מלחמת הטיהור תוקעת את מתחם תעש השרון

"המשמעות של אי הצלחה בערעור שהגישה המדינה לבית המשפט העליון היא שלא יימצא שום מקור מימון של מיליארדי שקלים לטיהור הקרקע במתחם תעש השרון. אנחנו מודאגים שזה יתבטא בכך שתושבי השרון ואפילו תושבי תל אביב יישארו עם קרקע מזוהמת לעשרות השנים הבאות". כך צופה מתכננת מחוז תל אביב במינהל מקרקעי ישראל, גילי טסלר-אשכנזי, את התרחיש שבו קידום תוכנית תעש השרון לא יתאפשר במסגרת הערכאות המשפטיות.

תוכנית תעש השרון, או בשמה הרשמי "קדמת השרון", מתייחסת לפינוי מפעלי תעש (שעוסקים בייצור אמצעי לחימה ותחמושת) וטיהור הקרקעות בחטיבת הקרקע העצומה שנמצאת חלקה במחוז תל אביב וחלקה במחוז המרכז, ומשתרעת על פני 7,500 דונם. את השטח מייעדת התוכנית ל-23 אלף יחידות דיור שישווקו על-ידי המינהל ליזמים באופן מדורג עד שנת 2050 (בשלב הראשון ישווקו רק כמה אלפי יחידות דיור).

אלא שבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, בראשות השופטת שרה גדות, הורה בפברואר השנה לוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבנייה (מחוז תל אביב ומחוז מרכז) שלא להפקיד את התוכנית עד לאחר עריכת סקר מקיף למיפוי זיהום המים והקרקע בשטח התוכנית, ולאחר שהתוכנית תתוקן לאור הממצאים, אם יהיה בכך צורך.

בכך נעתר בית המשפט לעתירתן של עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) ואדם טבע ודין, שטענו כי "ההחלטה להפקיד את התוכנית לוקה בחוסר סבירות קיצוני, נוכח העדרה של תשתית עובדתית מהימנה, ראויה ומספקת בנושא זיהום המים והקרקע בתחום התוכנית".

בתגובה הגישו הוועדה המחוזית, המינהל ולשכת התכנון המחוזית ערעור לבית המשפט העליון בחודש מארס, בו טענו כי "פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים אינו יכול לעמוד וסוטה ממושכלות היסוד של ביקורת שיפוטית על החלטות רשויות מינהליות". בית המשפט העליון ידון בערעור רק בינואר, אז ייקבע גורל התוכנית.

40% שטחים ירוקים

"תוכנית קדמת השרון היא ספינת הדגל של המינהל בכל הקשור בתכנון של קרקעות מופרות", מציינת טסלר-אשכנזי, "זו תוכנית שנובעת מהחלטת הממשלה מ-1992 לפנות את מתקן תעש השרון. עדיין קיימים שם מספר מפעלים פעילים, שיפעלו עד לפינוי. התוכנית לוקחת על עצמה את כל הנושא המורכב של הטיפול בקרקע המזוהמת שנוצרה בעקבות פעילות מפעלי תעש, ומתכננת להקים בשטח שכונות חדשות שיתווספו לתחום הרשויות בהן נמצאת התוכנית: רמת השרון, הוד השרון, הרצליה וקרקעות רמות השבים.

"בין המאפיינים הבולטים של התוכנית הוא השילוב של שטחי מגורים, שטחי פארקים נרחבים, שטחי תעסוקה חדשים, שטחים ירוקים שיהוו יותר מ-40%, וקרקע לצורכי הציבור. יש בתוכנית מורכבות שיוצרת איזון אינטרסים וצרכים להם זקוקות הרשויות במחוז תל אביב והמרכז על מנת לענות על ביקושים הולכים וגדלים לשטחים כאלה באזור".

לפי התוכנית, יוקמו כאמור בקרקעות תעש השרון 23 אלף יחידות דיור שיתחלקו בין הרשויות, אבל קיימת גם האפשרות שייבנו רק 21 אלף יח"ד, ואילו יתרת השטח תומר לבנייה לתעסוקה.

"צריך להביא לידיעת הציבור", אומרת טסלר-אשכנזי, "שגורל האזור מבחינת מה יהיה בו בעתיד, תלוי ועומד בהחלטת בית המשפט העליון. ההשלכה של החלטה הזו תקבע אם הקרקעות יישארו מזוהמות. כפי שאנחנו רואים זאת, וכך גם גורמים ממשלתיים אחרים ששותפים בקידום התוכנית, כמו המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ומשרד הפנים - אם לא תתקיים תוכנית כזו, המדינה תפסיד ערך של 2.5 מיליארד דולר, לא יקום גורם מימוני לטיפול בזיהום הקרקעות החמור שמסכן את התושבים והמפעלים ימשיכו לקיים את פעילותם באזור".

