עיריית קריית-מלאכי תובעת 123 אלף שקל מליאור קצב

מדובר בחיוב אישי שהטיל שר הפנים לשעבר, רוני בר-און, לאחר שקצב מינה שלא כדין יועץ בהיותו ראש העיר ■ העירייה טוענת כי פנתה מספר פעמים לקצב בכתב ובע"פ, אך הוא מסרב לשלם את הסכום בטענות חסרות בסיס

עיריית קריית-מלאכי תובעת מעו"ד ליאור קצב, שעמד בראשה בשנים 1998-2003, כ-123 אלף שקל בגין חוב שהוא מסרב לשלם. מדובר בחיוב אישי שהטיל עליו שר הפנים לשעבר, רוני בר-און, לאחר שקצב מינה שלא כדין יועץ בהיותו ראש העיר.

קצב, אחיו של הנשיא לשעבר משה קצב, מינה את גדעון מהרי לתפקיד יועץ ראש העיר לענייני קליטת עולי אתיופיה. כחצי שנה לפני שקצב סיים את כהונתו, חייב בית הדין האזורי לעבודה את העירייה לשלם למהרי שכר בגין העסקתו בשירותה בסכום כולל של 32 אלף שקל ברוטו, בצירוף פיצויי הלנה, שהסתכמו יחד ב-118 אלף שקל. כן חויבו העירייה וקצב בהוצאות משפט בסך 5,000 שקל כל אחד. הצדדים עירערו לבית הדין הארצי, ובהמלצת השופטים סוכם שמהרי ישיב לעירייה 26 אלף שקל מתוך פיצויי ההלנה שקיבל.

בית הדין האזורי קבע, כי "קבלתו לעבודה של היועץ מקורה בהסכם בין גופים פוליטיים ובתמורה למועמדותו של קצב לראשות העירייה. קבלתו לעבודה חרגה מכל הסדר של מינהל תקין, שעה שהתקבל לעבודה מכוח כתב מינוי למשרה לא מוגדרת שלא בדרך של מכרז". קצב נחקר בחשד לשוחד בחירות והמשטרה המליצה להעמידו לדין, אולם פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, סגרה את התיק מחוסר ראיות.

ממצאי פסק הדין הועברו לוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים. למרות שבשנת 98' טרם נקבעו אמות המידה לחיוב אישי והמשרד נמנע מלחייב במקרים כאלה, הוועדה מצאה מקרה זה כחמור וחריג והמליצה להטיל על קצב חיוב אישי של 92 אלף שקל (הסכום ששילמה לבסוף העירייה למהרי) בהיותו אחראי להוצאה הבלתי חוקית. קצב, אגב, לא התייצב בפני הוועדה ולא שיגר טיעונים בכתב. ב-2006 אימץ שר הפנים את המלצת הוועדה.

בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר באמצעות עו"ד דורון בראש, טוענת העירייה כי פנתה מאז מספר פעמים לקצב, בכתב ובעל-פה, אך הוא מסרב לשלם את הסכום, תוך שהוא מעלה טענות חסרות בסיס. טרם הוגשה בקשת רשות להתגונן. (ת.א. 1876/09).