בן בסט: "אין הרמוניזציה בין המפקחים"; ממליץ לאחד אותם

"המשבר האחרון הוכיח כי לסמוך על שוק כמפקח זה מופקר. השוק לא מהווה תחליף למפקח. בישראל, הדברים חזקים יותר כי שוק ההון הישראלי אינו תחרותי. שני הבנקים הגדולים תופסים את רוב השוק, שקיפות ותחרות אינן מספקות ויש להישען רק על פיקוח אפקטיבי". כך אמר היום (ב') פרופ' אבי בן בסט בכנס על רגולציה בשוק ההון שהתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

לדברי בן בסט, המערכת הפיננסית היא מורכבת, מלאה בניגודי אינטרסים, רוויה במוסדות פיננסים שפועלות לפי עקרון "Too Big To Fail" המאפשרות ליטול סיכונים בצורה בלתי מחושבת והיא רגישה מאוד לפשיטות רגל לעומת שווקים אחרים בסקטור הריאלי.

בן בסט חושב כי המטרה של הפיקוח על שוק ההון חייבת להיות שמירת האינטרסים של הצרכנים. בן בסט קרא לאסור תמריצים א-סימטריים (בונוסים על הצלחות לעומת היעדר עונשים על כישלונות), ביטוח פיקדונות פורמלי שכן מדינת ישראל היא מבין המדינות היחידות שאין לא ביטוח כזה, פיקוח על חברות הדירוג, כמו כן הידוק הפיקוח על ניהול תיקי פנסיה וגמל.

בנוסף, בן בסט המליץ לאחד את כלל גופי הפיקוח: הפיקוח על שוק ההון והביטוח באוצר, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, הרשות לניירות ערך והרשות להגבלים עסקיים.

"אין הרמוניזציה בין המפקחים. הסיבה העיקרית כי יש שונות גבוהה בכל הפרמטרים: סמכות, עצמאות ניהולית, חופש רישוי והסדרה, איסוף מידע, סמכויות אכיפה וסמכויות הענישה", הוא הסביר.

"העצמאות הניהולית של הפיקוח על הבנקים לדוגמא, היא גדולה פי חמישה לעומת העצמאות הניהולית של הממונה על שוק ההון שבקושי יש לו עצמאות. זאת מחלקה בתוך משרד האוצר ואין למפקח על שוק ההון כמעט עצמאות", הוסיף.

בן בסט הזכיר גם כי ישנה אי-סימטריה בסמוכות של איסוף המידע: "זאת פעולה בסיסית ביותר לצורך פיקוח. מדובר על יכולת של מפקח להיכנס לתוך חברה ולאסוף, בכוח אם יש צורך, מסמכים. סמכות כזאת יש רק להגבלים עסקיים וברשות לניירות אם היא מבקשת. סמכות עמידה לדין יש רק לרשות לניירות ערך. אם יש סמכות לגוף מפקח אחד, אז צריכה להיות לכולם או לאף אחד. השונות הזו הינה הבלתי רצויה".

בן בסט ציין כי נמצאה שונות גבוהה גם בין השכר ובמשאבים: "השכר ברשות לניירות ערך הוא גבוה מזה של האוצר ב-83% ובבנק ישראל גבוה ב-70%".

בן בסט טען כי על אף שאמורים להיות יתרונות בכך שהבנק המרכזי ינהל את המדיניות המוניטארית וגם יפקח על הבנקים, הדבר אינו רצוי במדינות מתפתחות וחסרונות עולות על היתרונות לכאורה. "ישנו ניגוד עיניינים מבני בין יציבות מחירים לבין יציבות הבנקים וזה מונע התמקדות של הנגיד ביציבות המחירים בעת משבר פיננסי אשר פוגעים באמינות המדיניות המוניטארית. הדבר גם גורם לריכוז כוח רב מידי במוסד אחד", אמר בן בסט.

"אמפירית, היום, רוב המוסדות שמנהל ותמדיניות מוניטארית לא מפקחות על הבנקים", הוסיף.

נזכיר כי הנגיד פישר דוגל בעמדה שיש להעביר את כלל הפיקוח על שוק ההון לבנק ישראל.