המובטלים מחכים לביבי

האם ישכב ראש הממשלה על הגדר למען הרחבת תוכנית ויסקונסין או ייכנע לפקידים

בימים האחרונים מנסה שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, להיפגש עם ראשי הסיעות בכנסת כדי להעביר להם מסר דרמטי: אם עד 31 בדצמבר החוק להרחבתה של תוכנית ויסקונסין בפריסה ארצית לא יעבור בקריאה שלישית בכנסת, התוכנית הפועלת כיום כפיילוט בארבעה אזורים מצומצמים תיסגר כליל. במילים אחרות, אחרי ארבע שנים וחצי של פיילוט, אינספור ועדות ציבוריות ששינו את התוכנית ב-180 מעלות ואפילו שינוי שם התוכנית ל"אורות לתעסוקה", ויסקונסין בשמה העממי עלולה להיקבר קבורת חמור.

ומה אמרו לכבוד השר ראשי הסיעות? "אחרי החגים". אבל אחרי החגים זה כבר נובמבר, קיטר השר, איך נעביר הכל בוועדת העבודה ובמליאה? נדבר על זה בהרחבה, אמרו לו, אבל עשה טובה, אחרי החגים. פואד, איש פוליטי לכל הדעות, יודע בדיוק ממה הם חוששים. הוא בעצמו נכנס למשרד התמ"ת עם דעה שלילית מאוד על תוכנית ויסקונסין וכבר חשב איך למסמס אותה כפי שעשה קודמו בתפקיד, אלי ישי. פוליטיקאים רוצים להיות מזוהים עם רפורמות בחינוך, עם חקיקה למען זכויות אזרח או הסביבה, בטח לא עם תוכנית שעושקת לכאורה מובטלים חסרי ישע.

המספרים מדברים בעד עצמם

ואז הגיע השלב המעצבן הזה, שבו הפקידים שולפים גרפים ומספרים. פואד, בשונה מקודמו, החליט שהוא נותן למספרים לדבר בעד עצמם. והם אכן דיברו: שיעור מקבלי הבטחת הכנסה פחת באזורים שבהם פועלת התוכנית ב-31%, ואילו שיעור המועסקים גדל ב-14%. חלק ממשתתפי התוכנית פתחו לראשונה עסקים ועשו מה שלא העזו לעשות שנים.

בתחילת השנה היה נדמה כי מרבית חברי הכנסת תומכים בוויסקונסין, בעקבות השינויים שבוצעו בפיילוט לפני כשנה וחצי (במרכזם תמרוץ מרכזי התוכנית בהתאם למספר ההשמות האיכותיות ולא רק היקף שלילת הקצבאות), אבל כעת הרחבת התוכנית שוב נתקלת במכשולים. סיעות ש"ס וישראל ביתנו, בקואליציה מוזרה, ביקשו לבצע שינויים נוספים: ש"ס דרשה שלא לחייב בני 45 ומעלה להשתתף בתוכנית, ואילו ישראל ביתנו דרשה להחריג ממנה את ציבור העולים.

המשמעות של מהלך כזה פשוטה: רוב מקבלי הבטחת ההכנסה בארץ לא יחויבו להשתתף בתוכנית, וזו תהפוך לבלתי כדאית. ככל שמספר המשתתפים בתוכנית פוחת, העלות השולית פר משתתף גבוהה יותר, וזה אומר שהמדינה תצטרך לשלם הרבה יותר למרכזים הפרטיים המפעילים את התוכנית.

כדי להתיר את הפלונטר, נולדה לה פשרה המוסכמת על שתי הסיעות: בשלב הראשון של התוכנית המורחבת ישתתפו אנשים עד גיל 50, אחרי חצי שנה ישתתפו עד גיל 55 ומאוחר יותר עד גיל 57. באשר לעולים החדשים, נקבע כי יוחרגו האקדמאים מביניהם. מדוע האקדמאים? העלייה מברית המועצות התברכה במשכילים, כך שלמעשה רוב העולים לא ישתתפו יותר בתוכנית ממילא.

הסכמות לחוד והצבעות לחוד

פואד נתקל במכשול נוסף בדרך להרחבת התוכנית: עובדי שירות התעסוקה, המגובים על ידי ההסתדרות. אחרי מו"מ מייגע, הוסכם כי מובטלים יעברו לתוכנית ויסקונסין רק אחרי 9 חודשים שבהם קיבלו הבטחת הכנסה וטופלו על ידי שירות התעסוקה.

כך, עם תוכנית מצומקת ומפוררת משהו, הגיע פואד לכנסת, ולפחות על הנייר, הפעם זה צריך לעבור. אבל אז התברר שהסכמות לחוד והצבעות לחוד: יו"ר ועדת העבודה של הכנסת, חיים כץ, החליט כי לחברי הוועדה לא ניתן מספיק זמן ללמוד את הסוגיה המורכבת הזו ששמה ויסקונסין, והציע להוציא אותה מחוק ההסדרים. כל חברי הוועדה תמכו פה אחד, והשאר היסטוריה.

"את חברי הכנסת לא מעניינים הנתונים, אלא הפוליטיקה", אומר גורם במשרד התמ"ת. "ח"כ אחד אמר לנו ברצינות שאם הוא יצביע בעד השתתפות של בני 45 ומעלה בתוכנית, בבחירות הבאות המפלגה שלו תתרסק", הוא הוסיף. בפני אותו ח"כ, כמו גם בפני כמה אחרים, הוצגו הנתונים הבאים, שמתפרסמים כאן לראשונה: 45% ממקבלי הבטחת הכנסה באזור נצרת שגילם מעל 45 הסכימו באופן וולונטרי להשתתף בתוכנית ויסקונסין, ול-71% מהם נמצאה עבודה. מה היה לח"כים לומר על כך? "זה לא מעניין אותם", אמר אותו גורם.

כעת, שלושה חודשים לפני המועד המכריע, לכולם ברור כי רק אדם אחד יכול לשנות את התמונה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "אם ביבי ישכב על הגדר כפי שהוא עשה עם הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, אין שום סיכוי שהתוכנית לא תעבור", טוען גורם המעורה בתוכנית. "חיים כץ הראה לו בעבר את האצבע המשולשת, ועכשיו ביבי יצטרך להראות לו למי יש יותר גדול", הוא מוסיף. *