התעשיינים: "למנוע מסחר קצר טווח בשקל-דולר ולגבות מס על רווחים מפעילות ספקולנטית"

בכינוס השתתפו גם יאיר שמיר, יו"ר התעשייה האווירית המעסיקה במישרין 16.5 אלף עובדים, וביחד עם ספקי שירותים מפרנסת לדבריו כ-50 אלף משקי בית; יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד בינת המעסיקה 3,750 עובדים; איציק ציון, סגן נשיא בכיר וסמנכ"ל כספים באי.סי. איי שבה 2,500 עובדים ישירים ואלפי עובדים נוספים כקבלני משנה וספקי שירותים; חיים מר, הבעלים של קבוצת מר תעשיות המעסיק 800 עובדים בישראל מתוך סך של 1,100 עובדים; ושלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה, הכולל70 אלף עובדים בארץ. מוטורולה ישראל מעסיקה 3,000 עובדים.

"הכרזות חסרות שחר"

מסיבת העיתונאים כונסה בתגובה לפרסומים שונים מהימים האחרונים, לפיהם המשק נחלץ מהמיתון. לדברי ינאי, על האוצר ובנק ישראל לקבע את הדולר ברמה של 4.20 שקל לפחות, כדי למנוע את המשך הפיטורים במשק. בכירי המשק טענו היום כי ההכרזות על יציאה מהמיתון הן חסרות שחר וכי האוצר אינו מעריך נכון את בעיית הגידול באבטלה, שהיא פועל יוצא של היחלשות הדולר.

"אמירות בסגנון 'יצאנו מן המיתון' אינן משקפות את המצב האמיתי בתעשייה שעיקר תוצרתה מופנה ליצוא", אמר שמיר. זיסאפל הציג נתונים, ולפיהם בשנת 2008 גדלו מכירות תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בכ-3% בערכים דולריים ואילו בערכים שקליים הן קטנו בכ-11% בגלל משבר שער הדולר. לדבריו, היחלשות הדולר פוגעת בכושר התחרות של התעשייה הישראלית ומקטינה את הכדאיות בהמשך פעילותן של חברות רב-לאומיות בישראל. מכאן, שלא תעמוד הברירה בפני החברות להמשיך ולפטר עובדים. "כתוצאה מכך הכלכלה הישראלית והצמיחה ייפגעו, מה שיביא בסופו של דבר להיחלשות השקל ממילא, אבל אז הפגיעה במשק הישראלי כבר תהיה בלתי הפיכה", אמר זיסאפל.

"לדולר בעולם התנהגות משלו וקשה לנו להשפיע על כך. יחד עם זאת, יש לנו ידיעה ברורה שהשקל מתחזק יתר על המידה. הנגיד נלחם בכך אך נוצר הרושם שהמלחמה שהיא לא קונבנציונלית, מחייבת נשק חדש לחיזוק הדולר, כי בכך תלויות עשרות אלפי משרות", אמר ינאי.

ליברליזם מופשט

"הצעדים שהנגיד סטנלי פישר נקט עד כה היו טובים, אבל כעת צריך לעבור לשלב הבא", הוסיף ינאי. לדבריו, במסגרת התוכנית הכלכלית לייצוב המשק ב-1985 הוחלט על קיבוע שער הדולר, מתוך הבנה שללא שער חליפין ידוע לא ניתן לתכנן פעילות יצוא לטווח ארוך. בשנים הבאות הוחלף המנגנון של קיבוע שער הדולר ברצועת האלכסון, כדי לייצב את שערי המט"ח.

לדברי שמיר, תע"א, אשר 80% מפעילותה קשורה לייצור, קנתה ב-2008 שירותים במשק הישראלי ב-2 מיליארד דולר, שיכולה היתה לקנות מחוץ לגבולות הארץ. "אנחנו רוצים לתרום למדינה אבל אי אפשר להביא אותנו לידי הפסדים כל כך מהותיים. 40% מהפעילות שלנו הם לשוק האזרחי, אנחנו לא מקובעים לישראל מכורח הפעילות שלנו", הבהיר.

ינאי ציין, כי בעולם קיים מדד עלויות מהנדס, וכי ישראל קרובה לארה"ב במדד זה ואילו סין ופולין זולות יותר. "זה קרב נגד כל העולם ואם לא כדאי לחברה ישראלית לפתח בישראל היא יכולה לפתח בכל מקום אחר, העולם אינו ליברלי רק לדולר, הוא ליברלי לכל מטבע", קבע.

"ושיפסיקו להציע לנו להוריד משכורות, כי החינוך וגן הילדים והמשכנתא וכולי עולים הרבה ובסופו של יום לא יישאר לעובדים ממה לחיות", הוסיף ינאי.

בכובעו כאיש הון סיכון ציין שמיר, כי ההון סיכון הוא שמזרים דם לתעשייה המקומית. "המדען הראשי (הכוונה לכספי המדען הראשי של התמ"ת, מ.א.) בטל בשישים. ההשקעות המהותיות הן בהון אנושי ולא בקרקעות או בציוד. תעשיית ההון סיכון נפגעה במשבר הזה יותר מאשר במיתון הקודם שכן הפעם גם המשקיעים השותפים (LP) נפגעו, ולא רק החברות. וכשהדולר דופק אותנו לא יהיה מימון לסם החיים של התעשייה פה", אמר שמיר.

"אופק תכנוני"

עוד אמר שמיר, כי "מי שמדבר על ליברליזם מופשט לא משלם את המחירים שאנחנו משלמים. צו השעה הוא לקבוע שער דולר סביר ולתת לתעשיינים אופק תכנוני".

זיסאפל אמר כי כל ירידה של 10 אגורות בשער הדולר משמעותה ירידה של 2 מיליארד דולר בהכנסות המדינה. "הדבר היחיד שיכול להחזיר אותנו לפסים של צמיחה הוא תעסוקה בהיי-טק. המשק לא יתמוטט אם הדולר יהיה על 3.5 שקל, אבל יהיו יותר מפוטרים והמשק יהיה במצב קטסטרופלי. הדבר הכי חשוב הוא לפתור את בעיית האבטלה".

במקביל, פנה היום שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים וראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, לשר האוצר, יובל שטייניץ, במכתב ובו ביקש לכנס ישיבה דחופה עם כל הגורמים הנוגעים בנושא הדולר, "על מנת לגבש את הצעדים האפקטיביים לחיזוק כושר התחרות של היצוא הישראלי, שבלעדיו לא יחזור המשק הישראלי לצמוח".

[לטבלת שערי חליפין][לאתר המט"ח]