חושבים מחוץ לקופסה: המוסדיים מחפשים תשואות מחוץ לשוק ההון, שיהיו גם נזילות וגם מניבות תזרים

סקירה מיוחדת של גלובס מחקרים בשיתוף קסלמן וקסלמן, PwC ישראל, מסמנת את המוסדיים כשחקנים דומיננטיים בשוק הנדל"ן ובמימון החוץ בנקאי

אחת מההשלכות החשובות של המשבר הפיננסי הנוכחי על שוק ההון הישראלי, היא השינויים המסתמנים בדרכי ההשקעה של גופים מוסדיים. סקירה חדשה בעריכת גלובס מחקרים בשיתוף קסלמן וקסלמן, PwC ישראל "סיכון מחושב" מגלה, כי בניגוד לדעה הרווחת, על הגופים המוסדיים בישראל, האמונים על ניהול החיסכון לטווח ארוך, עוברים שינויים עמוקים אשר יבואו לידי ביטוי בתמורות בהרכב תיקי הנכסים של אותם גופים וגם בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם.

הסיבה לשינויים אלה נעוצה לא רק בלקחים שנלמדו בעקבות המשבר הפיננסי, אלא גם באילוצי הרגולציה והצורך של קופות גמל להפוך להיות גופים של חיסכון פנסיוניים אשר יצטרכו לעמוד בהתחייבות לתשלום גמלה בעתיד. ממצאי הסקירה מעלים עוד, כי הגופים המוסדיים מנסים זה חודשים - כלקח מהמשבר האחרון - לגוון את אפיקי ההשקעה שלהם תוך איתור של נכסים אשר יהיו פחות מתואמים עם השווקים הפיננסיים ובמקביל יתנו מענה גם לדרישות נזילות ותזרים מזומנים. מאמצים אלה, בשילוב עם אילוצי הרגולציה והמודעות הגוברת לניהול סיכונים, מביאים לשינויים עמוקים באופן בו מתנהלות ועדות ההשקעה של קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל.

עוד קודם למשבר החלו להסתמן מספר מגמות חדשות, והן אלו אשר הובילו את אסטרטגיות ההשקעה של גופים מוסדיים גם בשנת 2009:

•גידול בהשקעות בנדל"ן.

•גידול בהשקעות בקרנות השקעה פרטיות ובקרנות נדל"ן, הן בישראל והן בחו"ל.

•גידול בהלוואות ישירות לתאגידים מקומיים.

•גידול בשימוש בתעודות=סל כמכשיר להשקעה במדדים, בעיקר מדדים של מניות ואג"ח בחו"ל.

על פי מגמות אלה הגופים המוסדיים חדלים להיות גופים אשר עוסקים אך ורק בתחום ההשקעות בני"ע, גם אם השקעתם באג"ח קונצרניות לוכדת את מרבית תשומת הלב, ועוברים לניהול תיק אשר כולל מגוון רחב מאוד של פעילויות. לפיכך נראה, כי בעתיד הלא רחוק לגופים המוסדיים בישראל תהיה השפעה לא קטנה על ענף הנדל"ן בישראל, לנציגות שלהם תהיה השפעה מהותית על הממשל התאגידי הנוהג בחברות ציבוריות וחלק גדול ממימון ההשקעות בתשתיות יתבצע על ידם במישרין או בעקיפין.

אילוצים חיצוניים] ברקע השינויים העוברים על ועדות ההשקעה ניתן למצוא לא רק את הלקחים אשר נלמדו על ידי הגופים המוסדיים במהלך המשבר הפיננסי, אלא גם זרם מהיר, כמעט בלתי פוסק, של הנחיות והוראות חדשות של אגף שוק ההון במשרד האוצר, אשר מנסה לחולל מהפכה בענף החיסכון לטווח ארוך.

