גורם מוסדי: "הנהלת אפריקה מנותקת ומשרתת את בעל השליטה"

בתחילת השבוע הבא תגיש נציגות מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל את ההצעה שלהם להסדר חוב, מול המתווה שפרסמה אפריקה ישראל בחודש שעבר אותו שללו המוסדיים על הסף. בינתיים, עולים חששות בקרב המוסדיים ממשיכת זמן מצידה של אפריקה, כמו גם מסדקים בלכידות לכאורה שהם מנסים להציג מול הנהלת החברה ומקשיים נוספים שעלולים לצוץ בהמשך הדרך.

"אנו נערכים לתרחישים שונים, כולל לאפשרות שבנק מסוים יעצור את האשראי לאחת מהחברות הבנות של אפריקה כדי ללחוץ עלינו", אומר ל"גלובס" גורם בכיר באחד מהגופים המוסדיים הגדולים. "מהלך כזה יכול לגרור תגובת שרשרת: זה מתחיל בבנק וממשיך בספק וכו'".

מהמורה נוספת שעלולה לצוץ בהמשך המו"מ היא פילוג של נציגויות מחזיקי האג"ח. עוד ביום בו הודיעה אפריקה כי בכוונתה ללכת להסדר חוב דווח על האינטרסים המנוגדים של מחזיקי האג"ח הקצרות מול מחזיקי האג"ח הארוכות. בשבוע שעבר דיווחנו כי מחזיקי אג"ח כ"ד פנו באופן עצמאי לבית המשפט, באמצעות עו"ד אופיר נאור, בבקשה להורות לאפריקה לחשוף מידע אותו הם מבקשים לדעת.

"יש חשש שיהיה פיצול בין הנציגויות; עובדה שמחזיקי אג"ח כ"ד כבר הגישו בקשה נפרדת לבית המשפט", אומר המוסדי הגדול. "אם יהיו פה 3 או 4 נציגויות והמו"מ ימשיך להתנהל כמו שהוא מתנהל היום בצורה לא עניינית - לא יהיה הסדר".

הסדר בחסות בית המשפט?

בכלל, המילים "מו"מ ענייני" עומדות, מבחינת המוסדיים, במרכז. לטענתם, הנהלת אפריקה מנותקת מהמציאות והדבר משתקף בהצעותיה, הצעות שייתכן והיו מתקבלות במידה ולחברה לא היו נכסים ואפשרות הפירוק לא הייתה עומדת על הפרק. לדברי הגורם הבכיר, "אפריקה מציעה 40-50 אגורות על כל שקל חוב, בעוד שאם הולכים לפירוק ניתן לקבל 80 אגורות על השקל, בהערכה פסימית. בכל מצב אחר היינו מסכימים לקבל גם 20 אגורות על השקל, אך יש לנו אפשרויות אחרות מלבד השגת הסדר חוב".

הגורם מטיח גם ביקורת במנכ"ל אפריקה, איזי כהן, ואומר כי "הוא מנותק ומשרת רק את בעל השליטה. הוא מציע לנו ללמוד את החברה ואנחנו מקשיבים לו אך ורק מפאת הכבוד. אני לא בטוח שהוא האיש המתאים לנהל את המו"מ. הוא הלך לאיבוד".

אך הגורם לא בטוח שצריך למהר ללכת לפירוק. לדבריו, יכול להיות שיהיה די בהליכה לבית המשפט, אשר עשוי לזרז את השגת ההסדר בחסותו, הסדר שעשוי להיות הוגן יותר עבור הנושים. ניסיון העבר מראה שמעורבות בתי המשפט עשויה לחסוך זמן, מגבירה את היעילות ומקפידה שלא להשאיר את בעלי השליטה במקומם אלא אם יזרימו הון לחברה כדי לרכוש למעשה מחדש את השליטה מבעלי החוב.

"אם נלך לבית משפט כדי לעשות הסדר בחסותו, היתרונות ברורים", אומר הגורם. "בית המשפט יקבע לוחות זמנים והעניינים יתקדמו מהר יותר. מומחים מעריכים שבמצב כזה, הסדר יושג תוך 60 יום והליך האישור ברשות ני"ע יהיה מהיר יחסית".