המשימה של הרטמן וקפלן

הכונסים שמונו בפרשת בירן-הרמולין יפשפשו בקרביים של משרד שרגא בירן

קהילת עורכי הדין עדיין מבעבעת בעקבות פסיקתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב מגן אלטוביה מהימים האחרונים, שלפיה יקבל עו"ד צדקיהו הרמולין 20% משווי השותפות בינו לבין עו"ד שרגא בירן.

הכדור נמצא עכשיו במגרשם של רו"ח יוני קפלן ועו"ד אלקס הרטמן, שמונו על-ידי בית המשפט כמומחים מיוחדים לצורך בדיקת הנכסים במשרד בירן, במטרה לקבוע מה שוויה של השותפות שממנה ייגזר חלקו של הרמולין. באוויר מופרחים מספרים פנטסטיים בהקשר זה, הנעים בין מאות מליוני שקלים ועד שני מיליארד.

משימתם של שני המומחים שמונו ל"מעין כונסי נכסים" בפרשת הרמולין-בירן, רו"ח יוני קפלן ועו"ד אלקס הרטמן, עשויה להתברר כמורכבת במיוחד. עליהם לא רק לבחון את מאזנו של משרד בירן ושות' לצורך בחינת שוויו, מאזנו, הכנסותיו בעבר ובעתיד לצורך בחינת נכסיו הגשמיים והלא-גשמיים, אלא בנוסף לכך עליהם לבחון ולסווג אילו מבין הנכסים, העסקים, העסקאות והתיקים שייכים למסגרת השותפות במשרד, ואילו הם - כטענת בירן - חלק מנכסיו הפרטיים.

"המומחים יצטרכו לבדוק את הצהרות ההון של בירן", מסביר עו"ד איתן ארז, סגן ראש לשכת עורכי הדין, ששימש בכמה מקרים מומחה מטעם בית המשפט בהערכת שווי של משרדי עורכי דין, "לראות את כל הרכוש שלו, ולראות אם מדובר בנכסים שנצברו כתוצאה מהשקעות הון פרטי או מיגיעה אישית - ואז זה שייך לשותפות".

במהלך המשפט הוצג הסכם פרישתו של עורך דין אחר מהשותפות במשרד, עו"ד אהרון פרי, שפרש ב-1983. על הסכם הפרישה חתם בירן פעמיים: פעם אחת בשם "שרגא בירן ושות' משרד עורך דין ונוטריונים", ופעם אחת בשם "שרגא בירן עו"ד".

"נראה כי בירן עצמו חתם על הסכם זה, הן בכובעו כנציג השותפות והן בכובעו הפרטי", איבחן אלטוביה בפסק דינו, "נדמה כי נכסי המשרד ונכסיו של בירן התנהלו במידת מה בערבוביה". בשל ערבוביה זו, קבע השופט, "זיהוי הנכסים השייכים לשותפות קשה במיוחד לאור עירוב הפעילות העסקית של השותפות, בפעילות הפרטית של בירן ובני משפחתו".

משפטנים אחרים רואים את ה"ערבוביה" בין הכסף הפרטי לכספה של השותפות בעין פחות אוהדת. לפי גישה זו, תפקידם של קפלן והרטמן יעסוק בעיקר בבדיקה האם כספי השותפות הוסטו או זלגו החוצה באופן לא תקין, לעבר השקעותיו הפרטיות של בירן. פעולה שכזו עשויה להיחשב במקרים מסוימים כשליחת יד בכספי השותפות, לפחות במובן האזרחי. פשפוש בקרביים של עבודתו רבת השנים של עורך דין ותיק כבירן, בוודאי איננה פעולה נעימה במיוחד.

אלטוביה מינה את קפלן והרטמן כ"מעין כונסי נכסים" מאחר שבחר בדרך ייחודית לפיתרון הסכסוך. פקודת השותפויות, שהיא מסמך חקיקתי עתיק, מחייבת במקרים שכאלה פיתרון בדרך של פירוק הפירמה המהווה את השותפות. במקרה הזה החליט בית המשפט לפרק את השותפות בין בירן והרמולין, אך לא את הפירמה, בנימוק שפירוקה איננו כדאי כלכלית לאף אחד מהצדדים. לפיכך הוא עשה שימוש בסמכותו כשופט, ויצר מבנה משפטי מיוחד המאפשר לו ללכת במתווה של מעין כינוס נכסים רק לצורך בדיקת ערכה הכלכלי של השותפות, מבלי לפרק את העסק. בירן יוכל לשלם להרמולין את חלקו בכסף או בשווה-כסף, ויוכל להשאיר בידיו את העסק.

פרמטר נוסף שיצטרכו המומחים לקבוע יהיה שווי המוניטין של המשרד. בבתי המשפט יש הלכות סותרות בשאלה האם לפירמת עורכי דין, כמו לכל שותפות אחרת, קיים מוניטין עצמאי, שהוא גדול מסך המוניטין של כל אחד מחברי השותפות בנפרד. "יש כמה נוסחאות לחישוב המוניטין", אומר עו"ד ארז, "למשל שהמוניטין שווה למחזור השנתי ברוטו, שהיא נוסחה שגויה לדעתי, או שהמוניטין הוא פי שלוש מהרווח השנתי נטו ועוד. אין כלל ברור בעניין הזה".