"אם לבייב צריך להביא כסף מהבית, גם רועי ורמוס צריך להביא. לא ברור שחובתו למשקיעים קטנה מזו של לבייב"

כך טוענת ד"ר אפרת טולקובסקי, מנהלת מכון כצמן גזית גלוב לנדל"ן, במאמר המתפרסם ב"גלובס" ■ טולקובסקי: "האמת המרה היא שכדי לייצר איזשהו ערך לאפריקה משקיעי האג"ח זקוקים ללבייב אישית. כאן נוצר הצורך בדמגוגיה של המשקיעים, והדרישה התמוהה שלבייב ישלם מכספו האישי"

אם כבר דורשים להביא כסף מהבית לפירעון החובות, למה שרועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, לא ישלם מכיסו על כיסוי ההפסדים? מי שסיפק הון זול אשם במשבר לא פחות, ואולי יותר, ממי שגייס אותו.

כך טוענת ד"ר אפרת טולקובסקי, במאמר המתפרסם היום (א') במוסף הנדל"ן של "גלובס". טולקובסקי היא מנהלת מכון כצמן גזית גלוב לנדל"ן ומנהלת אקדמית בלה"ב, בפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב.

טולקובסקי תוקפת במאמר באופן חריף את ורמוס: "איך הוא בדיוק מתכוון להקטין את המינוף של החברה בלי ויתור על חוב? האם המרה של חוב למניות איננה ויתור? אם המשקיעים בפסגות היו מעוניינים במניות, יכלו לקנות כאלו מראש. קנו אגרות חוב, מצאו עצמם עם מניות, ולזה ורמוס קורא - 'לא להסכים לשום ויתור'?"

בהמשך המאמר כותבת ד"ר טולקובסקי: "לא ברור שחובתו של לבייב למחזיקי אגרות החוב שלו גדולה מחובתו המוסרית האישית של מר ורמוס למשקיעים שהשקיעו את מיטב כספם בקופות הגמל של פסגות ומוצאים עצמם מופסדים עכשיו. השאלה הנשאלת היא - באם יצאו משקיעי פסגות מופסדים האם ישקול מר ורמוס להביא כסף מהבית? אם לא, שיסביר לנו מה בדיוק ההבדל בינו לבין מר לבייב".

והשורה התחתונה, מבחינתה של ד"ר טלוקובסקי: "לכאורה יכולים עכשיו מחזיקי האג"ח להשתלט על החברה ולהפעיל אותה לטובת מחזיקי האג"ח בלבד. האמת המרה היא שאין להם מושג איך באמת לעשות את זה. האמת המרה היא, שכדי לייצר איזשהו ערך מהחברה הם זקוקים ללבייב אישית. כאן בדיוק נוצר הצורך בדמגוגיה של המשקיעים - איך אוכלים את העוגה - מענישים את לבייב, ומשאירים אותה שלמה - דואגים שהוא לא יילך. הפתרון: דרישה תמוהה שלבייב ישלם מכספו האישי".

המאמר המלא מתפרסם, כאמור, הערב במוסף הנדל"ן של "גלובס" - ויתפרסם גם באתר "גלובס".