תקנות חדשות בארה"ב: עסקאות למתן שירותים

[להרשמה לניוזלטר עסקים מתעוררים]

בשבוע שעבר פורסמו בארה"ב התקנות הסופיות העוסקות בקביעת מחירי העברה בעסקאות למתן שירותים, והחלות למשל על שירותים הניתנים על ידי חברה בת בארה"ב לחברה האם בישראל, או להיפך שירותים הניתנים על ידי החברה הישראלית לחברה קשורה (אם, בת או אחות) אמריקאית. תקנות אלה מעדכנות ומוסיפות על התקנות הזמניות מ- 2006.

גביית מחיר עלות עבור שירותים אדמיניסטרטיביים

שיטת התמחור שזכתה להתייחסות הנרחבת ביותר בתקנות הסופיות הינה שיטת עלות השירות (Services Cost Method - SCM) אשר מאפשרת גביית מחיר עלות בלבד (cost without mark-up) עבור שירותים בעלי אופי אדמיניסטרטיבי, אשר אינם תורמים תרומה משמעותית לפעילותה השוטפת של קבוצת החברות ולתחרותיות הקבוצה (כגון פעולות אחזקת מערכות המידע של החברה, הוצאת חשבוניות וכו'). בהקשר זה, חשוב לציין כי על הנישום להצדיק את בחירתו ולהראות כי השירות המסופק על ידו לחברי הקבוצה יכול להיחשב למתאים לשימוש בשיטה זו ביחס לפעילות הקבוצה כולה.

כך לדוגמה, חברה אשר מספקת שירותי הוצאת תלושי משכורת לעובדי החברות האחרות בקבוצתה תוכל (בהתאם לבחינת הנסיבות) לבחור לקבל תגמול בגובה עלות אספקת שירותים אלה בלבד, ללא mark-up. השירות הספציפי חייב להיות כלול בתוך הרשימה הסגורה של סוגי השירותים הכלולים בתקנות, או להיות מגובה בסקר תנאי שוק המוכיח אחוזי רווח נמוכים במיוחד עבור אספקת שירותים כגון זה, בתנאים גיאוגרפיים ועסקיים דומים.

מאידך, התקנות מכילות גם רשימה של שירותים אשר בפירוש לא יכולים להיכלל במסגרת חידוש זה, כגון שירותי ייצור, מו"פ וכדומה. אלה סוגי שירותים המהווים על פי רוב פעילות עסקית עיקרית של העסק המספק אותם, ויותר משיטת מחירי העברה אחת עשויה להתאים להם.

התקנות הסופיות מדגישות, כמובן, כי על נישום אשר בחר להשתמש בשיטת תגמול זו לגבות את בחירתו בתיעוד נאות ולבצע רישום מתאים בספרי החשבונות. עם זאת, במאמר מוסגר, כדאי לשים לב שבחירה בשיטה זו (בהנחה והיא אפשרית בהתאם לפעילות החברה) אינה בהכרח נכונה לכל חברה, מבחינת תזרים המזומנים בתוך הקבוצה ותכנון מבנה המס שלה.

חיובים מותנים

נושא נוסף שזוכה להתייחסות בתקנות הסופיות הינו נושא החיובים המותנים. המחוקק האמריקאי מכיר בעובדה כי חברות קשורות, בדומה לחברות עצמאיות, חופשיות לבחור בהקצאה המתאימה של הסיכונים הכרוכים בביצוע העסקה. לפיכך, גם חיובים המתנים את התשלום עבור העסקה כולה או חלק ממנה, בקיום תנאי מסוים (לדוגמה מתן בונוסים כתנאי לעמידה ביעדים), יתקבלו על ידי רשויות המס. בתקנות נקבע כי רשויות המס ישימו דגש על הסכמים משפטיים בהם העובדה שהצדדים בחרו בתשלומים מותנים באה לידי ביטוי כחלק מהקצאת הסיכונים בין הצדדים ובהתאם לעסקאות דומות בשוק החופשי בין צדדים שאינם קשורים זה לזה.

כלל הבעלות הכלכלית

התקנות החדשות מאשררות את השימוש בכלל הבעלות הכלכלית על קניין רוחני. כך, במידה והבעלות המשפטית על קניין רוחני המעורב בעסקאות שירותים אינה משקפת את המציאות הכלכלית, יסתמכו רשויות המס על התוכן הכלכלי של העסקה בבואן לקבוע האם התגמול עומד בתנאי השוק (arm's length). קביעה נוספת של התקנות מבהירה כי על אף שעסקאות פיננסיות, כגון העמדת בטוחות, אינן מתאימות בהכרח לצורך שימוש בשיטת עלות השירותים, אין הדבר מונע מהנישום או מרשויות המס לראות בהן עסקאות שירותים לצורך התקנות ולשערך אותן על פי השיטות האחרות שקבועות בתקנות.

סיכום והיערכות

חשוב להדגיש כי פרסום התקנות הסופיות מהווה כלי נוסף בידיהן של רשויות המס האמריקאיות לבחון את עמידת עסקאות שירותים מסוגים שונים בתנאי השוק. מאידך, התקנות נותנות גם לחברות עצמן כלים לתכנון נכון יותר של משטר המס בקבוצה ואפשרות מעניינת לתכנון מס.

מומלץ ביותר לחברות ישראליות הפועלות באמצעות חברות קשורות בארה"ב, לוודא עמידתן בתקנות אלו, השונות בהיבטים מסוימים מהתקנות המבוססות על כללי ה-OECD, ובכללן התקנות הישראליות למחירי העברה.

נכתב על ידי יריב בן-דב, עו"ד (כלכלן), שותף במשרד בר-צבי את בן-דב, המתמחה בתחום מחירי העברה.