הנקראות ביותר

הסיפור שאינו נגמר

50 שנה לאחר שכבש לראשונה את הבמות בעולם, עולה שוב המחזמר "סיפור הפרברים" בהפקה אמריקנית מרהיבה, שתגיע למשכן לאמנויות הבמה בספטמבר. בראיון ל"גלובס" מספר הבמאי-כוריאוגרף ג'ואי מקנילי, שעבד בשעתו עם הבמאי המיתולוגי ג'רום רובינס מדוע דווקא "סיפור הפרברים" הוא סיפור ההצלחה של כל הזמנים

"זה סיפור שימשיך לכבוש את לב הקהל לנצח", אומר הבמאי-כוריאוגרף ג'ואי מקנילי, שיגיע בסוף החודש לארץ עם צוות שחקני המחזמר "סיפור הפרברים", שיועלה באופרה הישראלית החדשה במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב, בין ה-2 ל-14 בספטמבר.

זוהי הפקה חגיגית ועטורת שבחים, המקיימת סיבוב הופעות בינלאומי לציון 50 שנה להעלאה הראשונה של מה שנחשב בעיני רבים לגדול מחזות הזמר בכל הזמנים. עיבוד מודרני של המחזאי ארתור לורנץ, מחבר השירים סטיבן זונדהיים, המלחין ליאונרד ברנשטיין והבמאי-כוריאוגרף ג'רום רובינס לסיפור רומיאו ויוליה, שאותו העבירו לניו-יורק של שנות ה-50 של המאה הקודמת.

המחזמר התמודד, אולי לראשונה בתולדות הז'אנר, עם תופעות גזענות, שנאה עיוורת ומלחמות כנופיות רחוב באמצעות סיפורם של טוני ומריה. שני אוהבים צעירים הרוצים, בסך הכל, מקום משלהם בעולם שבו יוכלו לאהוב, אך המציאות חזקה מהם.

טוני הוא חבר בכנופיית "הג'טס", נערים לבנים הרואים בעצמם אמריקנים "אמיתיים", ואויביהם בנפש הם כנופיית "הכרישים", מהגרים מפורטו-ריקו, שאותם מנהיג אחיה של מריה. כאשר השניים מתאהבים, מלחמת הכנופיות מסלימה במהירות, עד הסוף הבלתי נמנע.

עכשיו, אחרי שהועלה אינספור פעמים בכל רחבי העולם (כולל גרסה עברית כושלת ב-1996 שבה כיכבו אקי אבני כטוני, מיטל טרבלסי כמריה, נועה תשבי כאניטה ואדם כריף), והפך לסרט קלאסי שובר קופות, חוזר "סיפור הפרברים" לישראל. על פי תגובות הקהל, נראה שליחו עדיין לא נס. בעקבות הביקוש הגדול לכרטיסים כבר נוספו הופעות להפקה, שתועלה באנגלית עם תרגום מוקרן בעברית.

למרות הסוף הלא אופטימי

"אני שמח לשמוע על היענות הקהל הישראלי להפקה, אבל זה לא ממש מפתיע אותי", מודה מקנילי בראיון טלפוני מיוחד ל"גלובס", "המחזמר זוכה להצלחה בכל מדינה בעולם, אז למה לא בישראל? אני חושב שסוד ההצלחה טמון בכמה גורמים עיקריים. קודם כל, סיפור האהבה בין טוני ומריה. אין אדם בעולם שלא מזדהה איתם ורוצה שתימצא עבורם דרך להיות יחד בסופו של דבר. זאת למרות שהסיפור כבר מוכר, והם יודעים שהסוף לא יהיה אופטימי, ועדיין הם מקווים. זה מדהים בעיני.

"מעבר לכך, למרבה הצער, יש סוגיית האלימות של כנופיות נוער ובעיית הגזענות, שהפכה עם השנים יותר ויותר רלוונטית. היא אולי דעכה במיקום המקורי של עלילת 'סיפור הפרברים', ניו-יורק, אבל התפשטה לכל העולם, כך שקהל מזהה מיד במה מדובר ואפילו יותר מאי-פעם בעבר.

"מה שהיה סיפור עלילה ניו-יורקי בשנות ה-50 הפך לסיפור אוניברסלי, כך שקהל היעד רק מתרחב. יש כמובן גם את האפקט של הסרט, שכל-כך הרבה אנשים ראו במהלך השנים והוא עדיין הפרזנטציה הטובה ביותר לגרסאות הבמה, וכמובן השירים - מדובר במקבץ פשוט מדהים של מוזיקה".

