הסיבה לטיסה של פלוריסטם: יח"צ ואולי גם צרותיה של מתחרה

זמי אברמן, מנכ"ל החברה, מציין כי ארבעה אירועים, שהתרחשו בימים האחרונים, עשויים להסביר את העליות. האחד הוא פרסום הניסוי של פלוריסטם באתר ClinicalTrials.gov , אשר מהווה אינדיקציה למשקיעים כי החברה עומדת להתחיל בניסוי שלה בארה"ב.

בנוסף, פורסמו שתי כתבות על החברה בעיתונות מקצועית - במגזינים Medtech ו-Metro המקומי של סביבת אוניברסיטת דיוק. כמו כן יצאה הודעה שלילית של חברה אחרת בתחום תאי הגזע, חברת Geron, כי הרשות האמריקנית למזון ותרופות, ה-FDA, עצרה ניסוי במוצרים שלה.

מה בין צרותיה של Geron לפלוריסטם? אמנם גם המוצרים של Geron הם בתחום תאי הגזע, אבל הם מיועדים לתחום הנוירולוגי, לטיפול בעצבים שאיבדו את מעטפת ההגנה שלהם. פלוריסטם, לעומת זאת, עוסקת בטיפול בטרשת עורקים בגפיים.

גם שיטת הטיפולים של החברות הם שונים. אצל Geron התאים עצמם הופכים בתנאים מסוימים בתוך הגוף לרקמה חדשה של חומר שעוטף את תא העצב ונקרא מיילין. אצל פלוריסטם, תאי הגזע אינם הופכים בעצם לרקמה, אלא רק מפרישים חומרים מסוימים, שנקראים ציטוקינים, אשר מעודדים תהליך ריפוי של הגוף. בינתיים השיטה נוסתה בחיות בלבד.

בעיקרון לא היינו מצפים לראות תנועה חיובית במניה של פלוריסטם בעקבות ההודעה השלילית של Geron. זאת משום שהתנהגות מניות של חברות תרופות כתגובה לבעיות אצל מתחרות שלהן, היא קצת מינורית ביחס לתחומים אחרים. הסיבה לכך היא שלפחות בשלבי הניסויים, התחרות הפוטנציאלית בשוק היא הצרה הקטנה של החברות, והבעיה הגדולה היא עצם ההגעה אל השוק. זאת ועוד, אם חברה מסוימת, שנמצאת בניסויים, מודיעה כי המוצר שלה נתקל בבעיות פיתוח לא צפויות, גדל הסיכוי כי מוצר דומה ייכנס גם הוא לצרות.

לא ללמוד ממקרה פלוריסטם?

נכון, לאחרונה ראינו דוגמה אחרת מן התחום, שבה עלתה המניה של פרוטליקס כתגובה לבעיה אצל המתחרה שלה, ג'נזיים. אבל זה קרה משום שהחברות כבר נמצאות בשוק, או קרוב אליו במקרה של פרוטליקס, וגם בגלל שהשוק קטן יחסית ונשלט על-ידי חברה אחת והמוצרים כמעט זהים. בשלב הזה ובתנאים כאלה, התחרות שבה להיות גורם מעניין בתמחור המניה.

אם נוסיף לכך את העובדה שפלוריסטם ו-Geron כלל אינן פונות לטיפול באותן מחלות, קשה להבין מדוע אברמן רואה כאן השפעה. ואכן, מניות של חברות אחרות בתחום תאי הגזע, לא הגיבו לידיעה.

אברמן טען בתגובה כי העניין הוא לא תחרות בין שתי חברות, אלא בין שתי גישות. לדבריו, "כשאני נפגש עם משקיעים, אני מדגיש את השוני בינינו לחברות האחרות בתחום. השיטה של גידול רקמות מתאי גזע יורדת מזוהרה ואילו השיטה שלנו, של הציטוקינים, קונה אחיזה מדעית".

כלומר, על-פי אברמן, ירידה בקרנה של הנדסת רקמות באמצעות תאי גזע (אם אכן קיימת), אמורה לגרום למשקיעים להסיט את השקעותיהם לטכנולוגיות אחרות בתחום תאי הגזע.

באותה מידה של היגיון, ניתן היה לומר כי פגיעה בטכנולוגיה אחת בתחום תאי הגזע, אמורה להבריח את המשקיעים כליל מן התחום, אבל אברמן אינו חושב כך.

בכל מקרה, התנודות הללו אינן נובעות משינוי מהותי אצל החברה. "הקפיצה הגדולה תהיה אחרי שנביא את המידע הקליני מהניסוי הראשון שלנו, שנערך בימים אלה", אומר אברמן. "כאשר יהיה לנו מידע קליני, נהפוך מקוריוז להוכחה".