אורן קפלן, מנכ"ל מיטב ניהול סיכונים
הויכוח סביב מדיניות הנגיד בשוק המט"ח מתלהט והולך, ולא מעט מההצהרות בנושא מושמעות על ידי גורמים אינטרסנטיים. מעניין לבחון כמה מההכרזות הנפוצות ששוחררו באחרונה, תואמות את העובדות.
1. חייבים דולר מעל שער 4.20
ההצהרה הפופוליסטית הזו אינה חדשה. לאף גורם אין באמת הכוחות לשמור על שער החליפין מלנוע לכיוון כלשהו. הדבר תלוי יותר בגורמים בינלאומיים מאשר בנסיונות התערבות של קברניטי המשק הישראלי.
יחד עם זאת, כאשר הדולר נסחר סביב שער 4.20 (באביב השנה), יצואנים רבים בחרו שלא להקים לעצמם הגנות, מתוך הערכה שהדולר ימשיך במגמת ההתחזקות שלו. כך נולדה עוד דוגמא לחשיבות אסטרטגיה לניהול סיכוני שוק, כתחליף להתבססות על תחזיות אשר לעיתים אינם מספקות את הסחורה.
2. בשער 3.80 יאלצו לפטר עובדים רבים
אם תנודה בשיעור עשרה כעשרה אחוזים בשער חליפין (ההפרש בין 4.20 ל- 3.80) מאלצת חברות להתייעל, זה לא מחייב שינויי במשטר המטבע במדינת ישראל. מניעת פיטורין היא יעד חשוב, אולם הדרך להשגת היעד אינה אימוץ מדיניות שער חליפין שאינה ברת קיימא, אלא בסיוע ממוקד לחברות אשר עוסקות בייצוא בהתמודדות עם המציאות המשתנה.
יש להגדיל את פעילות קרנות האשראי ליצואנים, לממן להן תוכניות הדרכה בנושא ניהול סיכונים ובעיקר לסייע לחברות בפיתוח עסקיהן בשווקים שאינם דולרים, ובכך להקטין באופן טבעי את התלות הגבוהה בשער הדולר.
אין אפשרות לקבע את שער הדולר בשער מסוים מבלי לפגוע אנושות במשק. קיבוע הדולר עלול להוביל להידרדרות מעמדה של ישראל בזירה הכלכלית הבינלאומית לאחר שנים בהם המשק הישראלי התקדם רבות במישור זה.
3. הגנות מטבע עשויות לסייע רק בטווח הקצר
בשווקים הפיננסים ניתן להקים הגנות לטווחים ארוכים, אך הוודאות לגבי חשיפות המטבע של מרבית החברות אינה ברורה בדרך כלל מעבר למספר רבעונים קדימה. עם זאת, מרבית החברות בישראל אינן מקימות הגנות כדי לצמצם את החשיפה שלהם בטווח הקצר, גם כאשר החשיפות וודאיות.
בנוסף לחשיפה התזרימית, הנובעת מההפרש הצפוי בין התקבולים לתשלומים במטבעות השונים, מרבית החברות סובלות גם מחשיפה מאזנית הנובעת מפער בין הנכסים וההתחייבויות בבסיסי ההצמדה השונים.
למשל, חברות רבות גייסו חוב צמוד ואילו הנכסים שלהם אינם נהנים מעליית האינפלציה. למרות שיש ברשותם כלים פיננסים לצמצום החשיפות הללו מנהלים רבים חוששים מביצוע עסקאות הגנה הכרוכות בדרך כלל בויתור על האפשרות ליהנות מתנודת שער לכיוון המנוגד לחשיפה.
חברות צריכות לאמץ אסטרטגיה הקובעת שהקמת הגנות-מטבע הן הכרח ושגרה, כפי שנהוג בביטוחי רכוש שהן רוכשות מדי שנה. אם לא יעשו כן - ימשיכו חברות לקיים דיונים ארוכים דיון בשאלה האם כדאי ברמות השערים כאלו ואחרות, להקים הגנות.
כדי לחדד את טענתי שאלו את עצמכם מתי נכחתם בדיון בשאלה האם ברמות פרמיה בשיעור זה או אחר ובהינתן מספר השרפות שפרצו בסביבה בשנים שחלפו, משתלם לבטח את המפעל מפני שריפה.
4. ההגנות הן יקרות
אחת ההתנגדויות הנפוצות לאי הקמת הגנות היא שאלת המחיר. רבים יופתעו לדעת שניתן להקים הגנות ללא עלות. לא מדובר בכשל שוק אלא בעסקה שבה זוכים להגנה כנגד הוויתור ליהנות בעתיד משינוי חיובי בשער החליפין (במקרה של יצואן ישראלי, במקרה ששער הדולר יעלה לא נרוויח יותר). לחילופין, החברה יכולה לרכוש אופציה ובכך לשמור על האפשרות להרוויח מתנודת שער חיובית מבחינתה, אולם במקרה כזה החברה תאלץ לשלם פרמיה מראש בדומה לכל ביטוח אחר.
אלו שיכולים לחיות עם השער הנוכחי יכולים בהחלט לבחור בביצוע הגנות, לעומת זאת אם ברמות שערים אלו בעל העסק מתקשה לייצר רווחיות מוטב שיבחר בעיסוק אחר. צריך להפנים שהמשמעות של אי גידור זהה לספקולציה ולא ההיפך. רבים רואים בעסקאות פוורורד ואופציות הימור. הדבר נכון כאשר מדובר על עסקאות הנעשות לשם השקעה ולא לשם הגנה.
יתר על כן, אין לצפות בטווח הארוך לרווחים עודפים כתוצאה מפעילות ניהול סיכוני השוק בחברה (אלא אם כן עיקר הפעילות של החברה הוא בתחום הפיננסי). מנהלים צריכים להיות אדישים בין רווח הנובע מפעילות הגידור לעומת רווח הנובע מהחשיפה הבסיסית.
בנוסף, קודם לביצוע עסקת ההגנה יש לדאוג להטבת השער המקסימאלית ולפטור מעמלות. לצורך השגת שערים אופטימאליים יש לשקול שימוש בחברות אשר תחום עיסוקן בביצוע בדיקות השערים בין הבנקים. היתרונות שבשימוש בשירותי מיקור חוץ לביצוע ה"שופינג" הן בעיקר בהשגת מחירים טובים, בניהול נכון של משאבי כוח האדם וחיסכון בזמן המוקדש לכך.
לסיום, כמחבר הספר "פסיכו-פיננסים" אני מודע לעובדה, כי הימנעות בקביעת אסטרטגיה ברורה בנושא נובעת לעיתים משיקולים פסיכולוגים, ולא מימוניים טהורים. אני מסכים שלנוכח הקשיים איתם מתמודדים יצואנים רבים הנובעים, בין היתר, מהמיתון העולמי יש לחשוב על פתרונות מערכתיים יצירתיים, אולם, לדרוש מהממשלה להנהיג משטר חליפין חדש זה צעד מרחיק לכת שיוביל בסופו של דבר לעלייה בשיעור האבטלה ולא ההיפך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
