אינטרסים מנוגדים

אלא שבפועל יש לצים ולבעלת השליטה בה, החברה לישראל, משוכה מרכזית לעבור בדרך להסדר - המשקיעים המוסדיים. אלה מופיעים בשני כובעים: האחד כבעלי מניות בחברה לישראל, והשני כמחזיקים באג"ח של צים.

כדי שהסדר החוב ייצא אל הפועל צריכה החברה לישראל להזרים לצים 250 מיליון דולר. מכיוון שחלק מנושיה של צים הן חברות פרטיות של משפחת עופר, הרי שמדובר בעסקת בעלי העניין של החברה לישראל, שככזו נדרשת לאישור. בנק לאומי, המחזיק בכ-18% ממניות החברה לישראל, מנוטרל גם הוא מהצבעה באסיפה, מכיוון שגם הוא נושה של צים.

התוצאה היא שאישור הזרמת ההון תלוי במשקיעים המוסדיים, והצבעתם בעד ההזרמה אינה מובנת מאליה. רק לפני כשלושה שבועות הפילו המוסדיים את הצעת החברה לישראל להזרים באופן מיידי 100 מיליון דולר לצים.

גם היום חלק מהמוסדיים לא נשמעו נלהבים במיוחד מתוכנית הסדר החוב של צים. "למה אני כבעל מניות בחברה לישראל צריך להמשיך ולהזרים כספים לצים?", שואל אחד מבעלי המניות בחברה. "אולי צריך להפסיק לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע. עדיף שהחברה לישראל תשתמש בכסף שמיועד לצים לצרכים אחרים, שיניבו תשואה".

למרות ההתנגדות שמביעים חלק מבעלי המניות להזרמת הכסף, בחברה לישראל נחושים להעביר את העסקה. אם המוסדיים יטרפדו את הזרמת ההון עומדות בפני החברה לישראל שתי אופציות: ערעור על החלטת רשות ני"ע שפסלה את קולות בנק לאומי בהצבעה (לאומי בעד הזרמת ההון), או פנייה לביצוע הסדר בחסות בית משפט. שתי האופציות כרוכות בפנייה לערכאות משפטיות, מה שצפוי לסבך ולעכב את יציאת ההסדר אל הפועל.

היקף האג"ח של צים עומד על 1.3 מיליארד שקל. יחסית למצבת החובות של צים, שעומדת על 6.5 מיליארד דולר (מתוכם 3.6 מיליארד דולר בהסדר המוצע) לא מדובר אמנם בחלק מהותי, אך מחזיקי האג"ח אינם פקידי בנק שעמם אפשר לסגור את העניינים בצורה שקטה.

העבודה מול המשקיעים המוסדיים הרבה יותר שקופה, מתנהלת לעיתים מעל דפי העיתון, וכוללת אינטרסים שונים מאשר אלו של הבנקים. כבר היום מתחו מחזיקי האג"ח של צים ביקורת על מתווה ההסדר שמוצע להם, לפיו הם יקבלו את תשלומי החוב בעוד מספר לא מועט של שנים. לכן סביר כי גם הם יעשו לצים חיים לא קלים.

ואי אפשר לסיים מבלי להזכיר את ניגוד העניינים של המוסדיים, שהם, כאמור, גם מחזיקי האג"ח של צים וגם בעלי מניות בחברה לישראל. כמחזיקי האג"ח של צים יש למוסדיים אינטרס שהזרמת הכספים מהחברה לישראל תעבור, אך כבעלי מניות בחברה לישראל לא בטוח שהדבר משרת את האינטרסים שלהם.

נכון להיום פתרה רשות ני"ע את הדילמה ופסלה את אותם מוסדיים שמחזיקים בשני ניירות הערך מלהצביע באסיפה. אולם אם החברה לישראל תערער על ההחלטה לבית המשפט, ימצאו עצמם המוסדיים בדילמה לא פשוטה. *