המניות החביבות על הגורואים

אסטרטגיות הגורו שלי זיהו שלוש חברות שיכולות להרוויח מהבראת הכלכלה

בעת חיבור שורות אלה פורסמה סטטיסטיקה מעודדת: הפעילות העסקית בארה"ב עלתה מעל הצפוי באוגוסט, לפי מדד מכון מנהלי הרכש משיקאגו. המדד עלה ל-50 נקודות מ-43.4 ביולי, כאשר 50 נקודות הן הקו המפריד בין התרחבות לנסיגה.

ביצועי המדד טובים מהצפוי, ועל פי סקר כלכלנים שפורסם בבלומברג המדד היה צפוי לעלות ל-48 נקודות. זהו אינדיקטור כלכלי מוביל, אחד מאלו שיכולים לנבא לאן פני המשק האמריקני.

בבלומברג דווח שהמגזר היצרני ממלא תפקיד מוביל בראשית ההבראה האמריקנית, וזה גרם לי לבדוק את חברות הייצור. חברות כאלה צריכות להרוויח מכך שהכלכלה חוזרת להזדקר כלפי מעלה. ובכן, אסטרטגיות הגורו שלי זיהו שלוש חברות - אחת אמריקנית והשתיים האחרות בעלות נוכחות גדולה בארה"ב - שממוצבות היטב כדי להרוויח מהבראת הכלכלה העולמית.

1) מאקיטה

החברה הראשונה היא מקיטה (סימול: MKTAY) היפנית, שידועה בעיקר בזכות כלי העבודה החשמליים שלה לתעשייה - מקדחים, מסורים, משייפים וציוד אחר לעבודות עץ. היא גם מפורסמת בייצור מכסחות דשא עם מנועי בנזין וכלים אחרים.

האסטרטגיה שביססתי על כתיבתו של בנג'מין גראהם אוהבת את מאקיטה. היא מעדיפה חברות בתעשיות בסיסיות כמו ייצור, ואינה אוהבת את התעשיות הפחות קונבנציונליות, כמו היי-טק או פיננסים. היא אוהבת חברות גדולות יחסית (המחזור השנתי של מאקיטה הוא 3 מיליארד דולר), ואת מכפיל הרווח ארוך הטווח שלה, 13.2 (15 הוא המקסימום לפי גראהם).

גראהם התפרסם בעיקר בזכות התמקדותו בנזילות, ורצה שלחברות יהיה יחס שוטף (נכסים שוטפים חלקי התחייבויות שוטפות) של לפחות 1:2. היחס השוטף מודד באיזו קלות יכולה חברה לפרוע את חובותיה. מקיטה משיגה כאן ציון גבוה, עם יחס שוטף של 1:6.58.

האסטרטגיה מודדת גם את מכפיל ההון העצמי של חברה, על ידי הכפלתו במכפיל הרווח, והתוצאה צריכה להיות נמוכה מ-22. עם מכפיל הון עצמי של 1.29 ומכפיל הרווח של 13.2 שהוזכר למעלה, התוצאה של מאקיטה היא 17.83 - בהחלט במסגרת הדרישות של גראהם.

2) מטלר-טולדו

חברה נוספת שמקבלת ציונים טובים היא מטלר-טולדו אינטרנשיונל (סימול: MTD) השווייצרית, שידועה בעיקר במכשירי המשקל שלה. היא מייצרת את המאזניים המדויקים שבשימוש ברשתות המזון, במעבדות ויישומים תעשייתיים.

מטלר היא הפייבוריטית של אסטרטגיית וורן באפט. ראשית, היא המובילה העולמית בכמה מקטעי שוק. שנית, הרווח למניה עלה בכל אחת מעשר השנים האחרונות, החוב יכול להיפרע בתוך פחות משלוש שנים (בהתבסס על רווחים שנתיים שוטפים), התשואה על ההון הייתה 25.1% בשנה ממוצעת - בהחלט מעל המינימום של 15% שהאסטרטגיה מחייבת - והחברה מייצרת שפע של תזרים מזומנים חופשי למניה.

כאשר המצב הכספי חזק כמו במקרה של מטלר, האסטרטגיה מנתחת את התשואה השנתית שהמשקיע יכול לצפות לה בעשור הקרוב, בהתבסס על מחיר המניה הנוכחי. משקיע לא רוצה לשלם יותר מדי תמורת מניה, גם אם החברה מצליחה. תשואה צפויה של 15% ויותר בשנה נחשבת למצוינת. התשואה הצפויה של מטלר היא 18.1% - סיבה טובה להוסיף אותה לתיק ההשקעות.

3) חברת TTI

היצרנית האחרונה שנדבר עליה היא ITT . זו תשלובת שמייצרת אלקטרוניקה צבאית ומוצרי טכנולוגיה נוזלית, והיא חביבה על האסטרטגיה שמבוססת על כתיבתו של פיטר לינץ'.

ITT היא חברה גדולה עם מחזור שנתי של מעל 11 מיליארד דולר, והנהלתה עושה עבודה טובה של בקרת מלאים (דבר חשוב באקלים הכלכלי הנוכחי). אסטרטגיית לינץ' מפורסמת ביחס מכפיל הרווח לצמיחה שלה, PEG. היחס המתואם הזה של ITT, בהתבסס על צמיחת הרווח למניה בשלוש, ארבע וחמש השנים האחרונות, הוא 0.67. המקסימום של לינץ' הוא 1. זה אומר שמשקיעי ITT משלמים מחיר סביר תמורת צמיחה.

ג'ון פ. ריס הוא מנכ"ל Validea.com, חברת מחקר השקעות, מייסד Validea ניהול הון, ומנהל קרן הגידור Validea. ריס הוא מחבר-שותף של רב המכר "הגורואים של השוק: אסטרטגיות השקעה במניות לשימושכם מהטובים ביותר בוול-סטריט"