שפת השוק: כיצד עובד שוק המט"ח?

מטבע עובר לסוחר - מה היא השפעתו של שער החליפין על שיעור האינפלציה במשק הישראלי ולמה מתכוונים כשאומרים "פיחות" ו"ייסוף"

כמעט אין מישהו מאיתנו שלא עוקב כמעט מדי יום אחר שער החליפין של הדולר אל מול השקל. כשאנו שוכרים דירה (או משכירים), כשאנו טסים לחו"ל (או עושים קניות בחו"ל דרך האינטרנט) אנו מבצעים חישוב שמתרגם את הסכום הדולרי לסכום השקלי, כי בארצנו אנו חיים והשקל הוא המטבע שלנו.

ואכן, המסחר במט"ח (לא רק בין הדולר לשקל) הוא אחד הסגמנטים המשפיעים ביותר על התנהלות הכלכלה בעולם ועל התנהלות שוקי ההון הגלובליים, ומה שקורה בשבועות האחרונים לשער הדולר אל מול השקל (וכפועל יוצא, התנהגות בנק ישראל בנושא) ממחישים זאת ביתר שאת.

נכון להיום, שוק המסחר במט"ח (מטבע חוץ, שהוא מטבע של מדינה אחרת) נחשב לשוק הגדול והמשוכלל ביותר בעולם, ונפח המסחר היומי הממוצע במסחר במטבעות גדל בהתמדה, ונכון לסוף 2008 עמד על 4.5 טריליון דולר.

מה הוא שוק המט"ח:

שוק המט"ח, במילים פשוטות, הוא הזירה שבה נסחרים מטבעות בני המרה למטבעות אחרים זה כנגד זה. עיקר המסחר בשוק המט"ח נעשה דרך עסקאות עתידיות בין בנקאיות (Forward, הסבר בעמוד הבא) במטבעות עיקריים כמו הדולר האמריקני, האירו האירופי, הין היפני, הפרנק השוויצרי והלירה שטרלינג הבריטית.

למה צריך שוק מט"ח:

א. אנו חיים בעולם גלובלי. עולם שבו חברות ישראליות מייצאות את מוצריהן למדינות אחרות, ושבו ישראל מייבאת

מוצרים ממדינות אחרות. לכן, המסחר הבינלאומי מכתיב שימוש נרחב מאוד במטבע זר, כדי שניתן יהיה לשלם עבור מוצר מיוצא או מיובא. שוק מט"ח קובע מה הם שערי החליפין הנכונים לכל מטבע.

ב. יש חברות גדולות, גם ישראליות (דוגמת טבע, צ'ק פוינט, אמדוקס ועוד) שצריכות לשלם משכורות לעובדים שהן מעסיקות במדינות אחרות ולפי מטבעות אחרים שאינם השקל.

ג. לא פחות חשוב, תיירות בינלאומית מחייבת את הנכנסים למדינה מסוימת להצטייד במטבע המקומי, ולכן חייב להיקבע שער המרה בינו לבין המטבע של הארץ שממנה מגיע התייר.

מה ההבדל בין מט"ח לני"ע:

בשוק ני"ע (לרוב מניות), מחיר ני"ע ננקב בכסף ולעסקאות בשוק ני"ע יש שני צדדים מוגדרים - קונה ומוכר. המוכר הוא בעל הסחורה והקונה הוא בעל הכסף.

בשוק המט"ח המצב שונה - הכסף עצמו הוא הסחורה, ולכן עסקאות בשוק המט"ח הן עסקאות של החלפה, משום שזה שקונה מטבע אחד מוכר מטבע שני ושני הצדדים הם גם קונים וגם מוכרים.

בין מי למי מתבצע המסחר במט"ח:

המסחר בשוק המט"ח ברובו אינו מתבצע בבורסות כי אם בין הבנקים הגדולים בעולם, באופן ישיר ומקוון. כל אחד מהבנקים מציע את השער הטוב ביותר שהוא מוכן לקנות ולמכור לפיו מטבע אחד כנגד האחר, וברגע שיש התאמה בין קונה למוכר - מתבצעת עסקה.

מתי מתבצע מסחר במט"ח:

המסחר במט"ח מתבצע מסביב לשעון (כל יום בשבוע מלבד יום ראשון, 24 שעות ביממה) במרכזים פיננסיים מהמובילים בעולם כמו לונדון, פרנקפורט, ניו יורק וטוקיו. כשהשוק האסיאתי סגור, השוק האירופאי או האמריקני פתוחים למסחר ולהיפך.

מי סוחר במט"ח:

בשוק המט"ח שלוש קבוצות של משתתפים. הראשונה, המשתמשים הסופיים; השנייה, המתווכים הפיננסיים, והשלישית, עושי השוק.

א. המשתמשים הסופיים

משקיעים

משקיעים בודדים, מפרטיים ועד מוסדיים, הפועלים בשוק המט"ח כדי ליצור לעצמם רווח פיננסי תוך כדי ניצול התנודתיות של שערי החליפין בין מטבעות שונים.

חברות עסקיות

קבוצה זו כוללת חברות עסקיות העוסקות בסחר חוץ ו/או משקיעות בנכסים בחו"ל, ולכן שינויים בלתי צפויים בשערי החליפין עשויים לגרום להן הפסדים ניכרים.

כדי להימנע מחשיפות לשינויים אלו, מגדרות אותן חברות (מלשון גידור, כלומר הגנה) את הסיכונים הטמונים בכך, ומשתמשות במסחר במט"ח לשם כך.

ב. מתווכים פיננסיים

בנקים מסחריים, חדרי עסקאות וברוקרים שתפקידם לתווך בין המשתמשים הסופיים לעושי השוק. בנוסף, פועלים הבנקים המסחריים והברוקרים לשם הפקת רווחים עבור עצמם.

ג. עושי השוק

סוחרים מקצועיים המתמחים בניהול סיכונים בשוקי המט"ח ועיקר הכנסתם נובעת מהמרווח שבין מחירי הרכישה והמכירה שבמהלך המסחר.

מה הקשר בין האינפלציה לשער החליפין:

אינפלציה פירושה עלייה מתמשכת ברמת המחירים במשק הישראלי.

אם שער הדולר אל מול השקל מתחזק (כלומר מצב שבו הדולר שווה הרבה יותר שקלים), האינפלציה תהיה גבוהה יותר כי מוצרים שיובאו מחו"ל, עולים יותר כשמתרגמים את מחירם לשקלים, ולהיפך.

[לאתר המט"ח]