לקראת שינוי בבנק לאומי: מי ייכנס לנעליה של גליה מאור?

ההחלטה של שר האוצר, יובל שטייניץ, שנחשפה ב"גלובס" לפני כחודש, לפיה המדינה תמכור את אחזקות המדינה בלאומי, מתחילה סדרת מהלכים שבסופם - לא מחר וגם לא בעוד שבוע, אבל בשנת 2011 - יהיה בנק לאומי אחר. לבנק הגדול בישראל יהיו בעלים חדשים, יו"ר חדש, מנכ"ל חדש וגם הנהלה חדשה.

אין להפחית מהדרמטיות של העניין. העברת השליטה בבנק הגדול במדינה היא אירוע כלכלי מאז'ורי, שישפיע על המשק ועל הכלכלה הישראלית. אנו ננסה למפות את התהליכים שעומדים לקרות, ולנתח את המתרחש מאחורי הקלעים של העברת השליטה בלאומי. הנה התשובות לתשע השאלות המרכזיות שהמהלך הזה מעורר. *

1. מה תעשה המדינה?

המועד לא נקבע ועל השיטה אין הסכמות אבל ההחלטה התקבלה: נכסים מ.י תמכור את מניותיה בבנק לאומי (10.3%). בקרוב יגבש האוצר את השיטה למכירה ויבחר בנק השקעות שיפיץ את המניות. הבנק שייבחר יהיה כנראה זר, כשהשמות שעולים הם UBS, דויטשה בנק וגולדמן זאקס.

לאחר מכן יופצו המניות ב"בלוק טרייד" (חבילת מניות). בשלב הראשון יימכרו ככל הנראה 6%, ואז המדינה תישאר עם פחות מ-5%, ובכך תחדל מלשלוט בבנק. גרעין השליטה החדש, לפחות 20% מהמניות, יצטרך להתגבש דרך שוק ההון. האם האוצר עבר את נקודת האל חזור? האם שטייניץ יכול לחזור בו? הסיכוי נמוך. יש לחצים כבדים מצד בעלי עניין, מקורבים שרוצים להיות יו"ר לאומי, אנשי אוצר שסבורים כי אין למהר. אבל הרכבת יצאה מהתחנה ולהרבה נוסעים רבי עוצמה יש עניין שהיא תגיע לתחנה הבאה: בעל בית פרטי בלאומי.

2. איך יתגבש גרעין שליטה?

כל מי שמחזיק מעל 5% מלאומי חייב בהיתר מבנק ישראל. היחיד שנמצא כיום מעל שיעור זה הוא שלמה אליהו (9.6%) שאינו חייב בהיתר מאחר שהחזיק במניותיו לפני כניסת החוק לתוקף. עם זאת, לאליהו אין היתר לרכוש עוד מניות.

שאר בעלי המניות הגדולים מחזיקים פחות מ-5% ואת חלקם אנו מכירים: נוחי דנקנר, יצחק תשובה, מגדל, אלפרד אקירוב, אוצר התיישבות היהודים ועזריאלי. שלושת הראשונים לא נמצאים במשחק השליטה מסיבות רגולטוריות של איסור אחזקות צולבות מתחום הביטוח.

לאחר שתמכור המדינה את מניותיה יצטרכו מספר בעלי מניות המחזיקים ביחד 20%, להגיע להבנות ביניהם ולגבש גרעין שליטה. או אז הם יפנו לבנק ישראל כדי לקבל היתר לשליטה. כאן יתחילו הבעיות. לא מדובר באישור טכני, להיפך. זוהי ויה דולורוזה במהלכה יפשיט הפיקוח על הבנקים את המועמד עירום ועריה.

בדיקת הנאותות של בנק ישראל היא תהליך ארוך מייגע ופולשני, במהלכו נדרשים המועמדים לחשוף את הונם, מקורותיו, האינטרסים העסקיים שלהם ועברם, כשכל זה חל גם על גורמים קשורים ובני משפחה. מאחר שלאומי פרוס בעולם יצטרך המועמד לקבל גם את אישור הרגולטורים בבריטניה, שווייץ וארצות הברית.

