נוה מדבר: מאבק מפוני גוש קטיף להתיישב בחוף נוה ים עדיין תקוע

מה עוד צריכים מפוני גוש קטיף לעבור לפני שסוף סוף ייפרדו לשלום ממגוריהם הארעיים ויחליפו אותם ביישובי קבע? תוכנית שמטרתה, בין היתר, לקלוט מפונים מאלי סיני לקיבוץ נוה ים הסמוך לעתלית מספקת הצצה לסבכי הבירוקרטיה: התוכנית, שעברה אין ספור דיונים ואישורים בוועדות משרד הפנים, מתעכבת כעת בשל ערר שהגישה עמותת אדם טבע ודין, שטוענת כי התוכנית גורמת לשלילת זכותו של הציבור הרחב ליהנות מהים.

ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת טיפול הממשלה במפוני גוש קטיף וצפון השומרון הגישה בשבוע שעבר דו"ח ביניים, שקובע כי הממשלה כשלה במשימתה. בדו"ח נקבע שעל המדינה לתקן את המעוות עד ל-31 בדצמבר. בכתבה שפרסם "גלובס" לפני כמעט שנתיים עלתה תמונה ברורה שהמחישה כיצד סחבת הממשלה הפכה את המפונים לעברייני בנייה בעל כורחם, כשבאתר הקראווילות שביישוב ניצן, אליו פונו באוגוסט 2005 מפונים מרצועת עזה, בוצעו חריגות בנייה בהיקפים דמיוניים.

מקיבוץ ליישוב כפרי

הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) של המועצה הארצית במשרד הפנים קיבלה במאי את תוכנית נוה ים באופן חלקי. התוכנית, ביוזמת משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל, מבקשת להציע תכנון כולל ועדכני לקיבוץ במטרה לסייע בייצובו הכלכלי והפיזי ולאפשר קליטת מתיישבים נוספים, ביניהם תושבי אלי סיני לשעבר.

תחום התוכנית, אותה מלווה המועצה האזורית חוף הכרמל, נקבע על-ידי גבול רצועת הנחל בדרום וגבול המתקן הצבאי בצפון. ממזרח הורחבה משבצת היישוב במטרה לאפשר הרחבת אזור המגורים והרחקתו מהחוף. ממערב הותווה גבול התוכנית כך שיכלול שטחים שמורים. חשוב להבין, שבשנים האחרונות נקלע הקיבוץ לקשיים כלכליים.

בין השאר, אמורה התוכנית להסדיר את הקיבוץ כיישוב כפרי בהתאם לתמ"א 35 ולהוסיף יחידות מגורים, כדי להגיע ל-350 ביישוב. כמו כן מציעה התוכנית שטחים לתיירות בשני ריכוזים. האחד הוא מצפון ליישוב, שם קיימים גן אירועים ופארק מים. התוכנית מייעדת אזור זה לפינוי והסדרה ולבניית שירותי חוף, מתקני מים והסעדה, וכן מוקד אכסון עממי בן 120 יחידות. הריכוז השני הוא מדרום ליישוב, במקום הלולים הקיימים. אזור זה מיועד למוקד אכסון יוקרתי בן 120 יחידות, ואליו מוצע להעתיק את גן האירועים הקיים. בנוסף, במרכז היישוב המתוכנן מוצע אזור לאירוח כפרי.

הולחו"ף, כאמור, קיבלה את התוכנית בחלקה וזאת לאחר שחברי הוועדה ערכו סיור בשטח התוכנית המוצעת. "קיבוץ נוה ים", נכתב בהחלטה, "נסמך על קטע חוף נרחב שנקבצו בו ערכי טבע, נוף ומורשת. החוף החולי באזור זה הוא רחב וארוך, ומאפשר פיתוח חוף רחצה איכותי עבור תושבי הסביבה והציבור הרחב. בעוד שהולחו"ף מכירה בצורך לספק סביבת מגורים נאותה ומוקדי פיתוח לרווחת תושבי הקיבוץ המתרחב, מצאה הוועדה שהתוכנית המוצעת מבקשת לנצל את המשאבים החופיים באופן שאינו מאזן באופן ראוי בין צורכי הקיבוץ לבין צורכי השמירה על הסביבה החופית. לדעת הוועדה יש לאזן מחדש בין האינטרסים העומדים על הפרק, כך שיבטיחו גישה מיטבית של הציבור אל החוף ושימושים ממנו לתועלת הציבור".

