מכונית חסרת פשרות שבאה לעבוד: מרצדס E החדשה

היא אינה מתיחת פנים לדגם הקודם אלא מכונית שיוצרה לאחר הפקת לקחים ותיקון כל הפגמים במכונית היוצאת - כולל הפנסים המעוגלים המכוערים וגם תוספת נוסטלגית לסמל המרצדס

מרצדס חדשה היא דבר מעניין תמיד. הדגם המפואר של החברה, S קלאס, היא אחת המכוניות החלוצות בתחום טכנולוגיה עילית למכוניות. חידושים או פטנטים שניתן למצוא ב-S קלאס מוצאים בדרך כלל אחרי שנים ולעיתים גם עשרות שנים, במכוניות עממיות יותר. עכשיו אנחנו נוסעים באחות הקטנה של S קלאס - ה-E קלאס החדשה ונהנים מהפיתוח האחרון של מרצדס - מושבי שיאצו אקטיביים.

המושבים ב-E החדשה ברמת האיבזור המפנקת שבה קיבלנו את רכב המבחן עושים מסאג' עדין ובמקביל תופסים ונותנים תמיכה בצד הנכון במקרה של סיבוב. לי אישית, בתור אחד שיש לו גב ברוחב מקרר בינוני, "תמיכת" המושבים הוציאה את האוויר של לחץ על הצלעות, אבל נוסעים עבים פחות דווקא נהנו מהעניין.

לדגמי המרצדס היוקרתיים פחות (לא שדגם המבחן אינו יוקרתי) יצא בארץ הקודש שם רע של רכב המיועד לנהגי מונית. סלחו לי, אבל לדעתי, לרכב שרוב ציבור נהגי המוניות בוחר בו יש סיבה להתגאות.

לנהגי מונית, הרכב הוא כלי עבודה, בניגוד לכל מיני תירוצים של מנהלים מפונקים שחושבים שנסיעה באורך שעה היא מטלה קשה בשביל מכונית יפנית, נהגי מונית יכולים לעיתים להעביד את הרכב שלהם גם 24 שעות ביממה ולגמוא בשנה מאות אלפי קילומטרים. הגב והישבן של נהג מונית תמיד יאמרו לו תודה על בחירה במושב אירופאי אורטופדי, על פני מקביל יפני נוקשה.

מרצדס E קלאס 350




אם כבר מדברים על כלי עבודה, למרצדס החדשה נעשו בקרות איכות כמעט אינסופיות בכדי למנוע תקלות שאיפיינו את הדגם היוצא, שהאמינות שלו התאימה יותר לסטנדרטים של מותגים צרפתיים.

מהנדסי מרצדס החזירו ל-E החדשה את העיצוב המזוהה עם מרצדס במשך שנים: מכונית מרובעת-משהו, עם פנסים מלבניים מקדימה בניגוד לפנסים העגולים שהיו קודם לכן, שנדמה כי נגנבו ממעצב איטלקי והודבקו בחזית המכונית. סמל מרצדס שבדגמים רבים תפס מקום מרכזי בגריל, טיפס בחזרה והתייצב, בולט ומוכר בקצה מכסה המנוע. זה טוב ויפה, אך בארצנו המיקום החדש ראוי לתואר: "מגניב אך גניב".

ל-E החדשה מרווח ונוחות מספקים ביותר, אם כי הדיפונים המאסיביים והאיכותיים מותירים תחושה מעט חנוקה שלא צפויה מרכב בגודל הזה (היא נמתחת לאורך של כ-4.9 מטרים).

התחושה באוטו תלויה בעוצמת הלחיצה על הגז, בנסיעה בדרך עירונית או בשיוט מתון ההרגשה היא כי הנמר החבוי מתחת למכסה המנוע (כ-3.5 ליטר המספק 272 כ"ס) מצוי בסוג של קומה ומתוך מאות הסוסים התחושה היא כי יצאו רק אחדים מהאורווה בכדי לדחוף מעט קדימה.

לעומת זאת, בנסיעה מהירה יותר, הנהג מקבל מנוע שמתעורר ב-6,000 סל"ד כשבעזרת תיבת ההילוכים המצויינת (7 הילוכים) והמנוע החזק ועתיר המומנט מזניק את האונייה הקטנה ל-100 קמ"ש ב-6.5 שניות ובהחלט נעתר לבקשת הנהג לאחיזת כביש גבוהה בפניות וסיבובים.

מכונית המבחן היתה בדגם Avantgarde - בעברית זה אומר שהמכונית עולה יותר מאחיותיה המאובזרות פחות כשהפרש המחירים מגיע למחיר של משפחתית יפנית ממוצעת ומובילה את מכונית המבחן שלנו למחיר של כ-560 אלף שקל.

קיבלנו E מצויידת בגג פנורמי הכולל שני חלונות זכוכית בגג האוטו, מלפנים ומאחור כשאת החלון הקדמי ניתן לפתוח כלפי מעלה. הפטנט גג הזכוכית עם וילונות שלא אוטמים לחלוטין אור וחום מתאים למדינה אירופאית קרירה, והרבה פחות לאחד מסופי השבוע הלוהטים ביותר של אוגוסט שבשילוב צבעה השחור של מכונית המבחן ומושבי העור הבלתי נמנעים חייבו את המזגן החזק לעבוד קשה וגם כך לא הצליח לעצור לגמרי את תהליך הבישול.

עוד בחבילת איבזור המכונית - כפתור נעילה אוטומטי של תא המטען, אופציה מאוד נוחה למרות שחשבנו בתחילה שהיא מיותרת. בקרת שיוט שבמרצדס מתעקשים תמיד להשאיר על ידי ידית מאחורי גלגל ההגה שנמצאת בדיוק במקום שבו נמצאים מכווני האיתות במכוניות של פשוטי העם.בצד הגאדג'טים, המכונית מצויידת במצלמה המזהה מכוניות הבאות ממול ובכך מעמעמת אוטומטית את האורות כך שניתן לנהוג ב-E בשעות החשיכה עם אורות גבוהים במשך כל הנסיעה.

E החדשה היא רכב חסר פשרות, מאוד יציב על הכביש, שקט נוח ומרווח. במדינה נורמאלית היינו קוראים לה מכונית מנהלים. בישראל, בגלל מחיר התחלתי של כ-400 אלף שקל, אנחנו מדברים כאן על סגמנט היוקרה וכאן המרצדס לא נופלת ממתחרותיה הב.מ.וו. סידרה 5, אאודי A6 והיגואר XF. המכונית הזו עושה רושם של מישהי שבאה לעבודה לעשות את העבודה, היא לא תזעזע אף אחד בביצועים, העיצוב שלה לא יהיה הדבר הבולט ביותר על הכביש והגאדג'טים שלה יהיו פונקציונליים ושימושיים. בשורה התחתונה - מכונית רצינית ומהנה שמשאירה למתחרות שלה לעשות רוח.