המטבע היציב היחיד בעולם

אחרי שהמדינות הדפיסו, שפכו ורוממו שוקי מניות, נותרה ברירה אחת ■ וגם: עדכון S&P

אין ספק שבשווקים הפיננסיים שוררת אופטימיות גדולה, שלא לומר אופוריה, בימים אלו. מאז מרץ 2009, המניות עולות, הסחורות עלו משמעותית מהנפילה הגדולה שלהן ב-2008, וראשי המשק מציגים בגאווה את הנתונים הכלכליים הנוכחיים, כסימנים ברורים ליציאה מהמיתון. כזכור - ואני מקווה שלכולם - תהליך אופטימי זה, נבנה בעזרת צעדים די קיצוניים של הורדת ריבית, והתערבויות ממשלתיות בצורת רגולציה, הלאמות והזרמות גרעוניות.

כמו בכל תרופה, גם בתרופה זו מסתתרות תופעת לוואי. הדולר, האירו, הסטרלינג ואפילו המטבעות כמו היין, האוסטרלי והשקל אינם מעוגנים בשום דבר ממשי, חוץ מההבטחה העומדת מאחוריהם, והם כולם נשחקים, ומאבדים מערכם. מדוע?

בצורה הפשוטה ביותר, ניתן להסביר זאת כך:

אם מדינה צומחת, והתוצר שלה (מוצרים ושירותים) גדל יותר מקצב גידול בסיס הכסף (הכולל את האשראי), כל יחידת מטבע תייצג יותר "דברים" וערכה יגדל. ה"הבטחה" לייצר כסף בגבולות ידועים של גרעון (למשל 3% באירופה), וריבית ריאלית, מונעות שחיקה מהירה מדי של מטבע המדינה.

אם, כתוצאה מאירועים מיוחדים או ממדיניות קלוקלת, מתקיימת הדפסה מאסיבית של כסף, יש מאין (במילה אחרת: אינפלציה), המדינה מגדילה את כמות הכסף והאשראי ללא ערך אמיתי כנגדם, וכך נשחקת ה"הבטחה". עליית המחירים, שהיא הסימפטום, ולא המחלה עצמה, תגרום לנו להרגיש את הדבר בכיסנו.

כאן המקום לשאול: האם קיים "כסף" (Money) אמיתי? בעל ערך עצמי, ושאינו קשור או תלוי בגחמותיהם של הפוליטיקאים? התשובה היא, כמובן שכן, והוא הזהב. משחר ההיסטוריה הכלכלית, הזהב היווה את המטבע העובר לסוחר. נדירותו היחסית הקנתה לו את ערכו, ואי היכולת להדפיס אותו בצורה חופשית, גורמת לערכו להיות יציב.

נקודות כלליות לזכותו כנכס נסחר

  1. הזהב מופק בכמויות נמוכות יחסית, וההולכות וקטנות.
  2. הוא ניתן להמרה לצורך פעילות כלכלית, אפילו ברמת מטבעות פיזיים.
  3. ניתן לגדר בעזרתו כנגד אינפלציה, וזאת לעומת כל "מטבעות" הנייר.
  4. הוא משמש הן לתכשיטים והן לצורך פיננסי.
  5. מדינות כמו סין, הודו, ארצות ערב ועוד התחילו לגוון בעזרתו את הרזרבות שלהן.
  6. ניתן לקנותו בקלות יתרה על ידי תעודות הסל הנסחרות כמניות.

נקודות כלליות לחובתו כנכס נסחר

  1. הוא יקר יחסית ועמלות המסחר בו יקרות בכמויות הקטנות.
  2. הוא אינו משיא למשקיע ריבית או דיבידנד.
  3. הוא מסוכן למחזיק בו בעת משבר, וזה בדיוק כשצריכים לממש אותו.
  4. המדינות לא אוהבות או אוסרות ממש על אחזקתו.

כדי להדגים את השפעת שחיקת הדולר כנגד שמירת ערכו של הזהב, אביא עדכון לגרף מאתר Chart of the Day המראה את ערכו של מדד הדאו-גונס במונחי זהב ולא במונחי דולר, כמקובל:

משה שלום, דאו זהב

הגרף מראה שמאז התפוצצות בועת ההיי-טק, בשנת 2000, המדד במונחי זהב, נמצא בירידה מתמדת. העלייה המדומה מסוף 2002 ועד אוקטובר 2007 במונחי דולר, אינה משקפת את האמת הריאלית.