פיתוח במקביל

הוועדה פירטה תנאים לאישור התוכנית. תנאי אחד הוא שבהוראות התוכנית יובטח שכל נתח פיתוח בתחום החוף והסביבה החופית למטרות מגורים, מלונאות ומסחר יותנה בהשלמת נתח פיתוח מתאים בשטחים הציבוריים לאורך החוף ועד הים, לרבות שמורת טבע, חופי רחצה, השביל והטיילת, שטחים פתוחים לסוגיהם, מבני ציבור וחניונים. זאת על מנת להבטיח שפיתוח השטחים הציבוריים בתחום הסביבה החופית יבוצעו בד בבד עם פיתוח השימושים למטרות מגורים, מלונאות ומסחר שבתוכנית.

בתנאי אחר התעקשה הולחו"ף לאפשר את המגורים למפונים, וציינה שהיא "סבורה שיש להתיר את מתחם הבינוי החדש המבוקש בתחום הסביבה החופית, שבחלקו צפויים להתגורר תושבי אלי סיני". היא הוסיפה שהמתחם אינו חודר לתחום חוף הים והוועדה השתכנעה שחשיבותו לקיבוץ היא רבה. "קו הבינוי של מתחם זה תואם את קו הבינוי שמצפון לו, ובנסיבות אלו הפגיעה בסביבה החופית היא סבירה ומידתית", כך נכתב.

נראה היה שהחלטת הולחו"ף מעניקה אור ירוק לפתרון שהוצע למפונים בנוה ים, אלא שלפני מספר שבועות הגישה עמותת אדם טבע ודין ערר, שהדיון בו בוועדת הערר של הולחו"ף נקבע ל-5 בנובמבר. בערר טוענת העמותה שעל החלטת הולחו"ף להתבטל, "וזאת משום שנפלו פגמים היורדים לשורשו של עניין המחייבים את בטלותה, הן מבחינה מינהלית והן מבחינה תכנונית, שעיקרם אי סבירות מבחינת היקף היישוב המתוכנן באופן בזבזני בקרקע, הן בתחום הסביבה החופית עצמה והן מחוצה לה". העמותה טוענת עוד ש"הולחו"ף לא דרשה עריכת תסקיר השפעה על הסביבה, והקדימה את החלטתה להחלטה באם לאפשר הקלה מתמ"א 13 (תוכנית מתאר לחופי הים התיכון) עבור התוכנית".

בהקשר זה יצוין, שהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז חיפה, בעת שדנה בתוכנית בתחילת השנה, קבעה שיש לפטור את התכונית מתסקיר בהתאם לתמ"א 13, היות שבמסגרת הוראות התוכנית ניתן מענה מספק להיבטי שמירת איכות הסביבה ושמירת חוף הים, ולא נמצא צורך ממשי בבדיקות סביבתיות נוספות.

אדם טבע ודין ממשיכה וטוענת ש"ההסתמכות הרבה מדי, לדעת העוררת, על שיפור המצב הקיים, שמצויים בו שימושים שאינם מתאימים לחוף הים, מובילה לקידומה של תוכנית פוגענית, אשר מחליפה מפגע אחד באחר ואינה מיטיבה באופן מספק עם הציבור לטווח רחוק".

בנוסף, כפי שציינה העמותה בערר, היא סוברת שהתוכנית גורמת לשלילת זכותו של הציבור הרחב ליהנות משטח פתוח, ועלולה לגרום ליצירת מפגעים סביבתיים ודאיים. בהקשר להרחבת היישוב טוענת העמותה שזו אינה מחויבת, אלא "מותרת בלבד על פי תמ"א 35, ולכן היקפה יש שיישקל אל מול היבטים נוספים, כמו מיקום היישוב וגודלו הנוכחי".

קו ה-300 מטר

העמותה מעלה טענות נוספות הקשורות בסמיכותו של הקיבוץ לעתלית, ממנה נמנעת הגישה לחוף הים, ושקשורות ברצועת ארץ ייחודית שנמצאת מדרומו. "הסמיכות הרבה, הן לחוף והן לערכי טבע ונוף", מוסיפה העמותה, "אמורה להוות שיקול נכבד באפשרות לאישור הרחבה כה גדולה (פי 4) של פעילות אנושית ענפה במקום זה, ולהגביל את הרחבתו של היישוב".

