הלוואות על הקרח

בשנת 2004, חברת הביטוח והפיננסים מנורה-מבטחים- אז עדיין מנורה - עשתה צעד חשוב, אמיץ ומוצלח בהתפתחות העסקית שלה. החברה רכשה את קרן הפנסיה מבטחים החדשה, בצעד שנתפס אז על-ידי רבים כקפיצה מעל הפופיק, כששילמה סכום עתק, של 710 מיליון שקל, עבור הקרן.

מאז, התברר שארי קלמן, מנכ"ל מנורה הוותיק, צדק בכל הקשור לרכישת מבטחים, ושזו אחת העסקאות המוצלחות ביותר שהיו בשוק הביטוח זה שנים. הקרן הוכיחה את תרומתה לחברה, שצמחה מאוד, ביחס לענף, במגוון רחב של פעילויות, וזכתה לתשבחות גם מהמתחרים.

כעת מתברר כי בשנת 2004 עשתה מנורה עוד צעד, משמעותי פחות מרכישת מבטחים, אך בעייתי הרבה יותר.

עכשיו מתברר כי על מנת להגדיל המכירות שלה בעסקי ביטוח החיים, חילקה החברה בין 2004 ל-2007 הלוואות בעייתיות ואף הזויות בהיקף גדול מאוד של כ-133 מיליון שקל, שעליהן הפסידה עד כה כ-62 מיליון שקל. יחד עם פרשת ההעברות הרטרואקטיביות בין מסלולי השקעה בפוליסות הטופ-פייננס, מתברר כי הצמיחה במנורה לוותה בממשל תאגידי לא תקין.

זה לא רק ההפסד של כ-63 מ' ש' משתי הפרשות, אלא הפגיעה היחסית בשם הטוב שהיה למנורה בשנים האחרונות בכל הנוגע לניהול חברת ביטוח, לצמיחה ולרווחיות.