בנוסף ידרוש בנק ישראל מכל מרכיב בגרעין השליטה להציג איתנות פיננסית (נכסים בניכוי חובות) בשווי הכפול משווי המניות ברשותו. דרישה זו שנויה במחלוקת בלשון המעטה, בייחוד אחרי שבעלי שליטה קיימים (למשל הברונפמנים בדיסקונט) לא הזרימו לבנק שבבעלותם הון כשהתבקשו לעשות כן. עם זאת, אין בכוונת בנק ישראל לסגת ממנה. *

3. מה מתכנן אליהו?

מרגע שהמדינה תמכור את מניותיה תיפתח ההזדמנות לשלמה אליהו. שנים הוא אומר כי אין לו בעיה לגבש סביבו גרעין שליטה. "תוך 60 יום אארגן גרעין שליטה משובח", הצהיר בראיון ל"גלובס". אליהו מתכנן את צעדיו בקפידה. בעבר היו לצידו אנשים כמו אוהד מראני, והנגיד לשעבר דוד קליין, כעת אליהו מהדק את תוכניותיו, אוסף את אנשיו ומרגע שהמדינה תפנה את השטח, הוא ייצא לדרך.

ההערכות הן כי אליהו ינסה לארגן חמישה גופים מוסדיים, חלקם זרים, שכל אחד מהם יחזיק 2% מהמניות. כך, ביחד איתו, יתגבש גרעין של 20% בו הוא הדומיננטי. מרכיבי הגרעין יוצגו לאישור בנק ישראל, לא לפני שאליהו עצמו יגיע להסדר לגבי אחזקותיו בבנק אגוד ותיק ביטוח החיים של אליהו. יחד עם זאת, הוא אינו סבור שהאחזקות הללו יהוו אבני נגף משמעותיות.

4. כמה ארוכה תהיה תקופת הביניים?

התוכניות של אליהו מביאות אותו למסלול התנגשות עם המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו. כלקח מהסיטואציה של שרי אריסון, שמהווה בעלת שליטה יחידה בבנק הפועלים, חזקיהו מתכוון לא לאפשר דומיננטיות של גוף אחד בקבוצת השליטה בלאומי, והוא יקפיד על שיווי משקל ועל מערכת איזונים ובלמים בין מרכיבי הגרעין.

לכן קשה לראות את המפקח מסכים לגרעין שמורכב מאליהו וחמישה גופים קטנים. כך או כך, בין אם מדובר באליהו ובין אם בכל גרעין שליטה אחר שיוצג, קשה לראות את בנק ישראל מסיים את בדיקותיו לפני סוף 2010 במקרה הטוב.

בפיקוח יהפכו כל אבן

בפיקוח על הבנקים מתכוונים להפוך כל אבן ולבדוק בציציות של כל מבקש היתר. אליהו, למשל, כבר בן 73, לא צעיר בהרבה מתד אריסון המנוח בשעה שרכש את השליטה בהפועלים. הוא יצטרך לתת מענה לשאלת הירושה. איך הוא מתכוון לחלק את מניותיו בלאומי ליורשיו?

בהנחה שאליהו יצליח להציג גרעין שליטה עד מארס 2010, לבנק ישראל יידרשו לפחות תשעה חודשים, אם לא שנה, כדי לערוך בדיקת נאותות, וגם אז לא מובטח שהיא תסתיים בהצלחה. הפדנטיות של בנק ישראל ביחד עם האיטיות הרגולטורית הרגילה יביאו לתקופת בינים ארוכה מאוד, כך שאפשר להניח כי שלטון המנהלים הנוכחי בבנק לאומי ימשך עד המחצית הראשונה של 2011. *

5. האם מאור תזיז את הרף?

כשמדברים על שלטון מנהלים בלאומי מתכוונים לרף ולמאור, וגם כאן צפויים שינויים. באוגוסט חגג רף 68. הקדנציה שלו מסתיימת במאי 2010, ואחרי 15 שנים בתפקיד, כשהוא מתקרב לגיל 69, סיכוייו לקבל הארכה קלושים.

כל זה היה נכון עד לפני חודש. אבל הנסיבות השתנו, כי כשהולכים להעברת בעלות יציבות היא צו השעה. לכן, מרבית הסיכויים הם שרף יתבקש להמשיך בתפקידו עד שיתגבש גרעין שליטה, תחת הבנה ג'נטלמנית כי לאחר שיהיו בעלים חדשים הוא יגיש את התפטרותו ויאפשר להם למנות יו"ר כרצונם.

