האם לדווח על חשבון סודי בחו"ל?

כשמדינה פוטרת מעלימי מס מעונש, זה עלול לתסכל את מי ששילם מסים כדין כל השנים

אם יש לכם חשבון בנק סודי בחו"ל ולא דיווחתם למס הכנסה על ההכנסות שלכם, כדאי לכם לשקול לפנות למס הכנסה בהליך המכונה "גילוי מרצון". מדובר בהליך גילוי וולנטרי של כספים שלא דווחו כדין לרשויות המס. הליך דומה קיים במדינות שונות בעולם, ומטרתו בעיקר להגדיל את הכנסות הממשלה ממסים.

בתמורה לגילוי המידע, זוכים ליחס סלחני מרשות המסים, ובמיוחד מאי-העמדה לדין פלילי. במדינות שונות מקובל לקבוע שיעורי מס נמוכים יותר ביחס להכנסות שדווחו במסגרת ההליך לגילוי מרצון. במקרים מסוימים, גם תושב ישראל עשוי ליהנות משיעורי מס נמוכים.

יש הטוענים כי מדובר בהליך בעייתי, כי כאשר המדינה מאפשרת למעלימי מס לקבל חנינה, ולעתים גם פטור חלקי מתשלום מס - הדבר עלול לעורר תסכול בקרב מי ששילמו כל השנים מסים כדין. למרות זאת, המהלך מקובל במדינות רבות בעולם, וארגון OECD אף תומך בהסדרים אלה.

יוזמת רשות המסים

רשות המסים מבקשת לעודד את מי שעברו עבירות מס, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם כך, התחייבה רשות המסים, בתיאום עם הפרקליטות, כי לא יינקטו הליכים פליליים נגד הפונה שעמד בקריטריונים משפטיים שונים.

רשות המסים הבהירה כי במסגרת הליך הגילוי מרצון יטופלו רק עבירות השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסיקים ועסקות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר לייבוא וייצוא. עבירות בסיסיות כגון אי-הגשת דו"חות וניכויים אינן נכללות.

פניה לגילוי מרצון לא תיחשב לכזו אם תעשה בעקבות חקירה שכבר נפתחה כנגד אדם, מצד כל רשות שהיא: משטרה, רשות ני"ע, רשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה או בית משפט. גם אם פורסם מידע ביחס להכנסות של האדם בתקשורת, ורק אז הוא פנה "לגילוי מרצון", הדבר לא יתקבל.

הגשת הבקשה לרשות המסים

נישום או עורך דין המגיש בקשה בשמו של הנישום לגילוי מרצון, אמור להגיש את הבקשה לסמנכ"ל בכיר לחקירות של הרשות למסים. בבקשה יש לפרט את שמות המבקשים ותוכן הגילוי מרצון לרבות אומדן לגבי המס של שולם.

אם אושרה הבקשה, הרי שלא יינקטו הליכים פליליים כנגד המבקש. אולם, מגיש הבקשה יופנה לפקיד השומה, ממונה תחנת מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין וכדומה, לצורך הגשת דו"חות על ההכנסות, במטרה לגבות מס בהתאם.

שימו לב כי נישום אשר הגיש בקשה לגילוי מרצון ישלם מס מלא על הכנסותיו בהתאם לדו"חות החדשים שהוא מגיש בעקבות ההליך. רשות המסים נוהגת גם להוסיף ריבית והצמדה על סכום החוב, ואף מחייבת בקנסות. עם זאת, ניתן להגיע להסדרים עם אנשי רשות המסים ולהפחית את התשלומים הנלווים.

הפרקטיקה במדינות שונות

אמנם בישראל משלמים מס מלא על ההכנסות שדווחו במסגרת ההליך של גילוי מרצון, אך במדינות אחרות הבינו כי הפחתת שיעורי המס במסגרת הליך הגילוי, יתמרצו את הנישומים לחשוף את ההכנסות הבלתי-מדווחות והחשבונות הסודיים שלהם.

באיטליה, לדוגמה, חקיקה חדשה קובעת כי מי שיבחר להצהיר על הון המופקד מחוץ לגבולות המדינה יוכל לפנות לרשות המסים באופן אנונימי, ואף להתחמק מעונש. ההליך הוא פשוט יחסית והנישום נדרש לשלם מס בשיעור של 5% בלבד.

בבריטניה, הממשלה הודיעה על תכנית חדשה לפיה מי שיגלה באופן מלא הכנסה המקושרת לחשבון מס לא מוצהר בחו"ל ישלם קנס בשיעור 10% בלבד.

כדאיות ההליך

יש ישראלים שמחזיקים בכספים בחשבונות בנק בחו"ל מבלי לדווח על כך לרשויות בישראל. ברוב המקרים, רשות המסים בישראל לא תדע על כך.

אותם ישראלים חוששים לעשות שימוש בכסף, שכן תנועת הכספים במערכת הבנקאית ממדינה אחת לאחרת עשויה לחשוף את מקור הכספים לרשויות. הפנייה לרשות המסים במסגרת הליך לגילוי מרצון יכולה להלבין את הכספים ולאפשר שימוש חוקי בהם בישראל ובכל מקום אחר בעולם.

כדי למנוע את החשיפה לדין הפלילי, וכן על מנת להקטין את המס בגין רווחים הנובעים מאותם כספים, מומלץ לפנות לרשות המסים באמצעות מומחה בעל שם ומוניטין. בדרך זאת, ניתן לנטרל את החשש מפני העמדה לדין, ובמקרים מסוימים ניתן גם להגיע להסדרים מיטיבים ביחס לחבות המס במישור האזרחי.

  1. ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומחו"ל בתחום המיסוי ומרצה בבית-הספר למשפטים ובבית-הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.
  2. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net