העמותה לא שוכחת את המפונים, ומציינת בערר שמגוריהם מתוכננים קרוב מדי לקו המים, וש"מדובר בסך הכל ב-27 משפחות, אשר אין המדינה מחויבת לספק להם מגורים בתחום הסביבה החופית דווקא, אלא ניתן לעשות זאת בכל מקום שהוא. גם אם הובטח להם שמגוריהם החדשים יהיו בקרבת חוף הים, אזי אין הכוונה כי נדרש להקים עבורם אשכול מגורים בתחום הסביבה החופית ממש, אלא ניתן לפתחו מעבר לקו ה-300 מטר".

אבי פרחן, מרכז ההעתקה של גרעין "אל הים" (מתיישבי צפון הרצועה - אלי סיני, דוגית וניסנית), פונה פעמיים - פעם אחת מהיישוב ימית ב-1982, ופעם שנייה מאלי סיני ב-2005. הוא ומשפחתו נכללים בקבוצת המשפחות שאמורות להיקלט בנוה ים, לאחר שניסיונות קודמים להיקלט בגבעת אולגה עלו בתוהו.

עשרות אדריכלים ושופט אחד

"אנחנו פליטים בארצנו כבר ארבע שנים", הוא אומר, "עוברים מדירה שכורה לדירה שכורה. בהתחלה חשבנו לבצע העתקה לגבעת אולגה - שנה וחצי טחנתי מים על הניסיון לעבור לשם. בשעתו אמר לי מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אילן כהן, שהם יודעים להזיז הרים וגבעות כל עוד זה מידתי. הבית שלי בגוש קטיף היה אחד היפים, ואני לא מגזים שמכל חדר ומכל פינה שפת הים הייתה פרוסה על כף היד.

"לגבי המידתיות, אמרתי לכהן שאם שמאות תוכיח שגבעת אולגה היא לא מידתית, כלומר, אם מחיר הקרקע שם הוא יותר ממה שהיה לי, אז אנחנו את הפער נשלים מכיסנו. כל עוד אריק שרון תפקד זה התקדם, אבל אחר כך אמרו לי במינהלת סל"ע 'אתה מטפס על קיר, תלך לנוה ים'.

פרחן מגלה כי ראש המינהלת, צביה שמעון, סיירה איתו בגבעת אולגה ושכנעה אותו להגיע לנוה ים. "אמרו לי שבנוה ים בתוך שנה נוכל לבנות בתים. שכנעתי את הקהילה שבראשה אני עומד לוותר על גבעת אולגה ולעבור לנוה ים, ושם לחבר את הכחול עם הכתום. הקרבה לים חשובה לנו, כי גם בימית וגם באלי סיני עסקנו בדייג ובתיירות - היו לי עשר סירות דייג, והייתה לי מסעדה עם תוכנית לכפר נופש. החלטנו ללכת על נוה ים, אבל היום אנחנו שנתיים וחצי בביורוקרטיה".

פרחן, בן ה-64, החליף כבר שלושה בתים זמניים מאז הפינוי האחרון. "גרתי בשדרות בדירה שכורה, ועכשיו אני גר בכרמיה בקראווילה. יש לי ארבעה ילדים והבכורה הייתה בת 12 כשנעקרנו מימית. אחרי הפינוי מאלי סיני הלכתי לגור עם ארבעה קונטיינרים בחצר, וזה היה בשכירות. הקמתי את אלי סיני כשהייתי בן 30, כשהיינו צעירים ויפים, והיום אנחנו מתחילים מהתחלה".

מה אומר פרחן על התערבות אדם טבע ודין בתוכנית נוה ים? "היו כל כך הרבה ישיבות וכל כך הרבה דיונים, ושמעו את כולם, כולל נציגי הירוקים והכחולים. שמאי אסיף (ראש מינהל התכנון במשרד הפנים) הוציא את כל הוועדה לשטח, ושם הוצגו כל הטיעונים וניתנו פתרונות. מדובר בתוכנית באותם קווים של הקיבוץ, היא לא משנה שום דבר. אני איש של טבע, אני שומר עליו ויעידו כל פקחי הטבע בדרום על מעורבותי בניקיון חופים ובהצלת צבי ים. בעיקר אנשי גוש קטיף, שהם ברובם חקלאים, אוהבים את הטבע הרבה יותר מהפוליטיקאים".

