המוסדיים הם שכשלו

ההצהרה של בעל השליטה באפריקה ישראל, גררה אחריה גל של תגובות משחקנים רבים בשוק ההון ובתקשורת.

בתחילת החודש הודיעה החברה על רצונה לגבש הסדר חוב עם הנושים, שעד לשעה זו פרטיו אינם נהירים. יחד עם זאת, לבייב התחיל לממש נכסים על מנת להחזיר את החוב (מכירת קניון רמת-אביב ועוד). החברה הנושאת באחריות כלפי בעלי המניות ובעלי האג"ח מבינה היטב, שמימוש הנכסים במחירי השוק הקיימים לא יכסה את מלוא החוב העומד בפניהם ואף יפגע בבעלי המניות ובמחזיקי האג"ח, לו יממשו את הנכסים בעת הזו. התקשורת מטבעה סיקרה בהרחבה ובביקורת נוקבת את התנהלות בעלי השליטה באפריקה ישראל ובצדק.

אולם, לא אותו הדין לגבי הגופים המוסדיים. נציגי המוסדיים הגדולים, רובם בעילום שם, הזדרזו לתקוף את לבייב ואפריקה ישראל, "לבייב פושט רגל שלא מבין שהוא פושט רגל": "הם מתנהגים ביהירות ובחוסר שקיפות".

הנקודה של היהירות וחוסר השקיפות מאוד מעניינת כאשר אותם גופים מוסדיים גדולים הפסידו את כספי הקרן של הפנסיה והביטוח של כל אחד מאיתנו. האם הם נהגו בשקיפות? האם כאשר הם סיכנו את כספנו וגרמו לנו החוסכים הפסדים של כ-15% בשנת 2008, הם הפסיקו לגבות דמי ניהול או דמי עמלה? התשובה היא שלא. הם המשיכו לגבות את העמלות של החוסכים, אף אחד מהם לא יצא בהכרזה שלאור כישלונו בניהול כספי ציבור הוא מחזיר לעמיתים את דמי הניהול.

האם המוסדיים שהלוו כספים לאפריקה ישראל וסיכנו את כספנו אינם נושאים באחריות? ומדוע התקשורת הכלכלית לא מרחיבה בעניין הכשל הניהולי של הגופים המוסדיים?

המוסדיים המדברים בשמה של גברת כהן מחדרה ואשר תוקפים את בעלי העניין, בסה"כ מנסים לעוור את עינינו, ולטשטש את העובדה שהם גופים עסקיים שאחריות כבדה מוטלת על כתפיהם כמנהלי כספי הציבור. אחריות שמין הסתם, לאור התוצאות, הם כשלו בה.

אף אחד מהם לא פנה לבעלי הבית שלו (חברות הביטוח, בעלים פרטיים וכו') ודרש שיכניסו את היד לכיס ויחזירו לעמיתים את חסכונותיהם האבודים, חסכונות שמנהלי התיקים פיזרו בחוסר אחריות. זאת, ללא כל בטחונות וללא מנגנוני פיצוי, שליטה וכד' שכעת, לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה, הם נזכרים להעלות כדרישות בהסדרי החוב.

ככלל, הגופים חוטאים בניסיון הנואל להשליך את כל האשמה בחזירות, בחוסר אחריות, בהשקעות כושלות, בכניסה למדינות מסוכנות של בעל העניין, כאשר הם עצמם מימנו את מרבית ההשקעה והתחרו על היכולת להעמיד מקורות נוספים להמשך ההתרחבות.

גופים אלה, אשר היו אמורים לגבות ריבית כנגד הסיכון ולחזקה בביטחונות, פיזרו את הכסף שלנו כאילו אין מחר, הם חילקו הלוואת לכל דורש ללא ביטחונות ונכסים ראויים.

גם הניסיון לקרוא לעצמם מוסדיים הוא ניסיון שקוף להימנע מהצורך להציג את עצמם כגופים עסקיים שכשלו בניהול עסקיהם ומנסים להטיל את האשמה בזריקת בוץ.

תקשורת נוקבת הייתה צריכה לבקר בחריפות את הגופים המוסדיים ולא להסתפק בביקורת על בעלי העניין בלבד. לגופים המוסדיים יש חלק מכובד בכשל הניהולי של לב לבייב, הם הרי סיפקו לו את חמצן האשראי.

תקשורת נוקבת הייתה צריכה לדרוש מהגופים המוסדיים להציג את כל הפרוטוקולים והחלטות של ועדות ההשקעה שפיזרו את כספי גברת כהן.

הכותב הוא מנכ"ל חברת יחסי הציבור ואסטרטגיה דבי תקשורת