האם יש מועמד שיכול להחליף את רף כבר במאי הקרוב? אם המדינה מוכרת את מניותיה, האופציה היחידה שתשמור על היציבות ולא תגרום לזעזועים, היא מינוי מאור. זה מעלה את השאלה האם מאור רוצה בתפקיד? רבים טוענים שהתשובה היא: "כן בהחלט", שמאור רוצה, מאוד רוצה.

האם היא תצא נגד רף ותבקש את התפקיד לעצמה? בכל תפקיד שקיבלה עד כה - מהמפקח על הבנקים ועד מנכ"לית לאומי - מאור לא הפגינה להיטות. תמיד פנו אליה, תמיד ביקשו ממנה, הציעו לה. מקורבים לה טוענים בלהט שאין בכוונתה לעשות דבר כל עוד רף בתמונה.

כך שתסריט בו מאור תדחוף את עצמה לתפקיד היו"ר אינו סביר, היא מתוחכמת מכדי לעשות מהלך אקטיבי להזזת רף. אבל אם יהיו אנשים שיציעו לה, אם יבקשו ממנה, קל לנו מאוד לראות אותה משחררת את ההצהרה הבאה: "לטובת הבנק נעניתי לבקשת הדירקטוריון, והסכמתי לקבל על עצמי את תפקיד יו"ר הדירקטוריון במקומו של איתן, שביקש לסיים את תפקידו. אני מודה לו על 15 שנים ברוכות ומלאות הישגים".

והנה אפשרות נוספת: האוצר מחליט למכור את המניות רק לאחר תיקון חוק מראני, והמדינה לא תמכור את מניותיה עד מאי. במקרה זה שר האוצר, בשיתוף ראש הממשלה, יקבעו את זהות היו"ר. בתסריט כזה לא קשה לאתר חבורה של מועמדים שיהיו להוטים לקבל את התפקיד: ממשה טרי ואיזי תפוחי ועד יוסי בכר ומשה ליאון. אנחנו, בכל אופן, היינו מהמרים דווקא על אורי יוגב, אם וכאשר. *

6. מה הסיכוי שרוסק עמינח תהיה מנכ"לית?

בין אם מאור תכהן כיו"ר במאי הקרוב, ובין אם היא תמשיך כמנכ"לית לתקופה נוספת, הרי שבגיל 67 (בפברואר הקרוב), לאחר 15 שנים בתפקיד, קו הסיום כבר נראה קרוב הרבה יותר מנקודת הזינוק. מי יחליף אותה? בחירת מנכ"ל בנק בישראל היא משתנה מקרי, שכל כך הרבה גורמים מעורבים בו, עד שבלתי אפשרי לחזות מי יירש מנכ"ל מכהן. ובכל זאת, ננסה להעריך.

בתוך הבנק יש שני מועמדים מובהקים: המשנה הבכיר וממלא מקום המנכ"ל, זאב נהרי, וראש החטיבה העסקית, רקפת רוסק עמינח. גילו של נהרי עומד לו לרועץ במקרה הזה כי הוא רחוק שנה וחצי מפרישה, מה שמותיר אותנו עם רוסק עמינח.

היא מבריקה, מוכשרת, מצליחה ולא פחות חשוב - מקורבת מאוד למאור שאף הצניחה אותה לתפקיד ב-2004. עם זאת, מועמדותה שנויה במחלוקת, הניסיון הבנקאי שלה מועט, כמנהלת היא משימתית ונוקשה ויש לה אויבים רבים.

להערכתנו, סיכוייה של רוסק עמינח לקבל את תפקיד המנכ"ל נגזרים במישרין ממידת השפעתה של מאור על ההחלטה.

אם מאור לא תהיה בסביבה לתמוך בה, קשה לראות את ראש החטיבה העסקית מתמנה למנכ"לית לאומי. אבל גם אם מאור כן תהיה מעורבת בבחירה, סיכוייה של רוסק עמינח יהיו לא יותר מבינוניים, והשאלה שתעלה היא עד כמה תיאות מאור להישכב על הגדר למענה. בנוסף, לא ברור האם שלמה אליהו, שבכל תרחיש ישפיע רבות על זהות המנכ"ל, יהיה מאושר מהמינוי של רוסק עמינח, והוא גם לא יהיה היחיד. ועוד עניין - בדרך תהיה גם ועדת איתור.

