השופט בדימוס יעקב טירקל: "שופטי העליון החדשים הולכים בכיוון של ריסון"

הוא נחשב בזמנו לאחד השופטים האנושיים של בית המשפט העליון, והיו לו לא מעט דעות מיעוט ■ הוא חושב שלא הכל שפיט - וסבור כי העליון הנוכחי גוזר על עצמו ריסון ואפילו מתחיל לסטות מדרכו של אהרן ברק

יעקב טירקל, השופט בדימוס: "נולדתי בתל-אביב, להורים מהזרם הציוני-דתי, שעלו לארץ ב-1933 מוינה. אבי היה במובן מסוים כבשה שחורה במשפחה, כי הוא היה דתי ציוני במשפחה חרדית, אך הודות לכך היה היחיד ממשפחתו שניצל מהשואה. כל אחיו ואחיותיו, בני זוגם וילדיהם נרצחו. זה היה צל שהעיב על אבי כל חייו ואני מוכרח לומר שגם עלי, למרות שנולדתי פה".

"להוריי לא היה כסף. חיינו מאוד בצמצום. אמי לא עבדה ואבי, שפרנס, קיבל התקף-לב כשהתחילו להגיע הידיעות על גורל משפחתו. הוא היה במצב בריאותי איום ונורא ולא היה מבוטח בקופת-חולים, אז כל הטיפולים הרפואיים יצאו מכיסם. לאורך כל שנות ילדותי והתבגרותי הוריי היו במצב כלכלי מאוד לא טוב. כשהם עלו לארץ לא היה להם כסף לקנות לי עריסה או מיטה, אז הם ריפדו ארגז תפוזים מעץ, וזו הייתה מיטתי. שנים לא סיפרתי את זה, אבל מאוחר יותר בחיי חשבתי שאולי צריך לספר כדי ללמד שגם מארגז תפוזים אפשר להגיע לכל מיני מקומות.

"אחרי שש וחצי שנים כעו"ד שכיר במשרד אזרחי, הגשתי את מועמדותי לשפיטה בבית-משפט שלום. עברו יומיים-שלושה, וכבר קיבלתי הזמנה להופיע בפני ועדת משנה. עוד זמן חלף ופתאום מצלצל אלי מנהל בתי-המשפט ושואל אם אני מוכן להיות שופט שלום בבאר-שבע. אחרי ששוחחתי עם אשתי מרים, הסכמתי, ובאוגוסט 67', בן 32, מוניתי לשופט. ביומי הראשון כשופט חזרתי הביתה מבית-המשפט ואמרתי למרים: 'אני מרגיש שהגעתי למקום שהייתי צריך להגיע אליו'. הרגשתי מיד שזה התפקיד בשבילי. אחרי שלוש שנים מינו אותי לרשם בבית-המשפט המחוזי, ואחרי 5 שנים, בשנת 72', קיבלתי מינוי קבע למחוזי בבאר-שבע".

"בשנת 80, כשהייתי בן 45, קיבלתי מינוי בפועל לבית-המשפט העליון. בזמן שהייתי בעליון, נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הודיע במפתיע על פרישתו שנה לפני הזמן. ואז, נשיא בית המשפט העליון, משה לנדוי, ביקש ממני להיות נשיא בית המשפט המחוזי. זה היה כמו רעם ביום בהיר עבורי. אמרתי לו שכבר ראיתי את עצמי ממשיך במינוי קבע בעליון, והוא אמר לי 'אל תדאג, אתה תחזור לעליון מהר'. לא עלה בדעתי לרשום סיכום שיחה או להחתים אותו על משהו. אם הנשיא אומר שאחרי זה אלך לעליון, הנחתי שזה לא יהיה בעוד הרבה זמן.

"רשם בית המשפט העליון דאז, דוד ברטוב, הזהיר אותי ואמר 'אני מציע לך לא לסמוך על שום דבר. תסרב להצעה'. אך כיוון שלחצו עלי ואף כעסו על כך שלא אמרתי כן מיד, הודעתי שאני מסכים וחזרתי לבאר-שבע כנשיא.

"בסופו של דבר, ברטוב צדק. הייתי נשיא ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע 15 שנה פחות שלושה חודשים. היה לי סיפוק רב מאוד מהעבודה כנשיא, אבל הייתה לי תחושת פספוס על כך שהסכמתי לקבל את התפקיד. אמרתי לעצמי, אני רק בן 45, הנשיא הכי צעיר בישראל, אז אגיע לבית המשפט העליון לכל המאוחר בגיל 50, וזה יהיה טוב. אבל זה לא קרה. אחרי כמה שנים כנשיא, בין 5 ל-10, הרגשתי שהיה יותר טוב אם הייתי יושב בעליון, גם לי, ועם כל הענווה, גם לציבור.

"במשך 15 שנה כל פעם שמי עלה וירד בוועדה למינוי שופטים. בשנה האחרונה לנשיאותו של מאיר שמגר, פנה אלי אהרן ברק, שלמד איתי באוניברסיטה, ביוזמתו, ואמר לי 'יעקב, מה שעושים לך זה עוול. תסמוך עליי, כשאכנס לתפקיד הנשיא, הדבר הראשון שאני עושה, זה לדאוג שתתמנה לבית המשפט העליון'. ברק עמד בדיבורו. בישיבה הראשונה של הוועדה בראשותו כנשיא, הוא העלה את הנושא בפני החברים, הם אישרו, שר המשפטים אישר, ומוניתי לשופט עליון".

"אני מרכין את ראשי בפני הכנסת. זה הגוף הנבחר, הגוף המחוקק שלנו והגוף המייצג את המדינה. אני כשופט לא נבחרתי, ולכן אני צריך להרכין ראש בפני הכנסת ובפני מה שהיא עושה. דהיינו, התערבותי בעבודת הכנסת אינה במקומה. אם אני צריך לסמן גבול בין הכנסת לבין בית המשפט העליון, אני חושב ששופטי העליון צריכים להיות מאוד זהירים כשהם באים לא רק לפסול חוק של הכנסת, אלא לעשות כל פעולה שנוגעת לפעילותה בזהירות מרבית ואפילו בהסתייגות. זה מה שאני חושב על האקטיביזם השיפוטי.

"לי ולברק היו גישות שונות בקשר למונח "הכול שפיט". אני הייתי בדעה, בשורה של דברים, שאנחנו לא צריכים לעשות כלום. לדעתי, לא הכול שפיט. בהרבה דברים הייתי בדעה שעלינו להיות הרבה יותר מרוסנים ומאופקים ולא להתערב. ברק חשב אחרת.

* האם בעידן ביניש יש חזרה לריסון השיפוטי בעליון?

"לפני כמה שנים אמרתי בכנס במכללה בנתניה שאני צופה שבית המשפט העליון ילך בכיוון של הרבה יותר ריסון. היום אני רואה שצדקתי. אני חושב ששופטי העליון הולכים בכיוון הזה. אבל זה עלול להטעות כשמדברים על 'עידן ביניש'. ככל שזה היה תלוי בנשיאה דורית ביניש, היא הייתה רוצה שבית המשפט העליון ימשיך באותו קו שהתווה ברק. אך מה שקרה הוא, שיש שינוי בהרכב האישי של השופטים, ויש שופטים שמוכנים היום להטיל ספק בכל מיני דברים שברק קבע".