"הסטודנטים עושים חשבון פשוט ואכזרי: מקצוע שווה פרנסה"

בעוד כמה ימים תיפתח שנת הלימודים בשמונה אוניברסיטאות וב-49 מכללות אקדמיות ברחבי הארץ, ומאות אלפי סטודנטים יחלו את המירוץ ללימודים ולקריירה. מתברר שהמגמה בשנים האחרונות היא לחבר היטב בין השניים; לפי הנתונים שנאספו מאתר הלימודים "יורם" מבית פורטל וואלה, התחומים המבוקשים ביותר השנה הם מינהל עסקים וניהול, ראיית חשבון, מדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה, משפטים ותקשורת - כולם תארים שמקנים, בתום שנות לימוד מעטות יחסית, מקצוע ביד.

"המגמה של השנים האחרונות, שנראית בבירור גם השנה, היא של בחירה במקצועות אשר נותנים תשתית רחבה", אומרת פרופ' דליה מור, ראש החוג למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי במכללה למינהל. "אנשים ילכו למשהו פחות התמחותי, ויעדיפו תחום שלאחר תואר ראשון ייתן בידיהם אפשרויות הסתעפות רבות".

תופעה נוספת הקשורה במגמה זו היא עליית קרנן של המכללות האקדמיות, אשר בניגוד לאוניברסיטאות, אינן עוסקות במחקר לצד מתן השכלה אקדמית. המכללות כבר אינן משמשות רק את מי שלא הצליחו לעמוד בקריטריונים הגובהים והולכים של הקבלה לאוניברסיטאות; מתברר שכיום רבים מעדיפים לימודים במכללה, שעלותם גבוהה עד פי שלושה מלימודים באוניברסיטה, מאחר שאלה מקנים תואר פרקטי, שיקנה פרנסה ומעמד, ואף מביאים בחשבון שהסטודנטים עובדים במהלך הלימודים. "הלימודים אצלנו הנם בהגדרה מכווני קריירה", אומרת סלעית גרניט, סמנכ"לית השיווק של המסלול האקדמי במכללה למינהל. "מראש הלכנו על התחומים הפופולריים ביותר, וגם השנה, שנת מיתון, אנו עדים לגידול של כ-15% בפונים, אני מהמרת שזה על חשבון אוניברסיטאות".

נתוני האוניברסיטה העברית, למשל, תומכים במסקנה זו, ומראים ירידה במספר הנרשמים בשנים האחרונות: לעומת שנה"ל תשס"ו, שבה למדו 24,300 סטודנטים, בתשס"ט למדו רק 22 אלף סטודנטים בקירוב.

אין ספק שהפקולטות למדעי הרוח הן הנפגעות העיקריות. "בחוגים מסוימים של מדעי הרוח המצב עגום עד כדי סגירת חוגים מפאת חוסר רישום או רישום מועט", אומר ד"ר גדי טאוב, היסטוריון וסופר.

א', טכנאי אלקטרוניקה בצבא קבע ובוגר י"ג בתיכון מקצועי, מהווה דוגמה מוחשית. לאחר שהתלבט בין לימודי הנדסה לבין לימודי פילוסופיה ומזרחנות, אשר משכו את לבו, החליט להיות מעשי. "מן הסתם לימודי הנדסה יפתחו לי הרבה יותר דלתות ממזרחנות ופילוסופיה, וגם יבטיחו לי מעמד ומשכורת גבוהה", הוא מסביר את בחירתו בלימודים במכללה, ומציין גם את היתרון בכך שיוכל לעבוד במהלך לימודיו.