טסלר-אשכנזי מזהירה עוד, כי מלבד ההשלכות הסביבתיות, לדחיית הערעור צפויות להיות השלכות תכנוניות שקשורות בהיצע ובביקוש ליחידות הדיור. "אנחנו חוששים מאוד שלולא התוכנית יאמירו מחירי הקרקע באזור למחירים שאנחנו מוצאים היום במגדלי היוקרה במרכז תל אביב", היא אומרת, "ולכן חשוב מאוד מכל ההיבטים, הן מההיבט הכלכלי, הן מההיבט הסביבתי, הן מהיבט בריאות הציבור והן מהיבט הביקוש ליחידות הדיור, לקדם את תוכנית קדמת השרון".

מנגד, עמותת אחל"ה ועמותת אדם טבע ודין טענו בעתירתן כי הוועדה המחוזית החליטה על הפקדת התוכנית מבלי שיהיו בפניה נתוני אמת עדכניים ומלאים על מיקום זיהום הקרקע ומי התהום, סוג החומרים המסוכנים, כמותם וריכוזם, ומבלי שנקבעו דרכי הטיהור ואמצעי הטיהור. לטענתן, הותרת עריכת הסקר המפורט לשלב התוכניות המפורטות עלול להנציח את הזיהום במתחמים שבהם הוא יתגלה רק בעת עריכת התוכניות המפורטות, כשלא ניתן יהיה להחליף את הייעוד שתוכנן למתחם המזוהם.

גלובס: האומנם לא קיים שום מידע הממפה את הזיהום?

טסלר-אשכנזי: "בוצע סקר קרקעות היסטורי מקיף מאוד עוד לפני ההחלטה להפקיד את התוכנית, והוא ממשיך. זהו סקר שנערך על ידי רשות המים, עם גישה לנתונים מאוד מורכבים ומפורטים של מפעלי תעש עצמם. לפי דעת המשרד להגנת הסביבה, הסקר שבוצע הוא רחב מאוד באופן יחסי לסקרים שבוצעו בארץ, ומפורט הרבה יותר. לכן אנחנו חושבים שהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים היא שגויה. קיים חומר רב שבגינו הוחלט להפקיד את התוכנית. מי שמוסמך להחליט על הפקדת תוכנית כזו או אחרת במדינת ישראל הן ועדות התכנון, ובתוכנית כל כך מורכבת וגדולה מבחינת קרקעות, הטיפול וההתקדמות בה צריכות להיות באופן שלבי על מנת לענות באופן מקצועי לנושא הטיפול בטיהור. יש הסכם בין-משרדי משותף למשרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה והמינהל בנושא טיהור ושיווק קרקעות תעש, לפיו המדינה לוקחת על עצמה את האחריות לטיפול בנושא באופן שלבי, שיאפשר בעתיד שיווק קרקעות מטוהרות. לא תשווק ליזמים קרקע שאינה מטוהרת".

טיפול שלבי

הטיפול השלבי, בו מצדדים המינהל, משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה, מתייחס לביצוע סקר היסטורי (שכבר בוצע) כתנאי להפקדת תוכנית מתארית בשלב הראשון, הפקדת תוכנית מפורטת בכפוף לביצוע סקר מפורט בשלב השני, ושיווק הקרקע בכפוף לטיהור מלא.

הגורמים הסביבתיים טוענים כי עריכת סקר נפרד לכל חטיבות קרקע ושיקומן של חטיבות קרקע, להבדיל מעריכת סקר ושיקום לכל הקרקע כמכלול, יוצרת חשש כי זיהום שנמצא בקרקע שטרם טוהרה יחלחל לקרקע שטוהרה.

כמה צפוי לעלות טיהור כל המתחם?

"לפי ההערכות המחמירות הוא צפוי לעלות 2 מיליארד שקל ולפי ההערכות המקלות מדובר על מאות מיליוני שקלים. זהו תקציב שברור שלולא קידום התוכנית, לא תתקבל החלטה לממנו. העתירה שהוגשה מונעת למעשה את טיהור הקרקע על-ידי מניעת קידום הפרויקט.

"אחת הטענות של המשרד להגנת הסביבה היא שאין טעם ולא נכון לערוך בשלב זה סקרים מפורטים, כיוון שאלה צריכים להתבצע קרוב ככל הניתן למועד הטיהור בפועל, ולכן נכון לבצע אותם בשלבי התכנון המפורט ולא בשלב זה של התוכנית, שהוא שלב מתארי בלבד". *

michal-m@globes.co.il