קחו מהחקלאים את הקרקע

בכל מצפה כוכבים וחוג אסטרונומיה אוהבים לומר את זה: ברגע שתכבה השמש, סדר גודל של מיליארדי שנים ככל הנראה, ימשיכו בני האדם שעל כדור הארץ (בהנחה, די מופרכת, שהם לא יספיקו עד אז להרוג את הכדור שלהם) להתנהג לגמרי כרגיל. רק אחרי כ-8 דקות - המרחק שלנו מכדור השמש בהתחשב במהירות האור - נקפא פה כולנו למוות.

כל מי שגר פה מוכרח לדעת, ודאי אחרי מסיבת העיתונאים החגיגית שערכו אתמול שר השיכון ומנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל בה הם דיברו על הצפת מדינת ישראל בקרקעות, ששיווק הקרקע במדינת ישראל נמצא כבר אחרי כיבוי השמש. המקור עצמו כבר יבש כמעט לחלוטין. אף אחד לא מדבר על זה, אבל רובן המוחלט של הקרקעות שישווקו לנו בחודשים הקרובים - וודאי באזורי הביקוש הן הטיפות האחרונות שיוצאות מהברז, אחרי שהוא כבר נסגר.

קצת היסטוריה: בשנות ה-90, על רקע גלי העלייה העצומים שהגיעו לכאן, הפשירה מדינת ישראל כמעט בן לילה קרקעות חקלאיות לבנייה בכל רחבי הארץ, והפכה את "אנשי האדמה" לסוחרי נדל"ן עשירים.

הברז נסגר לפני 7 שנים. בסוף אוגוסט 2002 קבע בית משפט העליון שאי אפשר לפצות את החקלאים מעבר לשווי החקלאי של הקרקע (עקרון "הצדק החלוקתי" המפורסם). רק שבמקביל, נקבעו גם "הוראות מעבר", לאותם מושבים וקיבוצים שכבר היו בתוך הצנרת ושאפשרו להם להמשיך בתהליך.

אלה הטיפות האחרונות שמשווקים לנו כעת במשרד השיכון ובמינהל. רוב הקרקעות שיוציא המינהל בקרוב, וכאלה שהוא הוציא בשנים האחרונות, הן מזכרת מאותן הוראות מעבר ומהקופון השמן שגזרו החקלאים שירדו מהטרקטורים.

אפילו לא מדובר על טיפות חדשות, שמישהו סחט לפתע בפרץ של יצירתיות. שר השיכון, אריאל אטיאס, דיבר אתמול על מבצע לשיווק 9,000 יחידות דיור בחודשים הקרובים. זאת, כשעל פי דו"ח המינהל, מינואר ועד יולי שיווק המינהל קרקע ל-3,592 יח"ד. ב-2008, בלי מסיבות עיתונאים ועם שר שיכון חלש במיוחד (חה"כ זאב בוים), שיווק המינהל 17,621 יחידות דיור.

אז נניח שגם בשנה הבאה יצליח אטיאס לשווק ולגרד עוד כ-20 אלף יח"ד. ומה אז? החקלאים סגרו לחלוטין את הברז ומאגר הקרקעות הולך ונגמר. גם מנכ"ל המינהל, ירון ביבי, יודע את זה. זו הסיבה שאתמול הוא לא יצא מגדרו במסיבת העיתונאים ודיבר על "המבחן האמיתי" - שמירה על רצף בשיווק גם בשנים הבאות.

לכן, למען השנים הבאות, מוכרחים להתעורר ולפתוח את הברז מחדש. הפוטנציאל האמיתי, קרקע מתוכננת למאות אלפי יח"ד גם במרכז הארץ, יושבת עדיין על משבצת חקלאית. לפי שעה, החקלאים כבר לא מוותרים עליה (הפיצוי כאמור נמוך) והמדינה לא מסוגלת להזיז משם גם את מי שהחוזה שלו נגמר מזמן.

רוצים שר השיכון ומנהל המינהל לחולל שינוי? שייקחו מהם את הקרקע. מדינת ישראל ידעה להוציא את תושבי גוש קטיף מהבית, היא לקחה (בעיקר לישובים ערביים) קרקעות כדי לסלול את כביש 6 וקרעה חטיבות קרקע כדי לסלול את כבישי הרוחב במרכז הארץ.

מגש של כסף

אין שום סיבה - למעט 'לובי חקלאי' שכוחו עדיין במותניו - לא ליטול קרקעות חקלאיות במרכז הארץ, לטובת מטרה לא פחות חשובה: הקמת עשרות אלפי יח"ד והוזלת מחירי הדירות. אנחנו מדברים כמובן על הנחלות החקלאיות, המתפרסות בדרך כלל על עשרות דונמים לכל חקלאי, ולא על חלקת המגורים שמסביב לכל בית. חקלאי המרכז ממילא כבר למדו לספסר בקרקע ובמים שקיבלו עבורה, ולא צריך גל עלייה חדש כדי שהמדינה תדאג לזוג צעיר שרוצה כאן לקנות דירה.

להבדיל אלף אלפי הבדלות: לפני מספר חודשים חתם שר המשפטים על תקנות שמאפשרות פינוי זריז יחסית של שוכר דירה שאינו משלם לבעל הבית. חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) מאפשר כבר שנים לפנות פולשים בקלות יחסית, באמצעות צו מינהלי. הסיבה המרכזית, אגב, שפולש הוגדר כמי שיושב בקרקע עד 7 שנים בלבד היתה מאמץ שעשה בזמנו הלובי החקלאי להוציא אותם מהמשוואה.

להבדיל, כאמור, גם לחקלאים צריך להגיד עכשיו תודה יפה ולדרוש מהם לפנות את הקרקע שסיימה את ייעודה. את הוויכוח על הכסף - כמה בדיוק מגיע להם כפיצוי מהמדינה - שיעשו אחר כך.

בלי טיפה של ציניות, מקומם של החקלאים על מגש הכסף של מדינת ישראל כבר מובטח. כעת, אסור ש"מגש של כסף" ימנע מהם או ממקבלי ההחלטות להגשים באמצעות הקרקע החקלאית את השלב הבא בהקמת המדינה.