יחידת דאו אחת אבדה כ-78% משיאה ביחס לערכה כנגד אונקיית זהב. אם נחשוב על כל הכספים המושקעים בשווקים המניות לצורך פנסיה, אנו יכולים להעריך כמה קשה יהיה לפורשים בשנים הקרובות לשמור על רמת חיים סבירה.

הגרף להלן מציג את המצב הטכני של הזהב בימים אלו.

משה שלום, זהב טכני

  1. מאז תחילת 2008, בה קבעו רוב הסחורות שיאים, המתכת מייצרת מבנה ראש וכתפיים הפוך שורי (3 סגול). אמנם, מבנה כזה עדיף, כאשר הוא נמצא בתחתית ולא כתבנית דשדוש בחלק עליון של המגמה, אבל זהו עדיין מבנה לגיטימי בהחלט, לכיוון עולה.
  2. יעדו, במידה והפריצה מעל 1000-1030 תהיה מוכחת, הוא 1300 דולר לאונקיה. מחשבים זאת על ידי הוספת עומק הראש (כ-300 נקודות) לבסיס התבנית (1000) וכך מקבלים את היעד.
  3. בנוסף לראש וכתפיים, התקיים משולש מתכנס (2 סגול) אשר גם הוא נפרץ כלפי מעלה לאחרונה. חיוני שהמחיר אכן יישאר מעל גבול הפריצה לצורך המשך העליות והשגת היעד.
  4. מצב קניות היתר של המתנדים (1 סגול), הצורה שבה המחיר הגיע לקו הפריצה ומבנה גלי האליוט, מקרר קצת את ההתלהבות שמייצרות הנקודות שהזכרתי קודם, ומאותת על סבירות גבוהה לתיקון מטה לפני השגת היעדים שהוזכרו.

סיכומו של דבר

הזהב היה ועודו הכסף האמיתי היחיד, שנשאר במערכת הפיננסית.

אי היכולת של ממשלות לייצר ממנו כאוות נפשן, הפכה אותו לעוגן כנגד התהליכים האינפלציוניים. למרות הגורמים השליליים שבו, יותר ויותר משקיעים ואף מדינות, רואים בו את הנכס היחיד היכול לשמור עבורם את "כוח הקניה" האמיתי שלהם, ולגדר אותן מפני השחיקה המתמדת של ניירות "ההבטחה" הקרויים מטבעות.

טכנית, התמונה מצביעה על טווח ארוך עם פוטנציאל מצוין. יש הרואים את 2500 דולר לאונקיה כמחיר הראלי להיום, אם נתאים את השיא של שנות ה-80 לאינפלציה. אחרים מדברים על 3000 או 5000 . במיידי יעד 1300 מובנה בתבנית ראש וכתפיים, אם זו תתקיים הלכה למעשה.

בטווח הבינוני קצר, ייתכן תיקון כלפי מטה, אשר ייקל על מצב קניות היתר ולתת בסיס טוב יותר לכיוון מעלה.

יש לזכור שהמתכת מהווה גם מפלט בזמנים קשים של ירידות בנכסים בעלי סיכון גבוה וזאת ללא תלות במצב האינפלציוני-דפלאציוני, לכן אם שוקי המניות אכן יתממשו, הזהב יקבל מזה דחיפה חיובית, כמו זו שראינו בחודשים שחלפו בהן נרשמה ירידה תלולה במניות מנובמבר 2008 עד מרץ 2009.

וול סטריט פינת S&P500

משה שלום, אס אנד פי שבועי

  1. המגמה עדיין עולה ותהיה כזו, כל עוד השיאים והשפלים יהיו עולים, והם כאלה, הן בגרף היומי והן בגרף השבועי.
  2. המתנדים ממשיכים לשהות באזור קניות יתר ללא סימן מובהק להיפוך (1 סגול).
  3. המחיר עדיין צמוד לגבול העליון של היתד העולה (הדובית). כאשר יחזור משם לבדוק את כוחו של הגבול התחתון, נדע האם זו תהיה תחילת התיקון (סיום?) של המהלך כולו, או לא.
  4. היעד הסביר לחציית הגבול התחתון מטה, הוא אזור 950 ולאחר מכן אזור 880.
  5. צורת הגלים וכוח המומנטום בהגעה לשם, יעזרו לנו להחליט על ההמשך. בינתיים, אני חוזר ואומר, שאין שום שינוי במגמה החיובית עד הוכחת סיומו של גל C.

  1. ניתן ליצור קשר במייל Moshe.Shalom@gmail.com
  2. משה שלום הוא מנתח טכני בכיר ועשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.