טאוב לא מאשים את הסטודנטים: "זה לא שהסטודנטים הישראלים הפכו למטריאליסטים. הם פשוט עושים את החשבון הפשוט שמלמד אותם שוק חופשי אכזרי - או שרוכשים מקצוע ומתפרנסים, או שהם נשארים בלי יכולת להתפרנס. מספרות, למשל, קשה מאוד להתפרנס". אבל התוצר, לדעת טאוב, מדאיג. "אדם שלא רכש השכלה כללית רחבה מעבר להתמקצעות בתחום עיסוקו, ושלא מכיר את הטקסטים ואת ההיסטוריה של עצמו, מאבד את זהותו. התהליך שבו כל מה שנחפש ברכישת השכלה גבוהה יתמקד במציאת עבודה טובה ומפרנסת יביא, בסופו של דבר, לאובדן שלנו כחברה". טאוב משית את האחריות על המועצה להשכלה גבוהה ועל הרשויות המאשרות את תוכניות הלימודים. "המדינה היא שצריכה לדאוג לכך שגם באוניברסיטאות וגם במכללות ייכללו תחומי לימוד בסיסיים מרחיבי דעת - היסטוריה, מחשבה פוליטית ותולדות ישראל, גם אם אינם קשורים לתואר עצמו - כתנאי לקבלת כל סוג של תואר". את הדוגמה שואב טאוב מארצות הברית: "שם כל תואר ראשון מורכב גם ממדעים כלליים, כך שגם משפטנים, רואי חשבון ורופאים זוכים לרכוש השכלה כללית רחבה.*האוניברסיטה העברית הקימה לאחרונה*תוכנית שנקראת 'אבני פינה', שבמסגרתה מעודדים גם תלמידים ממדעי הטבע ומפקולטות אחר ות לרכוש השכלה בהיסטוריה ובספרות וידע כללי, זה נפלא".

נשארים ללמוד

המיתון לא השפיע על ההרשמה ללימודים. "בתחילת השנה אמנם הורגשה ירידה קלה במספר הפונים, כמעט בכל מוסדות הלימוד", אומר שמעון כהן, מנכ"ל אתר "יורם לימודים", המספק אינפורמציה מקוונת לגבי כל תחומי הלימוד הקיימים כיום בישראל, "אולם בחודשים האחרונים מוסדות הלימוד מדווחים על נתוני הרשמה בדומה לשנה שעברה".

למעשה, השפעת המשבר היא כנראה הפוכה: "דווקא בעת מיתון רבים פונים ללימודים, כיוון שקשה יותר להיכנס לשוק העבודה", אומרת פרופ' מור, ומצביעה על תופעה נוספת - הנהירה לתואר שני: "גם אלה שבדיוק מסיימים תואר ראשון - מבינים מהר מאוד שעדיף להסתופף עוד שנה-שנתיים בחיק האקדמיה, עד יעבור בחוץ זעם". גם גרנט מדווחת על עלייה חדה במספר הממשיכים ישירות לתואר שני, שכבר מזמן הפך להכרחי כקריטריון כניסה למקומות עבודה אטרקטיביים. "מדובר בגידול של 25%-30% בפניות לתואר שני במינהל עסקים ובייעוץ ארגוני, למשל", היא מדגימה.

ליאור טבק נרשמה השנה ללימודי התואר השני, עם תום התואר הראשון, אחרי שגילתה את השיממון במודעות הדרושים וקצה בהמתנה לטלפונים ממקומות העבודה הספורים שאליהם שלחה קורות חיים. "זה לא זמן טוב לחפש עבודה עכשיו", היא אומרת. "את התואר הראשון שלי עשיתי בניהול משאבי אנוש, ושמחה יצאתי אל שוק העבודה כדי לראות מה קורה. תקופה ארוכה חיפשתי משרה שקשורה בתחום שלי ולא מצאתי. בסופו של דבר ירד לי האסימון, והבנתי שהשוק כרגע במצב לא טוב, ואם כבר - עדיף להמשיך ללמוד, וגם שתואר שני יגדיל לי מאוד את הסיכוי למצוא עבודה. אז אני ממשיכה ללמוד".

נראה שהסטודנטים לא מתרגשים מהמשבר החריף שפקד את ענף ההיי-טק: במקצועות ההנדסה והתוכנה לא היה כמעט שינוי משמעותי בקרב המתעניינים ובקרב הנרשמים. פרופ' מור מבינה את התופעה: "לפי המגמות שרואים בשנים האחרונות סביר להניח שגם אם יש שפל תקופתי בתחום, תבוא התאוששות ותהיה פריצה קדימה. אנחנו חיים בעולם טכנולוגי, והמחשוב רק יעצים וילך. אם לא ילך עכשיו - ילך בהמשך".