7. ומה עם מועמד חיצוני?

ועדת איתור? בהחלט. אחרי שחזקיהו עשה לבנק הפועלים את המוות על אי הקמת ועדת איתור, קשה לראות בנק קונפורמיסטי כמו לאומי לא מקים ועדה כזאת. ההבדל יהיה שבהפועלים המשחק היה מכור, ונועד רק כדי להכשיר את מינויו של ציון קינן. בלאומי ההתמודדות תהיה אמיתית ויהיו רבים שיציגו מועמדות.

במקרה כזה, הסבירות לבחירת אדם שאינו בנקאי (שם שתמיד עולה הוא ארז ויגודמן, כיום מנכ"ל מכתשים אגן) קלושה. בכל זאת, מדובר בבנק הגדול בישראל. נהרי ורוסק עמינח יתמודדו, כמובן, כשמתוך המערכת הבנקאית ובוגריה המפוזרים במשק, צפים מאליהם עוד כמה שמות. הנה חמישה מהם: יונה פוגל, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בלאומי וכיום מנכ"ל פז; שי טלמון, לשעבר ראש החטיבה העסקית בהפועלים וכיום מנכ"ל כלל ביטוח; דוד ברוך, כיום מנכ"ל אקסלנס וקודם לכן בנק ירושלים ומשרד האוצר; ראובן שפיגל, מנכ"ל דיסקונט ניו יורק, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט; ואברהם ביגר, עם רזומה מרשים הכולל בנק, חברת ביטוח, רשת שיווק ומכתשים אגן. *

8. מתי תתחלף הנהלת לאומי?

כל השמות שמנינו, ויש גם נוספים, הם שמות של אנשים מתאימים וראויים, אך לא בהכרח כאלו המעוניינים בתפקיד. מעבר לכך, לאור השינויים הצפויים בבנק והעברת הבעלות המתקרבת, סביר שתינתן עדיפות למועמד פנימי. זאת, כדי למנוע זעזועים ולייצב את המערכת ככל הניתן.

אבל בואו נסטה לרגע מעט מנושא המנכ"ל ונתבונן על הנהלת לאומי. ארבעה חברים בה, כמעט מחצית מחברי ההנהלה בתפקידים בנקאיים, מתקרבים לגיל הפרישה. המשנה הבכיר, נהרי, ושלושה ראשי חטיבות: דוד בר לב (משאבי אנוש), צבי איצקוביץ (בנקאות פרטית ובינלאומית) ויצחק מלאך (תפעול ומנהלה).

כולם אנשי מאור מובהקים שילכו איתה או לפניה. החלפת ארבעה חברי הנהלה בכירים בפרק זמן קצר היא אירוע משמעותי בכל ארגון, מה שרק מגדיל את החשיבות בבחירת מועמד פנימי במקום מאור.

9. האם ברוך לדרמן יהיה מועמד פשרה?

בדור הצעיר של הנהלת לאומי יש מלבד רוסק עמינח עוד שני מנהלים מבטיחים. פרופ' דני צידון, ראש חטיבת שוקי הון, וקובי הבר, ראש החטיבה לכספים, לשעבר ראש אגף תקציבים באוצר.

הבר לא בתמונה. הוא בן 41, רק שנה בתפקיד, ועוד לומד את הבנק. צידון, בן ה-54, מוערך מאוד, וגם דחה בעבר הצעה להיות המפקח על הבנקים, אך הוא חסר ניסיון בנקאי בתחומי הליבה, ועד כה כלל לא הראה סימנים שהוא מעוניין בתפקיד.

והנה עוד מועמד. אם אתם לא בנקאים סביר שלא שמעתם עליו עד היום, אז תכירו את ברוך לדרמן (57), ראש החטיבה הבנקאית בשנתיים האחרונות. לדרמן, חבר הנהלת לאומי מאז 2000, הוא בנקאי קלאסי, מרובע ושיטתי. בעברו יש את כל התפקידים הנדרשים: שלוש שנים כמנכ"ל לאומי בריטניה, ולפני כן ארבע שנים כראש החטיבה המסחרית. לדרמן שומר על פרופיל נמוך, לא מבליט את עצמו והצליח לא לצבור אויבים. מינויו לא יעשה גלים ויהיה בגדר קונצנזוס. בדיוק מה שנדרש לבנק לאומי בעידן של זעזועים גדולים.