לדברי פרחן, "80% מהעקורים נמצאים במצבנו כבר ארבע שנים. הקהילה שאני מנהיג מפוזרת בשדרות, בכרמיה ובניצן. הבת שלי שכרה בית בקיבוץ מפלסים. הממשלה בטיפשותה עשתה הסכם עם הקיבוצים האלה - מפלסים, אור הנר וכרמיה, לשנתיים, כי היא אמרה שיש פתרון לכל מתיישב. אחרי התקופה אמר קיבוץ מפלסים לבתי שנגמר החוזה, ושעליה לפנות את הבית. היא אמרה שאין לה לאן ללכת. היא לא יצאה מהבית, ותבעו אותה. לקחנו עורך דין והגענו לפשרה. נתנו לה עוד שנה בתקווה שכעבור שנה נהיה בנוה ים. מה לעשות - גם השנה השלישית חולפת, וכך נכנסה הבת לבית של חבר - קראווילה בכרמיה. החבר עבר לאשקלון והיא הגיעה איתו להסדר, אבל כעבור חודש היא פונתה באגרסיביות קשה יותר מהפינוי מגוש קטיף. עכשיו היא גרה בממ"ד איתי, בכרמיה".

כרמל סלע, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, שבתחום שיפוטה נמצא קיבוץ נוה ים, מתרעם על הביורוקרטיה הנוספת שגוררת אדם טבע ודין.

"הטענה העיקרית שלי טמונה בביורוקרטיה שיש במדינת ישראל", הוא אומר, "לא ייתכן שדנים בוועדות תכנון שונות לכל אורך הדרך, ולא אגזים כשאספר שיושבים מכלול של עשרות אדריכלים שבדקו את התוכניות, ובסופו של דבר גוף אחד מערער וזה מגיע לשופט, והוא מחליט בסופו של עניין במקום כל אותם האדריכלים שתכננו תוכניות ארציות. לא יכול להיות ששופט של ועדת ערר יטיל את כל התכנון בארץ. משהו בביורוקרטיה הזו לא מסתדר".

"טענה מופרכת"

סלע מוסיף: "אני חושב שהפתרון לקיבוץ ולמפונים הוא חשוב ביותר. הקיבוץ נוסד במאי 1939, בדיוק לפני 70 שנה, על-ידי אנשי תנועת גורדוניה מעפילים. הקיבוץ עבר הרבה מאוד תהפוכות, וכרגע המפונים יכולים להשלים את חידוש היישוב הזה ואת צמיחתו מחדש. הקיבוץ נקלע לקשיים כלכליים ואחת המטרות היא לייצב אותו כלכלית. זו הזדמנות שגם הקיבוץ וגם המפונים מוכנים לקלוט אחד את השני. יש מפונים שזו הפעם השנייה שלהם שהם מפונים, ואני הייתי מצפה מכולנו לעזור ולקדם את התוכנית כמה שיותר מהר".

ובכל זאת, סלע מאמין שהאינטרס למציאת מקום מגורים למפונים איננו בראש מעייניהם של הירוקים. "הטענות הקשורות בגישת הציבור לחוף הן חוסר צדק אמיתי", הוא אומר, "יש בהחלט גישה פתוחה לחוף בשני צירים, מהדרום ומהצפון. לא מעניין את אדם טבע שיש פתרון למפונים. אדם טבע ודין מתעסקת במקומות שקל לה להתעסק. מה זה מעבר חופשי? איזה יישוב כפרי בסופו של עניין לא דואג לסגור את שעריו בלילה מפני גנבים? עם כל סגירת השערים הזו יש דרכים פתוחות כל הזמן לחוף. אנחנו לא סוגרים את החוף בשום מקרה ובשום מצב. הטענה שלהם היא מופרכת. בנוגע לתסקיר ההשפעה על הסביבה, האדריכלים המתכננים תיאמו באופן מוחלט עם כל הירוקים את נושא ההשפעה על הסביבה, את ההימנעות מפגיעה בדיונות ובצמחים. הכל היה מתואם לחלוטין כל הזמן". *