הרכב החשמלי די מזהם

למדד הזה קוראים "מבאר הנפט עד לגלגל" (באנגלית זה נשמע יותר טוב -Well To Wheel ), והוא מודד את כמות ה-CO2 המיוצרת בכל התהליך הארוך של ייצור המכונית, החל בהפקת הנפט הגולמי ועד הגעתו לרכב. במקרה של רכב חשמלי, שאינו צורך נפט, משמש המדד להערכה מקורבת של כמות ה-CO2 שנפלטת בתהליך ייצור החשמל, שמשמש לטעינת המצברים. הכמות הזאת משתנה בהתאם לתמהיל ייצור החשמל של המדינה שבה נמצא הרכב החשמלי.

אז כמה זיהום אוויר באמת מייצר הרכב החשמלי על-פי המדד הזה? את הנתונים המבוקשים סיפקה לנו לא אחרת מאשר חברת רנו, הלוביסטית הגדולה ביותר של הרכב החשמלי בתעשיית הרכב העולמית. בכנס של תעשיית הרכב שערך החודש דויטשה בנק, הציג סגן נשיא רנו, פטריק פלטה, גרף שבו נתוני פליטת ה-CO2 לפי תמהיל ייצור החשמל ובהשוואה למכוניות רגילות באירופה (ראה גרף מצורף).

ומה לגבי ישראל, שבה רוב החשמל מופק משריפת מקורות "שחורים" (75% פחם)? על-פי הנתונים של רנו, במדינות עם חשמל "שחור" ממוצע הפליטה המיוחס לרכב החשמלי הוא 128 גרמים לקילומטר, נתון דומה לזה של רכב דיזל מודרני.

האם הנתונים הללו הוצגו גם בפני מקבלי ההחלטות הישראליים? ספק רב. רכבי דיזל, נקיים ככל שיהיו, נענשים בישראל במס המרבי. רכב חשמלי זוכה לפטור כמעט מלא ממס. מצד שני, הערך המוסף של יחסי הציבור הממשלתיים של רכב הדיזל אינו מתקרב לזה של הרכב החשמלי.