המטרה המרכזית של הרגולטור היא להמריץ את הגופים המוסדיים לאמץ שיקולים של טווח ארוך (בשילוב מדיניות של ניהול סיכונים פעילה) ולהשתפר מבחינת ת סוגיית הממשל התאגידי. מדיניות ניהול סיכונים, על פי אגף שוק ההון, חייבת לכלול בניית מודל אשר יתאים תיק נכסים בעל פרופיל סיכון מסוים לקטגוריה רלבנטית של עמיתים, כך שכל עמית יהיה שייך לקטגוריה כזו. הרגולטור גם מינה מספר ועדות דוגמת "ועדת חמדני" ו="ועדת חודק" אשר המלצותיהן עומדות לשנות את התנהלות הגופים המוסדיים.

המגמות שנסקרו לעיל אמורות, באופן טבעי, ליצור שינויים ארגוניים לא קטנים בתוך הגופים המוסדיים. רו"ח צור פניגשטיין, מנכ"ל משותף של קסלמן פיננסים, סבור, כי העיסוק המוגבר של הגופים המוסדיים בנדל"ן והשקעות ריאליות אחרות וכן במתן הלוואות ישירות יעורר את הצורך בפיתוח של יכולות מוגברות בתחומים של הערכות שווי, אנליזה ובדיקות נאותות. לדבריו, הנגישות ליכולות אלו תחייב את פיתוחן בתוך הגופים המוסדיים עצמם או לחילופין פנייה לגופים חיצוניים.

במקביל הולכת וגדלה חשיבות הפעילויות הקשורות לניהול סיכונים. הדבר נובע מתפיסה שונה של ועדות השקעה, אך גם מדרישות הרגולטור. למעשה, תחום ניהול סיכונים יהפוך, בשנים הקרובות, לאחת הפעילויות המרכזיות בפעילויות הגופים המוסדיים.

רו"ח אייל בן אבי, מנהל תחום ניהול סיכונים בקבוצת הייעוץ של קסלמן וקסלמן, PwC ישראל, סבור, כי החשיבות של ניהול סיכונים אומנם ברורה לכולם, אך יש עדיין הבדלים בין סוגים שונים של מוסדיים. מבחינת הגדולים מביניהם, מדובר, כבר עתה, במציאות יום יומית חדשה, אך הגופים הקטנים יותר הולכים ומגלים את הדרישות החדשות, ומחפשים דרכים למלא הן את דרישות הרגולטור והן את הדרישות מבית.

בן אבי ציין עוד, כי יחידות ניהול הסיכונים אשר מתהוות בכל גוף מוסדי, יהיו גוף עצמאי ובלתי תלוי בוועדות ההשקעה. יחידות אלו ידווחו להנהלה, לוועדות השקעה ולמועצת המנהלים על אופי החשיפות בתיק, והאם הן עולות בקנה אחד עם רמות הסיכון המקובלות. למעשה, יחידות ניהול הסיכונים יהיו מעין גוף ביניים בין ועדות ההשקעה, שיהיו גוף לייזום השקעות, לבין אותן יחידות של תפעול השקעות, אשר אף הן עוברות עתה שינויים לא קטנים.

לדברי רו"ח אבי נוימן, שותף במחלקת המסים של קסלמן וקסלמן, PwC ישראל, אשר היה גם שותף לכתיבת הסקירה, המגמות החדשות שנסקרו יובילו גם להתייחסות שונה בתחום המיסוי. לדבריו, במערכת המס קיימת הבחנה בין השקעה ישירה במכשירים הפיננסיים עצמם לבין השקעה עקיפה באמצעות גופי השקעה מורכבים. למעשה, ככל שגופי ההשקעה אינם נחשבים בגדר גופים שקופים לצרכי מס, אופן מימוש ההשקעה הופך למורכב יותר ושיקולי המס הופכים לרלבנטיים יותר. כך ניתן לציין את מבנה קרנות ההשקעה לנדל"ן בחו"ל ואת חברות ההשקעה הזרות המאוגדות כחברה במשטרי מס פטורים.

להורדת הסקירה המלאה:

http://www.globes.co.il/research/risk.pdf