האם אתם יודעים מה הילד שלכם אוכל בבית-הספר?

מצד אחד ההנחיות ברורות: חוזר מנכ"ל משרד החינוך אוסר על מכירת מזון לא בריא בשטח בית-הספר. מצד שני, הנתונים מלמדים כי קולה ובורקס הם מרכיב דומיננטי בתפריט שנמכר במזנונים. עירית ליבנה, האחראית על תחום המזון במשרד החינוך, סבורה כי מי שאמור להניע את גלגלי הפיקוח הם ההורים, ובאמצעותם השלטון המקומי האחראי על הזכיין - מה שסוכם גם בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת החינוך של הכנסת.

יהודה כהן, מנכ"ל האגודה לבריאות הציבור, סבור כי רק חקיקה מוסדרת תוביל לאכיפה אמיתית וכי ה"קיוסקאים" יצטרכו לממן את הפיקוח על עצמם. במועצה לצרכנות סבורים כי הנהלת בית-הספר צריכה להיות האחראית, ובינתיים - ארגזי הקולה כבר מועמסים על המשאיות לשנת הלימודים הקרבה.

כאמור, לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, (שנכנס לתוקף בנובמבר 2006), חל איסור על מכירת ממתקים ומזונות עתירי שומן, מלח וסוכר בבתי-הספר. עוד נאסר על מכירת משקאות מוגזים ומסוכרים (גם באמצעות מכונות אוטומטיות), לצד מכירת מזונות מטוגנים (צ'יפס), מאפים עתירי שומן רווי (בורקס), מזון מעובד (נקניקיות) ועוד.

אך איסורים לחוד ומציאות לחוד - ב-2008 ערכה המועצה לצרכנות בדיקה ארצית שהעלתה כי בבתי-הספר נמכרים מוצרי מזון האסורים על-פי החוזר. ממצאיה, מדגישים במועצה - תקפים גם היום. הבדיקה גם התייחסה למחירי המוצרים, ולפיה, לא רק שהתפריט בעייתי, אלא שהוא גם יקר: משקה מוגז ב-5-6 שקלים, מאפה ב-8-4 שקלים ועוד.

אריאל שבח, מנכ"ל רשת "סקול קפה" המפעילה קפיטריות בבתי-ספר, מדגיש כי המחירים נקבעים בשלב המכרז של הרשות המקומית, המחייב "מחירים סבירים" כהגדרתו. ומה באשר לתוכן התפריט? את חוזר מנכ"ל משרד החינוך מגדיר שבח כ"בלתי מציאותי. ולכן כמעט שלא מיישמים את נהליו". אכיפה? אין דבר כזה. "ביה"ס פחות מתעניין במה נמכר, אלא בעיקר בכמה זה יימכר. ולכן מי שיכול לדרוש שינוי הם רק ההורים".

אמנם האוכל לא בריא אבל מסתבר שקונים יותר: לדברי שבח, שיעור התלמידים הרוכשים את ארוחותיהם בקפיטריות בתי-הספר הכפיל את עצמו: לפני חמש שנים, כ-25% מסך תלמידי ביה"ס נהגו לרכוש את ארוחת הבוקר בקפיטריה. היום, להערכתו, 50% מכלל התלמידים נוהגים לרכוש את ארוחותיהם בבית-הספר. "לא רק מסיבות חברתיות אלא מטעמי נוחות, גם של ההורים", הוא מנמק.

אין אלטרנטיבה?

גם בדיקות שביצעה האגודה לבריאות הציבור העלו כי התפריט לתלמידים מכיל מזון עתיר שומן וסוכרים, בין היתר באמצעות מכונות אוטומטיות למשקאות קלים. "הניסיון להוציא את המכונות הללו מבתי-הספר נעצר בקיר אטום". כהן זהיר בדבריו, אך משתמע כי בקרב "בעלי אינטרסים", שממשיכים להפעיל את המכונות, הפן הבריאותי של הצרכנים הצעירים כנראה אינו עומד בראש מעיינם.

אך לא רק שהאוכל אינו בריא, כהן טוען שהוא גם לא ממש טעים: "יותר מ-90% מהאוכל שמגיע לבית-הספר באמצעות חברות קייטרינג נזרק לפח. הסיבה לכך היא פשוטה - האוכל, לא רק שאינו מכיל רכיבים בריאותיים אלא שהוא ממש לא טעים", הוא מוסיף.

עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, מדגיש כי מזנונים רבים חושפים את התלמידים למזון לא בריא, בלא שתהיינה להם כמעט אלטרנטיבות, ומכאן שנדרשת מעורבותם של מנהלי בתי-הספר: "לאור העובדה כי הוראות חוזר המנכ"ל מיועדות בראש ובראשונה למנהלים ומחייבות אותם - המאבק בהשמנת יתר חייב להתנהל גם בתוך בתי-הספר בבחינת 'נאה דורש-נאה מקיים'.

אז מי האחראי?

בשבוע שעבר דנה ועדת החינוך של הכנסת בנושא. שאלת הגוף האחראי עמדה במרכז ונעה בין משרד החינוך, משרד הבריאות ומרכז השלטון המקומי. יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל), סיכם כי ועדי ההורים הם שצריכים להתריע על אי-התאמה בין המזון הנמכר בבתי-הספר ובין ההוראות המחייבות, ולדווח על כך לרשות המקומית.

"המלצות משרד החינוך אינן מיושמות, ולכן אין מניעה מחוק מעשי", אומר כהן ומוסיף: "ללא אלמנט אכיפה מובהק, התחום יישאר פרוץ". הצעת חוק, "מזון בריא" עושה במקביל את צעדיה הראשונים בימים אלה. החוק, ביוזמת ח"כ אורלב ובשיתוף האגודה לבריאות הציבור, קובע כי בבתי-הספר תיאסר הגשת מזון שלא יוגדר כבריא משלושה היבטים: תברואתי, תזונתי ואיכותי.

לדברי כהן: החוק יחול גם על המזון בקיוסקים הממוקמים ברדיוס של 1 ק"מ מבית-הספר ומי שיבצע את בדיקות המזון הן החברות ש"מרוויחות מהתלמידים מספיק כסף בשביל לממן את הבדיקות. כתנאי לכניסתן לבית-הספר יצטרכו להציג אישורים בהתאם לתקן".

מנגד, ליבנה סבורה שחוק לא יפתור את הבעיה: "האכיפה צריכה לבוא ממקום חינוכי, תהליכי וערכי. חוק מטבעו כרוך בסנקציות, וכאן, למי הן יופנו?". ליבנה סבורה כי מי שצריכה לפקח על המזנון בבית-הספר היא הרשות המקומית שגם מעניקה את רישיון העסק - ומי שידווח לרשות המקומית על אי-עמידה בנהלים הם כאמור - ההורים. הפיקוח, לדעתה, חייב להתייחס גם למחירי המזון, "לצד איכות מזון ירודה, המחירים מופקעים: איך ייתכן שתלמיד ישלם עבור צ'יפס בפיתה 12 שקל?".

הנחיות מנכ"ל משרד החינוך אוסרות על מכירת צ'יפס - מדוע אינן מיושמות בפועל? "הרשות המקומית שמכניסה את הזכיין לבית-הספר צריכה לדאוג שההנחיות ימומשו. אבל הצרכנים, כלומר התלמידים באמצעות הוריהם, הם שצריכים לעורר את תשומת הלב של בעל המזנון, ולפנות לרשות המקומית".

האם להנהלת בית-הספר אין צד בקביעת התפריט? "אנחנו לא מצפים ממנהל ביה"ס לבדוק מה יש בכריך, ולכן התהליך צריך להיות מובנה ובשיתוף - ההורים צריכים להוות מנוע דוחף, ולשתף כמובן את ההנהלה". *

אפשר גם אחרת

רשת סקול קפה, המונה כ-15 קפיטריות ומזנונים בבתי-ספר ברחבי הארץ, מציעה יוזמה חדשה של מזנונים בריאים בבתי-ספר. הרשת השיקה את מיזם NoonMoon המשמש כמחלקת בריאות בתוך הקפיטריות הקיימות. התפריט כולל מיצים טבעיים, כריכים מלחם דגנים, סלטים ועוד. המחיר, לא שונה מהמזון ה"רגיל" ועומד על 9-15 שקל לארוחת עשר (כולל שתייה).

"בתי-הספר נמנעים משינוי גורף ולכן מעדיפים כרגע את NoonMoon בתוך הקפיטריה הקיימת, ולתת לתלמיד לבחור את סוג המזון", אומר אריאל שבח, מנכ"ל הרשת.

בין בתי-הספר שיישמו את הרעיון כבר השנה: תיכון אזורי חוף השרון (שפיים), מקיף ד' באשדוד תיכון, תיכון קשת בירושלים, תלמה ילין ועוד.