הסיכון הטורקי

לא נעים בימים אלו להיות ישראלי בטורקיה. הטלוויזיה משדרת סדרות על חיילים ישראלים מתעללים בפלשתינאים וראש הממשלה המוסלמי תוקף את ישראל השכם והערב ומחבק את איראן ואת סוריה.

פחות נעים לקיים פעילות עסקית בטורקיה ולבנק הפועלים יש פעילות משמעותית - לא סתם סניף אלא חברה בת - בנק פוזיטיף. אמנם בניגוד ללאומי רומניה או לבנק הפועלים בלונדון, ניו יורק וציריך אין לפוזיטיף זיהוי ישראלי בולט אבל מבנה הבעלות ידוע.

כשהפועלים נכנס לטורקיה עלו השאלות האלו. אז האווירה היתה אחרת ובהפועלים הרגיעו, הסתמכו על שותפים מקומיים בעלי קשרים במפלגת השלטון והמעיטו בערך הבעיות הפוליטיות. היום התמונה שונה. האם תרחיש בו יתקיימו הפגנות עם שריפת דגלי ישראל לפני הכניסה של סניפי פוזיטיף נראה מופרך? האם חרם על "הבנק של הציונים" לא יכול לקרות? בכלל לא בטוח.

הצלחה בינונית

מבחינה עסקית פוזיטיף הוא הצלחה בינונית. מדובר בבנק רווחי אבל התוכניות העסקיות שהוצגו לפני שלוש שנים, בזמן ההשקה, לא צלחו.

אז דיברו על תוכנית עסקית שאפתנית מאוד במסגרתה יגדל פוזיטיף תוך חמש שנים ל-200 סניפים ויגיע לרווח מייצג של 60 מיליון דולר בשנה. שלוש שנים עברו מאז ומשבר אחד גדול והפריצה לא קרתה. אחת הסיבות היא העדר הרישיון לקבל פיקדונות מהציבור אבל אם בהתחלה דיברו על קבלת היתר תוך חודשים, הרי אחרי שלוש שנים ההיתר לא נראה באופק.

האם השילוב בין המצב העסקי של הבנק, ההרעה הפוליטית והגדלת השמרנות של בנק הפועלים תביא את הפועלים לצאת מטורקיה ולמכור את פוזיטיף? כרגע זה לא על הפרק אבל אחרי שהפועלים נחלץ מהשקעה בבנק ברוסיה ובאוקראינה, השאלה מה יש לחפש לבנק ישראלי בטורקיה (עם שלוחה בקזחסטן) הלא ידידותית עולה שוב ושוב.