לבד בלי סטנלי, שבתות וחגים

לפני ששה חודשים בדיוק נדמה היה כאילו מאבק בנק ישראל במה שכינה "כשלי שוק המט"ח", עומד לשאת פרי. השקל נחלש כנגד כל המטבעות ושער הדולר הגיע ל-4.27 שקלים ונוצר הרושם שהמהמרים על שקל חזק על סף כניעה.

בודדים בשוק ידעו כי בשער 4.28 יפעלו פקודות STOPLOSS בהיקף מאות מיליוני דולרים של אחד הגופים הזרים הגדולים שפועלים כאן בשנים האחרונות, פקודות שיזניקו את שער הדולר ויחלישו את השקל בעוד מספר אחוזים. בפעולת ייאוש אחרונה מכר אותו גוף סכומים גבוהים על מנת להגן על "קו מז'ינו" שלו, וכל היתר היסטוריה.

לבד במערכה

בפרוש השנה החדשה ניתן לומר בוודאות שבנק ישראל ממשיך להתמודד לבדו עם הבעיה. התעשיינים לא יזכו לסיוע מהממשלה עד ששיעורי האבטלה יגיעו למספר דו ספרתי והאוצר ימשיך להתבצר בתיאוריות שמלמדים בשיעורי מבוא לכלכלה.

אין לי ספק שהוויכוח המתלהט באחרונה סביב פעילות שוק המט"ח יכול היה להימנע אילו היו לסוחרי בנק ישראל מקצת מכישורי השוק הנדרשים משחקן מט"ח. הדוגמה שתוארה בתחילת הטור לעיל היא אחת מרבות המעידות שבנק ישראל שקוע בעבודה טכנית, שגרתית וגלויה, ואינו משתמש בכלים שיש לכל שחקן שוק כגון: נקודות תמיכה והתנגדות בניתוח טכני ומיקום פקודות STOPLOSS .

להלן שתי דוגמאות נוספות צורמות במיוחד:

1. דבריה של ראש מחלקת המחקר של הבנק, הד"ר קרנית פלוג, באביב השנה, כי "בנק ישראל שוקל את צעדיו בשוק המט"ח", המשיכו את המומנטום החיובי שצבר השקל. הבנקים הזרים חשו בהזדמנות, הזדרזו לתת פרשנות פומבית לדבריה והניעו גל מכירות.
   
   שער 4.12 היה מחסום טכני קשה לשבירה. בשוק, המליצו לבנק ישראל לצאת במהירות בהכחשת הפרשנות לדברי ד"ר פלוג, שכן שבירה של רמה טכנית חשובה זו פירושה אחד: התחזקות משמעותית של השקל תוך שעות ספורות. בנק ישראל לא שעה להמלצה, ההכחשה יצאה באיחור של יומיים שבשוק המט"ח פירושם נצח - המחסום נפרץ חיש מהר, ומשם הדרך במורד לשער 4 שקלים לדולר, הייתה קצרה ומהירה.
   
   
2. באוגוסט הודיע בנק ישראל כי מעתה ואילך לא יסתפק ברכישות היומיות הקבועות, ובנוסף אליהן יתערב בעת הצורך בסכומים בלתי מוגבלים לפי שיקול דעתו. האפקט היה קטלני - הדולר שכבר נחלש לרמות 3.74 התחזק במהירות ותוך ימים ספורים התקרב שוב ל-4 שקלים.
   
   הלחץ בקרב השחקנים הזרים והמקומיים שהצטרפו לראלי האחרון היה רב והורגש בשוק היטב. פקודות STOPLOSS החלו לתפוס. כל מי שמצוי קצת ברזי שוק המט"ח יודע שרכישה נוספת, לא גדולה במיוחד, של בנק ישראל בנקודה זו הייתה מנחיתה מכת נוק אאוט לשורטיסטים.
   
   במקום זאת יצא בנק ישראל בהודעה על הפסקת הרכישות הקבועות - מהלך תמוה ביותר. את אנחת הרווחה מלונדון וניו יורק אפשר היה לשמוע עד הסיטי בתל אביב.

סופי שבוע של פורענות

לכל אלה יש להוסיף את התעקשות בנק ישראל לפעול בדפוסים קבועים וברורים, למרות שלכאורה אף אחד לא יודע מתי יתערב. דפוסים אלו גורמים לבנק לבזבז תחמושת רבה כמו שקרה לפני שבועיים, כשנאלץ לרכוש יותר מחצי מיליארד דולר ביום אחד.

מדיניות זו מחזירה את הפעילים הזרים לדפוסים מלפני שנה - פעילות בשעות ובימים שבהם ברור שבנק ישראל לא בתמונה: כך למשל, בשעות הערב המאוחרות ניתן לחזק את השקל על ידי מכירות בהיקפים נמוכים עד כדי גיחוך. מאותה סיבה, ניתן לפעול כמעט באין מפריע בימי שישי, במיוחד בשעות אחה"צ וקל וחומר שבערבי חג שבהם בנק ישראל אינו פעיל. מי למשל מפקח על כך שפעיל אחד לא ימכור לפעיל שני ויקנה ממנו בשער נמוך יותר?

לבנק ישראל סיכוי לא מבוטל להצליח במלחמת ההתשה. בתקופה הנוכחית כמעט בכל שוק שבו היו מתנגדי הדולר בעולם פעילים, הניבה פעילותם רווחים נאים. כאן זה לא קרה ורווחיהם היו דלים יחסית. אני סבור שעל בנק ישראל להפנים עובדה זו ולהמשיך "לייצר הפתעות".

זירת הימים השקטים

לא צריך להמתין ולפעול כנגד מגמה בשוק סוער. יש לרכוש דווקא ביום שקט או ביום שבו הדולר מתחזק בעולם. האפקט יהיה חזק יותר ובעלות נמוכה יותר (מבחינת היקף רכישות). בנק ישראל חייב לדעתי להפתיע מדי פעם ברכישה ביום שישי ורצוי אחה"צ. מהלך טקטי מעולה מבחינתו היה רכישה דווקא בערב ראש השנה.

בנוסף לכך, בנק ישראל יכול לחשוב על דרכים להגביל את המסחר בשעות בהן אינו פעיל. לייצר מעיין רצועה וירטואלית על ידי השארת "לימיטים" לרכישה ומכירת 50 עד מאה מיליון דולר. כך, אם מישהו רוצה לשחק בשערים, הוא לכל הפחות יילאץ להשקיע בכך סכומים גבוהים. אפשר לשחק בריביות כדוגמת מה שעשה הבנק המרכזי בסינגפור ("קנס" ריבית על פיקדונות OVERNIGHT על מנת להרתיע ספקולנטים).

בשורה התחתונה אסור לתת לזנב לכשכש בכלב. כל עוד בנק ישראל לא ישכנע את השחקנים שהוא המוביל את השוק, ימשיך השקל להתחזק וזה בכלל לא משנה אם הדולר נחלש בכמה אחוזים בעולם או התחזק.

נשמע ממש משכנע שלפני ששה חודשים הדולר נסחר סביב 1.3 כנגד היורו. האם שכח מישהו שלפני שנה היינו ב 1.6?

שאלה מכשילה לבנקים הזרים

ואם כבר בשאלות עסקינן אולי בתקופה הנוכחית, בשיאם של עשרת ימי התשובה המתאפיינים בחשבון נפש, מישהו מנציגי הבנקים הזרים יכול להשיב על השאלה הבאה: מדוע כל הבנקים הזרים המלטפים את המשק הישראלי ומעניקים ציוני שבח לכלכלה הישראלית, לא משקיעים בתקופה הנוכחית שקל אחד בבורסה שלנו?

1. יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
2. Rika40@012.net.il
3. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.