלקה ימונו לארבע שנים לפחות, אולם נשיא העליון יוכל לקצר את כהונתם מטעמים מיוחדים. ברשות לא מתכוונים להמליץ ולהתערב בבחירת השופטים למחלקה, ולפי שעה נראה כי השופטת ורדה אלשיך תיוותר כאחראית על תיקי חדלות הפירעון במחוזי בת"א.

כדי להבטיח הכרעות מהירות, מוצע שלא לאפשר לערער על החלטת בית המשפט בשאלה אם עניין מסוים הוא בסמכותו או לא. נוכח התמריץ המובנה לערער על החלטות המאשרות תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות, והחשיבות הרבה בהגברת הוודאות וקבלת החלטה סופית בהליך משפטי במהירות, הערעור על החלטות המאשרות תביעות כאלה לא יוגש לעליון אלא להרכב שלושה במחלקה הכלכלית.

שופטי השלום לא מבינים בני"ע

אחד הטריגרים המרכזיים לתזכיר החוק הוא שורת הזיכויים בעבירות ניירות ערך, שהנפיקו שופטי שלום שונים, ובראשם הזיכוי בתיק אופמת. ברשות מתוסכלים מחוסר ההבנה של השופטים, בעיקר שופטי השלום, את המאטריה המורכבת של שוק ההון. חוסר ההבנה מביא הן לתוצאות שגויות והן להתארכות המשפטים לשנים ארוכות.

כך סבורים ברשות, שלבית המשפט לא היתה שום יכולת להתמודד עם מורכבות המניפולציה של שחקני המעו"ף שהואשמו בפרשת אופמת. כזכור, שופט השלום מנחם קליין זיכה את חברת שירותי המעו"ף אופמת, לשעבר חברה בת של אקסלנס, ואת מנהליה גולן כהן ורונן רשף, מעבירות של הרצת מניות פרטנר והשפעה בתרמית על מדד המעו"ף בשני ימי פקיעה. בכל פעם שהשופטים אינם מבינים את המאטריה, מבחינתם זה ספק סביר לטובת הנאשם, מאשימים ברשות. לדבריהם, סדרת פסקי הדין המזכים מערערים בצורה מאוד קשה את יכולת האכיפה בשוק ההון.

מרגע שיהיו שופטים מקצועיים, הם מסבירים, הם ילמדו את המאטריה פעם אחת וישתכללו ויתמקצעו עם הזמן, וגם הפסיקה תהיה עקבית.

גם בתחום האזרחי השחקנים מעדיפים ללכת לבוררויות וגישורים ולא להגיע לבית המשפט, משום שהם אינם מאמינים שהשופט יכול להבין את מהות הסכסוך. מצב זה, סבורים ברשות, מחייב אותם להוציא החלטות פרה-רולינג שיסבירו את משמעות החוק ופרשנותו.

ברשות מעוניינים להפחית את האכיפה הציבורית (הרגולטורית) ולהגביר את האכיפה הפרטנית ע"י הגשת תביעות ייצוגיות ותביעות נגזרות, אולם כאשר החלטה באישור תביעה ייצוגית לוקחת 5-7 שנים, הציבור נרתע ואינו מגיש תביעות בתחום.

לכן היו מעוניינים ברשות לעבור לאכיפה באמצעות "כללים מרשים", שהם פתוחים וגמישים, ולאפשר לשופטים מקצועיים למלא בתוכן את החופש שהשאירו לשוק. כיום נאלצת הרשות לבצע אכיפה באמצעות כללים נוקשים, משום שבית המשפט אינו מסוגל להתמודד עם כללים גמישים. הדבר גם יאפשר להעביר את כל העבירות הפלילית הטכניות בתחום ני"ע למישור של עבירות מינהליות, פרויקט עליו עובדים ברשות כשנה וחצי (ובו תומך השר יעקב נאמן) הצפוי להסתיים בחודשיים הקרובים.

ברשות ני"ע מקווים שהליכי חקירת התזכיר יושלמו עד סוף השנה. הפצת התזכיר קוצבת שלושה שבועות להערות הציבור וגורמים שונים, ולאחר שהכנסת תשוב מפגרה הוא יידון בוועדת החוקה.

צרו איתנו קשר *5988