צבי זיו: "במישור המאקרו כלכלי עברנו את נק' השפל במשבר"

"כנס מעלה מתקיים השנה באווירה שונה מזו ששררה בכנס בשנה שעברה. לפני שנה, התקיים הכנס בעיצומו של המשבר הפיננסי", אמר צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ויו"ר ארגון מעלה בפתח הכנס השנתי של הארגון (עסקים מנהיגים אחריות חברתית).

"מה שמאפיין את הכנס היום הוא, שהמצב הכלכלי בישראל השתפר באופן יחסי, ועובדה זו מאפשרת לנו להמשיך ולהרחיב את תפישת האחריות החברתית של עסקים. הכנס מתמקד השנה באתגר של השתלבות המגזר העסקי במימוש היעדים הלאומיים של מדינת ישראל. יעדים אלו נוגעים לתחומים חשובים כמו חינוך, תעסוקה ושימור הסביבה", הוסיף זיו.

לדבריו, "ההתייחסות ליעדים הלאומיים מהווה התפתחות חשובה, שמשמעותה הרחבת תפישתם של העסקים את מרכיב האחריות החברתית בפעילותן. אבל הדיון ביעדים הלאומיים של ישראל הוא דיון מורכב, כיוון שהוא מחזיר אותנו לנושאים בעייתיים כמו איכות השלטון בישראל. אז אנחנו מגלים שאין מסמך אחד מחייב ברמה לאומית המבטא את היעדים של המדינה, וממילא גם לא קיימת אסטרטגיה להשגתם, וההתמקדות השלטונית היא בטווח הקצר.

"העיסוק באתגר היעדים הלאומיים מבטא שתי התפתחויות חשובות: במישור המאקרו כלכלי עברנו את נקודת השפל של המשבר הכלכלי פיננסי. המעבר לתהליך של שיפור כלכלי מאפשר לנו, גם ברמת העסק הבודד, לחזור לתהליכי תכנון יציבים יותר, להתייחס לטווח החלטות ארוך יותר, ולהציב יעדים רחבים יותר. במישור המיקרו כלכלי - רמת הפעילות של העסק הבודד - ישנה שאיפה ברורה להגברת האפקטיביות של הפעילות החברתית של העסק", ציין זיו.

התייחסות שלילית למגזר

זיו מקונן על התדמיות הבעייתית שיש לטענתו למגזר העסקי בעיני הממשל והציבור. "הרצון להיות מחובר ליעדים הלאומיים מעלה את השאלה באיזו מידה רואה הממשל בישראל את הסקטור העסקי כשותף לדיון על עיצוב פני המדינה? בשנים האחרונות אנו נתקלים לעתים תכופות בהתייחסות שלילית למגזר העסקי ולאינטרסים שהוא מייצג. נראה שהדעה השלטת בחוגי השלטון היא כי שיתוף גורמים עסקיים בהתייעצות, שלא לדבר על עיצוב מדיניות כלכלית או סקטוריאלית, אינו לגיטימי.

"תפישה זו נובעת לעתים מחוסר הבנה של מגוון השיקולים המניעים את העסקים בישראל, ולעיתים מרצונם של גורמים שונים לזכות באהדה ציבורית באמצעות הוקעת המגזר העסקי, והתייחסות צינית לערך הטמון בשיתוף פעולה מסוג זה.

"לדעתי, הנזק הנגרם למדינה כתוצאה מגישה זו הוא מהותי ומקבל ביטוי ממשי בקשת רחבה של נושאים - החל מקבלת החלטות באיכות נמוכה בשל העדר פרספקטיבה והכרות רחבה מספיק של הנושא הספציפי, ועד יכולת מועטה לגייס אנשי עסקים בכירים לתפקידים במגזר הציבורי", אומר זיו.

"בהקשר זה אני רואה בברכה רבה את החלטתו של שר האוצר למנות מנכ"ל למשרד מהסקטור העסקי. אני בטוח שבמינוי זה טמון ערך מוסף משמעותי לעבודת המשרד, ואני מקווה שנראה בעתיד את בכירי הסקטור העסקי מוזמנים גם לחברות ישירה בממשלה, כפי שאנו רואים במדינות מערביות רבות".

"הממשלה חייבת לראות בסקטור העסקי שותף קבוע לתהליכי קבלת החלטות רלוונטיים, ובמקביל אני קורא לחברי במגזר העסקי לראות ב"שירות מילואים במגזר הציבורי " חלק אינטגרלי של ניהול קריירה. אני בטוח שתהיה בכך תרומה משמעותית להשגת היעדים הלאומיים בטווח הארוך, מציין זיו אך מסייג את מידת היכולת של המגזר להשפיע במונחים של כסף על העשייה הציבורית.

לדבריו, "סך התרומה הישירה של החברות המשתתפות במדד מעלה מגיע לכ-500 מיליון שקל על-פי הדיווחים בדו"חות הכספיים. זהו סכום משמעותי במונחים אבסולוטיים, אך זניח בהשוואה לסכום המצרפי של תקציבי הממשלה ותקציבים ציבוריים נוספים. המשמעות היא שהיכולת של הגופים העסקיים להשפיע דרך התרומה הישירה היא מעטה, מה גם שהתרומות עצמן מתפרשות על טווח רחב מאד של נושאים וגופים נתמכים".

שוכחים מהר מדי

"בשנה שעברה קיימנו את הכנס בעיצומו של המשבר הכלכלי הגלובלי. באותה עת ההרגשה הייתה שאנו עומדים בפני שינויים מהותיים בסביבה העסקית, לרבות בתחום הרגולציה. שינויים אלו היו צפויים בין השאר לאכוף אתיקה עסקית חדשה, והמסקנה הייתה שטוב יעשו העסקים אם יקדימו ויאמצו את הקודים של אחריות חברתית לליבת העסקים שלהם.

"הזמן שחלף מעלה הרהורים על היכולת של הממשלות במערב לבצע שינויים מרחיקי לכת על מנת לטפל בשורשי המשבר. באופן ציני ניתן לומר, שהמשבר חולף מהר מדי ובעקבות זאת הלחץ לביצוע השינויים הנדרשים נחלש.

"ולפיכך, אני מגיע לאותה מסקנה שהגעתי אליה בשנה שעברה אבל מכוון הפוך - חשוב מאד שעסקים יאמצו התנהגות אתית-חברתית נאותה, שמשמעותה נטילת אחריות למניעת המשבר הבא. זו ההתנהגות הנורמטיבית שהחברה בה אנו פועלים מצפה מאתנו, ואל לנו לסמוך או לחכות לגופי השלטון שיעשו את המלאכה עבורנו, וזאת גם תחת ההנחה שהם יעשו בסופו של דבר את המהלכים הנכונים", סיכם זיו את דבריו.