מקנילי, באופן טבעי, מעט משוחד. החיבור האישי שלו ל"סיפור הפרברים" מתחיל לפני כ-20 שנה, אז החל את דרכו המקצועית כרקדן בהפקה שביים ג'רום רובינס, הבמאי-כוריאוגרף המיתולוגי המקורי של המחזמר, החתום בין השאר גם על הבימוי המקורי למחזמר קלאסי נוסף, "כנר על הגג". מאז עבד מקנילי עם רובינס כמה פעמים (עד מותו לפני 11 שנים), והוא רואה בגרסה העכשווית שביים המשך ישיר לחזונו של היוצר המקורי.

מקינלי משחזר: "הייתי רקדן צעיר, בן 21, ובלי גרוש על הנשמה. עשיתי חזרות בבניין גדול בניו-יורק, שמענו שג'רום רובינס מקיים אודישנים בקומה אחרת של הבניין, הלכתי לעמוד בתור והוא קיבל אותי. האם הייתי המום מעצם העובדה שאישיות בימתית ברמתו התעניינה בי? אם להיות כן, לא ידעתי מי הוא. פשוט הייתי מאושר שקיבלתי עבודה. מובן שתוך כדי החזרות איתו למדתי עליו המון, שלא לומר למדתי ממנו.

"כרקדן, הוא העלה אותי באינספור רמות. למדתי ממנו שמצבי הרוח של הקהל יכולים להיות מושפעים ישירות מהדרך שבה אני מתנועע על הבמה, ולא משנה עד כמה תפקידי משני לכאורה. אני יכול לגרום להם לחוש אופטימיות, אי נוחות, כעס, שמחה - הכל באמצעות תנועה.

"הייתי כמו ספוג לידו, ואני מאמין שהוא היה מאמץ בחום את ההפקה הנוכחית, למרות שעשיתי כמה שינויים בבימוי המקורי שלו, כמו הפיכת השיר 'Somewhere' לקטע בלט קלאסי. זו אחת הסצנות האהובות עליי בהפקה כולה, למרות שלבחור את הנאמבר האהוב עליי ביותר זו משימה בלתי אפשרית. זה כמו לבקש מאב שיבחר את הילד המועדף עליו".

אמירה נדירה בימינו

*הניסיון להעלות את "סיפור הפרברים" בעברית לפני כמה שנים, בתיאטרון הבימה, לא הצליח. למה זה קרה לדעתך?

"אין לי דרך להביע דעה על הפקה שלא צפיתי בה, אבל למדתי לא פעם שקהל אכן מעדיף לצפות במחזמר בשפת המקור. אולי זה בגלל השפעת הסרט, כי רוב האנשים שטרם צפו בגרסת במה מכירים את השירים משם באנגלית, ואולי מחזמר הנטוע בהוויה מובהקת של ניו-יורק בשנות ה-50 מאבד מכוחו כאשר תולשים אותו מהמקום הזה.

"כך או אחרת, ההפקה המגיעה לישראל מלוהקת בשחקנים-זמרים אמריקנים שגדלו על 'סיפור הפרברים', ואני יכול להבטיח שהאהבה שלהם לחומר מורגשת בכל רגע שהם על הבמה".

*בכירים בתעשיית התיאטרון טוענים, שז'אנר מחזות הזמר מיצה את עצמו. האם קיים מחזמר חדש יחסית שהשפיע עליך כמו "סיפור הפרברים"?

"זו שאלה קשה, כי יש רשימה ארוכה ומורכבת של גורמים ההופכים מחזמר לקלאסי. אבל אני חושב ש'Rent' הוא מחזמר כזה. יש הרבה דמיון בין הפרויקטים. בשני המקרים מדובר בחבורה של אנשים צעירים, המתמודדים מול מציאות חברתית המנסה למנוע מהם לחיות את חייהם על-פי דרכם ואמונתם, והם מנסים למצוא פתרון.

"ב'סיפור הפרברים' הם נלחמו על מעמד, כבוד והזכות לאהוב ללא הגבלה. ב'Rent' הם נלחמו על הזכות למגורים, אמנות, חופש ביטוי והישרדות. זו אמירה ההופכת נדירה יותר ויותר. לצערי, השילוב הכל-כך מדויק בין סיפור טוב, מוזיקה טובה ומסר חברתי, כמעט ולא קיים יותר". *

"סיפור הפרברים", בכורה בישראל: ד' 2.9, 20:00, במשכן לאמנויות הבמה ת"א, מחיר: 175-428 שקל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות