"הפעלת שעון הקיץ חסכה למשק כ-70 מיליון שקל, כתוצאה מחיסכון בעלויות הייצור (חשמל), עלייה בפריון העבודה במשק וגידול במכירות, וכן בזכות חיסכון בהוצאות החשמל של משקי הבית". כך מסר הבוקר מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, יחזקאל דסקל.
שעון הקיץ החל השנה ב-1 באפריל ויסתיים ב-27 בספטמבר לפנות בוקר (בלילה שבין שבת לראשון, כשבשעה 02:00 לפנות בוקר יוזזו מחוגי השעון שעה אחת אחורה, בהתאם להחלטת ועדת הפנים של הכנסת).
דסקל הדגיש כי כל שעת אור נוספת הגדילה את צריכת שירותי הפנאי בהשוואה לשעון החורף. "שעון הקיץ נתפש על-ידי מרבית האוכלוסייה כמדד לשיפור איכות החיים, בעיקר באמצעות הארכת שעות הפנאי ונוחות רבה יותר בעת הקניות בשעות אור", ציין.
על-פי הערכות שמרניות של אגף כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר, בחודשים בהם הופעל שעון הקיץ כל שעת אור נוספת הביאה לתוספת פדיון וחסכון בעלויות של כ-500 אלף שקל. בנוסף, כלכלני האיגוד מעריכים כי אם המשק היה ממשיך לצמוח במונחים של שנת 2008, החיסכון בעלויות היה נאמד בכ-540 אלף שקל.
מהניתוח עולה כי שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים ב-35 מיליון שקל, ולחיסכון בעלויות, עקב שימוש נמוך יותר באנרגיה בעיקר לצורכי תאורה, שנאמד אף הוא ב-35 מיליון שקל.
* בהתאם להחלטת ועדת הפנים של הכנסת - שעון הקיץ יחל מידי שנה ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל ב- 02:00 לפנות בוקר. במועד זה יוקדם הזמן בשעה אחת. שעון הקיץ יסתיים מדי שנה בשעה 02:00 לפנות בוקר במוצאי השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
