כולם ידעו על לבייב, הרוויחו ושתקו

אפריקה הודיעה על כוונתה להגיע להסדר חובות עם בעלי האג"ח. אבל האם זה הפתרון המתבקש?

האם לבייב, שהדגיש שהוא עובד 20 שעות ביממה, לא חשב לרגע להכניס משקיע לחברה או למכור חלק מהאחזקות המשמעותיות של אפריקה - ויש לה לא מעט כאלו: אפריקה תעשיות, אפריקה נכסים, אפריקה מגורים, נגב קרמיקה ועוד ועוד. 20 שעות ביממה הוא עובד ולא הצליח למצוא שעה, שעתיים כדי לקפוץ לבנק ולבקש מימון על החברות המוחזקות הלא-משועבדות - ומסתבר שיש אחזקות כאלו בשווי של כ-4.7 מיליארד שקל.

אז נכון, הוא לא יקבל מימון מלא בגין הנכסים האלה, אבל מיליארד אחד או שניים ובמקרה הטוב אפילו שלושה, כנראה שאפשר. גם למכור נכסים נוספים אפשר.

אפריקה אמנם ממוקדת מימושים בחצי השנה האחרונה - בעיקר נכסים, ופה ושם אחזקות כמו גוטקס אבל היא יכולה לעשות יותר, היא יכולה לממש יותר, במיוחד בחו"ל. זה לא יהיה ברמות המחירים של לפני שנתיים, אפריקה תאלץ להתכופף במחיר והמוכרים ינצלו את חולשתה, אבל מה לא עושים כדי לשרוד? אה, יש בעצם מה לעשות.

המוסדיים עושים שרירים - זה יעבור להם

לפני שבאמת מנסים להכניס שותף; לפני מזרימים עוד כסף לקופה; לפני שמממשים חברות מוחזקות ונכסים במחירים לכאורה נמוכים, אפשר לפנות לציבור ולהגיד לו - נתתם לנו כסף, השקענו אותו, לא כל כך הצלחנו בגלל המשבר בשווקים ואנחנו צריכים לשנות את תנאי ההלוואות.

זה הפתרון הכי קל, וזה הפתרון הכי מהיר. למכור נכס פה שום זה עוד כמה מאות מיליונים במקרה הטוב, אבל להגיע להסדר על ההלוואות של הציבור - זה פתרון של מיליארדים, וזה יכול להיות פתרון מהיר.

המוסדיים שמנהלים את הכסף אמנם עושים שרירים, אבל לבייב ואיזי כהן לא טירונים בשוק ההון. הם כנראה מאמינים שאחרי שהכותרות יגוועו, יהיה אפשר לשבת מסביב לשולחן ולסגור עסקה, והאמונה הזו מבוססת על שתי עובדות והנחה אחת. ההנחה היא, שאפריקה באמת עשתה כל מה שיכלה כדי להשיא רווחים לבעלי המניות וכדי לשרת את החובות ולא מדובר בכישלון ניהולי.

בדיעבד אפשר לומר, שההחלטות ההשקעה, בעיקר בארה"ב, היו במחירים תלושים מהמציאות. אבל בזמן אמת, כשהשווקים רתחו, אפריקה הראתה שהיא קונה ביוקר ומוכרת בעוד יותר ביוקר. אפריקה הייתה נאמנה תמיד לאסטרטגיה העסקית שלה - מינוף פיננסי גבוה.

כולם הרוויחו ושתקו

לבייב אמר השבוע שהיו הרבה אנשים שהרוויחו על אפריקה וזה נכון - אפריקה גדלה פי 20-30 בעשר שנים רק בזכות המינוף הפיננסי, ובשנתיים האחרונות היא התכווצה ב-80% רק בגלל המינוף.

חרב הפיפיות הזאת הייתה ידועה לכולם. היא הייתה מובנית בתוך ה-DNA של אפריקה. בעבר, כולם הרוויחו ושתקו; עכשיו, כולם מפסידים ומתלוננים. האמת היא איפשהו באמצע - לא אפריקה אשמה לחלוטין, לא המוסדיים אשמים לחלוטין.

ההנחה שלא מדובר בכישלון ניהולי שהביא את אפריקה למצבה הנוכחי יחד עם העובדות הבאות אמורה לזרז את ההסדר. העובדה הראשונה היא, שהמוסדיים בסופו של דבר מנהלים כסף של אחרים וחשוב ככל שיהיה - זה לא הכסף שלהם.

העובדה השנייה - רגע לפני שדווח על הכוונה להגיע להסדר, השוק כבר ידע או העריך שיהיה סוג של הסדר ולראייה: החובות שהסתכמו ב-7.4 מיליארד שקל נסחרו בשוק בערך של 4.4 מיליארד שקל. עכשיו החוב שווה בשוק 3.5 מיליארד שקל, וקשה להאמין שהמוסדיים יתעקשו אם אפריקה תציע את החוב המקורי בפריסה לעוד שנתיים. אולי הם יבקשו עוד הזרמה מהבעלים, אבל בגדול, הם יסכימו. חלקם אפילו יסכים לסוג של תספורת. *