ביהמ"ש אישר את ממצאי תחקיר G: פרקליטות המדינה "תופרת" את מכרזי הקבלה של עובדים לשורותיה

התחקיר חשף כיצד מתקבלים עובדים לפרקליטות מיסוי וכלכלה, בגיבוי תמוה מנציבות שירות המדינה ■ התהליך מתחיל כשבכיר בפרקליטות מכיר מתמחה או עו"ד צעיר ורוצה לסדר לו ג'וב - ומסתיים במאות מועמדים תמימים שניגשים ל"מכרז" בלי לדעת שאין להם סיכוי

פרקליטות המדינה תופרת את מכרזי הקבלה של עובדים לשורותיה, ומקבלת גיבוי תמוה מנציבות שירות המדינה. התהליך בדרך-כלל מתחיל כאשר בכיר בפרקליטות מכיר מתמחה או עורך דין צעיר ורוצה לסדר לו ג'וב. איש הפרקליטות הבכיר מקבל את המקורב לעבודה על תקן "משרה ארעית". בהמשך, צריך להכשיר את המינוי כדי שיעמוד בדרישות החוק, ולכן מכריזים על "מכרז לתפקידים בפרקליטות". מאות מועמדים תמימים ניגשים ל"מכרז" מבלי לדעת שאין להם סיכוי, כי תוצאותיו של המכרז נקבעו מראש, ו"המינויים הזמניים" של הפרקליטות יזכו בו.

זו היתה תמצית תחקיר מגזין G שפורסם בתחילת 2007. עו"ד אדם רסקין, שניסה להתקבל במכרז פיקטיבי כזה לפרקליטות מיסוי וכלכלה, עתר לבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד נאוה פינצ'וק-אלכסנדר. עתה ניתן פסק הדין של שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, הדס יהלום. המציאות, כך עולה מפסק הדין, חמורה עוד יותר מממצאי התחקיר.

כמו בחירת חתן

"פרקליטות מיסוי וכלכלה היתה מעורבת בהליכי המכרז מתחילתם, מבלי שגורם אובייקטיבי בחן וסינן את המועמדים, בלי מבחנים על-ידי גורם חיצוני", נאמר בפסק הדין.

השופטת מתחה ביקורת לא שגרתית על דמות בכירה בפרקליטות, עו"ד דינה רדלמן. רדלמן, סגנית פרקליטות מיסוי וכלכלה וחברת ועדת המכרזים, העידה כי בחרה את הזוכים במכרז "כמו בחירת חתן". הסיבה לביקורת החריפה שהוטחה נובעת מכך שבחרה במכרז מועמדים שאותם הכירה באופן אישי, "ושהיא הממונה הישירה עליהם".

עד כדי כך העניינים היו מסודרים מראש, שוועדת המכרזים אפילו לא ניהלה פרוטוקול. כמה ציטוטים מפסק הדין מעידים על חומרת ההתנהגות של הפרקליטות ומשרד המשפטים: "בשום שלב משלבי המכרז לא נעשה סינון אובייקטיבי של המועמדים. נוכח העובדה שהליך המיון כולו נעשה תוך מעורבות מלאה של היחידה הקולטת, פרקליטות מיסוי וכלכלה - הרי שהעובדה שבסופו של דבר נבחרו 4 מועמדים שהתמחו ביחידה אומרת דרשני".

השופטת יהלום ביקרה גם את היעדר הסינון האובייקטיבי של המועמדים ואת הפרוטקציה, שהופעלה לטובת מי שכבר גויס בהליך פסול. "התכלית שעומדת בבסיס דיני המכרזים היא חתירה לשיוויון בין המועמדים", נאמר בפסק הדין. "בעובדה זו יש משום פגיעה חמורה בעקרונות השיוויון. עקרון היסוד בדיני מכרזים, עקרון השיוויון, לא נשמר במקרה שנדון בפנינו".

בסיום הדברים התריעה השופטת: "התביעה וניהולה הציפו לפני השטח התנהלות בעייתית של המדינה, שיש לוודא שלא תישנה".

נזק עצום למדינה

השופטת יהלום יכולה היתה לתרום לביעור המכרזים התפורים בפרקליטות ולוודא כי ההתנהלות הבעייתית של המדינה "לא תישנה", אילו נקטה בסנקציות הנכונות. היא היתה יכולה לבטל את תוצאות המכרז הפיקטיבי של הפרקליטות, ובכך היתה מרעישה את אמות-הספים במשרד המשפטים.

בפסקי הדין המובילים בדיני מכרזים לעובדי מדינה מרבים לצטט את הסיפור של יוסי אילן, שהתמודד על משרת מציל בעיריית תל-אביב. בית המשפט העליון ביטל את המכרז שלו 5 שנים מאוחר יותר מסיבה טכנית - משום שלא נכתב בו פרוטוקול. הרשות, כך קבע אז בית המשפט העליון, הפרה את החוק. לעומת זאת, במקרה של מכרז פרקליטות מיסוי וכלכלה, אי-ניהול פרוטוקול הוא העברה הקלה והזניחה מבין הסיבות לפסילת המכרז.

במבחן התוצאה, פסק הדין הנוכחי אינו סביר. התובע, עו"ד אדם רסקין, שהעז לצאת נגד השיטה ונגד הפרקליטות, קיבל פיצוי זעום של 25 אלף שקל והוצאות משפט מינימליות של 15 אלף שקל. השופטת לא אהבה את תגובותיו הרגשיות במהלך הדיונים והדגישה זאת בפסק הדין.

ומה עם ביטול המכרז? השופטת יהלום לא הורתה על ביטולו ונימקה זאת כך: "ביטול המכרז כיום, כ-3 שנים לאחר שהסתיים, יגרום נזק עצום למדינה, כמו גם למועמדים שנבחרו לתפקיד".

לפרשה הזו יש שתי תוצאות שליליות. הראשונה היא שהמתריע לא זכה לצדק מלא, והחוטאים לא ניזוקו. השנייה היא שלפרקליטות הסתננו בפרוטקציה עורכי דין, שקבלתם לעבודה היתה בדרך לא ראויה. הם יהיו פרקליטים בכירים, הממונים על טוהר המידות והמכרזים. הם אולי יצטרכו לתת סעד למתריע על מכרז פיקטיבי או על שחיתות. מישהו מהם אולי יהיה אפילו שופט.

lichtman@globes.co.il