מטעמי זהירות בלבד

הרגולטור צריך להחליט אם מטרתו להעלים את כל החברות הקטנות או להרבות שחקנים

ההכרזה של סלקום ו-013 נטוויז'ן על האפשרות למיזוג ביניהן לא אומרת הרבה באמת. שתי החברות אינן ממוזגות בגלל רגולציה שמונעת זאת, לא מסיבות כלכליות. היום (ה') אמורות להתקיים אסיפות כלליות בעניין העברת הבעלות ב-013 נטוויז'ן מחברה לחברה בתוך קבוצת IDB. לכן, כדי להיות זהירים וכדי שלא יודלף משהו שבאסיפה לא יידון, הוחלט להקדים ולפרסם הודעה על האפשרות התיאורטית שבעתיד יתרחש מיזוג בין החברות.

לאחרונה, בעיקר מאז החלטת בית המשפט העליון למנוע את המיזוג בין בזק ל-yes, קשה לנבא לאן ינועו השחקנים השונים בשוק. במובנים רבים, הטכנולוגיה מייתרת את הרגולציה, והמיזוגים הופכים להכרח.

בכל העולם מתמודדים עם אותן השאלות ששואל הרגולטור בישראל, וגם שם המגמה ברורה: התכווצות של מספר השחקנים בשוקי התקשורת לטובת חברות גדולות שמספקות את כל השירותים בגלל יתרון הגודל.

במציאות של היום, אין סיבה אמיתית למנוע מסלקום לספק אינטרנט ישירות ללקוחות, ואין סיבה שמוקד שירות לקוחות אחד לא ייתן שירות לסלולר או לאינטרנט. הכל נובע מרגולציה שבאה לקבוע בצורה מלאכותית כיצד הענף ייראה.

הבעיה היא שהרגולטור אינו יודע מה הוא רוצה בסוף התהליך. אם המטרה היא שיהיו 4-5 חברות ושכל הקטנים ייעלמו - צריך להפסיק להגביל את השחקנים. אם היעד הוא לשמור על מספר רב של שחקנים בענף - צריך להשוות את תנאי הפיקוח ברשתות הסלולריות למה שקיים ברשתות הנייחות.