אפריקה החזירה אותנו לקרקע

שנה מהמשבר הנורא, פרמיית הסיכון נעלמה וגיוס כסף נהפך לזול ביותר בחמש שנים

כאנשים שחיים במדינה עם תודעת הביטחון הגבוהה בעולם, האופנה החדשה אמורה להיות אינטואיטיבית עבורנו - ניהול סיכונים זה הבאזז החדש.

המכשירים הפיננסים שאפשרו את משבר הסאב פריים נולדו מתוך תפיסת פיזור סיכונים, אבל למרות שהגברת לא נולדה אתמול היא בכל זאת חדשה בעיר. היא באה לבקר בעיקר כי הרגולטור הזמין אותה.

הביקור חשוב בייחוד על רקע הריביות הנמוכות. חל שינוי מדהים בגובה ריביות הגיוס בעולם מתחילת העשור ועד היום. מסתבר שלחברות המדורגות A ומעלה זול יותר לגייס כיום מאשר בכל חמש השנים האחרונות: זול לגייס כיום מאשר ערב המשבר, מועד בו פרמיית הסיכון נשחקה כליל. חברות המדורגות BBB מגיסות כעת במחיר דומה למחיר הגיוס הממוצע בעשור.

להשליך את האינטואיציה לפח

פרמיית הסיכון בחו"ל עדיין לא נשחקה לחלוטין אבל היא ירדה חזרה בדרמטיות כמעט את כל הדרך למטה ובארץ, ערב אירוע אפריקה ישראל ניתן היה לטעון שהיא כבר נעלמה לחלוטין מתודעת המשקיעים. האם זה אומר ששכחנו את לקחי המשבר ושאין מנוס מהמשוואה - כסף זול מחייב עלייה בסיכון של תיק ההשקעות?

התשובה היא כנראה שאם ניטיב להגדיר את הסיכונים, אולי נצליח להימנע מהם ולייצר תיקים סולידיים אבל על כך נאמר "יותר קל להגיד מאשר לעשות".

השלב הראשון בניהול הסיכונים הוא לזרוק את האינטואיציה לפח. כששאלו את חברות הדירוג, איך טעיתם כל כך בדירוג הסיכונים הגלומים באג"ח ובמכשירים הפיננסים המורכבים חלק מהתשובה הייתה נעוצה בדינמיקה של המודלים.

במודל, מקובל להניח תסריט מרכזי הנשען בדרך כלל על קו המגמה שאפיין את הסקטור בשנים האחרונות ואז לבחון "מה יקרה אם" - מה יקרה אם שוק מחירי הדיור האמריקאי ירד ב- 10%, ב 15% ומה יקרה אם הוא יעלה.

בהינתן קו המגמה שאפיין את השווקים בשנים שקדמו למשבר, המודלים לא לקחו בחשבון אפשרות לתנודות החריפות שאפיינו את שוק הנדל"ן האמריקאי ושווקים אחרים כמו הנפט או הסחורות (הרבה יותר מ- 15% בשווקים מסוימים) ולכן הגדרת הסיכון הייתה לקויה ואפילו לקויה מאוד.

אחד הלקחים הברורים לפיכך הוא שבניהול סיכונים צריך לתת הסתברות גבוהה למצבי קיצון. חשבו מתי נותנים משקל גבוה להתראות הביטחוניות? מתי מרגישים נח לנסוע למשל לסיני, אחרי תקופה ממושכת של שקט או מיד לאחר פיגוע.

ההיגיון אומר שאחרי פיגוע כשרמת הביטחון המקומי כנראה בשיאה יהיה הכי בטוח לנסוע ויחד עם זאת האינטואיציה שלנו פועלת הפוך - אחרי תקופת שקט ממושך כשלמפגעים היה זמן להתארגן, דווקא אז ברור לנו שההתראות הן לא סבירות ורמת הביטחון שלנו בשיאה. הכלל הראשוןבניהול סיכונים הוא, אם כן, לא לסמוך על האינטואיציה.

הכלל השני הוא ליצור פיזור. במפולת האחרונה שחווינו לא הכל ירד. מי שהשקיע באגרות החוב של ממשלת ארה"ב הרוויח כסף כשמרבית המכשירים הפיננסים האחרים הציגו הפסד. מי שהשקיע באגרות הארוכות אפילו הרוויח הרבה כסף תשואה שהתקרבה ל 40% למי שהחזיק את האגרות במהלך כל שנת 2008.

מחזירים את הביצים לסל אחד

חשבו על הפנסיה שלכם. התגובה של אנשים רבים בעקבות המשבר הייתה לעבור מהמסלול הכללי או המנייתי למסלול האג"ח ה"סולידי" ובכך לרכז את כל הביצים בסל אחד. אמנם לכולנו יש אמון מלא בממשלת ישראל אבל השקעה באגרות חוב של מדינה אחת בהחלט לא עונה להגדרה של פיזור. האם הייתם קונים אגרת חוב שחר בתשואה של 9%? בהינתן שהיום אתם קונים אגרות חוב מסוג שחר בתשואה של 4% (תלוי כמובן במח"מ) אז התשובה היא כנראה חיובית. ואיזו הסתברות הייתם נותנים לכך שהאגרות הללו יגיעו לתשואה של 12%? ב- 2002 היו מספר גופים פיננסים שהפסידו הרבה כסף על השקעה בטוחה באגרות חוב שחר בתשואה של 9%.

לא רק התסריט האפוקליפטי של אינתיפאדה שלישית יכול לגרור הפסד בהשקעה באגרות חוב ממשלתיות אלא גם פספוס בתחזיות הריבית והאינפלציה יכול לאפשר הפסד דרמטי ב"אפיקים הסולידיים" אליהם מרכז האוצר את כספי החוסכים המבוגרים שבינינו.

מרכיב חשוב בהגדרת הפיזור הינו הכלל של בחינת השפעות הדדיות או צולבות בתיק ההשקעות. כך לדוגמא, אם רוב התיק שלנו מושתת על אגרות חוב של ממשלת ישראל מה מידת חשיפתו לסביבת האינפלציה, הריבית והצמיחה במשק? האם יש בתיק השקעות שיאזנו תנודה חריפה ומפתיעה במשק? אילו הגנות יש לנו בתיק מפני שינויים אחרים בכלכלה?

האם הגיוני להשקיע למשל במניית אלביט מערכות, כהגנה מסוימת מפני התסריט של התדרדרות המצב הביטחוני, להשקיע במניית חברת תעופה כגידור מסוים מפני ירידה במחירי האנרגיה, להשקיע במניות כלכלית ירושלים כגידור מפני עלייה במחירי האנרגיה? אין ספק שהגדרת ההשפעות ההדדיות, קשרי הגומלין ומימדי החשיפה בתיק השקעות מורכבת ומסובכת אבל זה אולי לב ליבו של תהליך ניהול הסיכונים הגלומים בתיק ההשקעות.

כסיכום המסר הוא:

1) לא לסמוך על האינטואיציה

2) לייצר פיזור בין מכשירים פיננסים, בין ענפים, בין מדינות ובין מנהלים ולבחון השפעות הדדיות וחשיפות בין ההשקעות בתיק.

בשורה התחתונה מי שבאמת רוצה תיק סולידי חייב לתת את הדעת לפחות למרכיבים אלו בניהול סיכונים ולא להניח שהתיק שלו סולידי כי הוא מושקע במק"מ.

צרו איתנו קשר *5988