במה משלה

רונן, בתו של הבמאי והמנהל האמנותי של הבימה, אילן רונן, היא הבמאית הישראלית הראשונה שמועמדת לפרס אירופה לתיאטרון היוקרתי, המוענק לבמאים מצטיינים משנת 1987, ושבו זכו בעבר יוצרים מובילים כמו הרולד פינטר. את ההודעה על המועמדות בקטגוריית "יצירת שפה תיאטרונית חדשה" על המחזה "משוגעת", שאותו כתבה וביימה, ועל היצירה "טיקוצ'ין/בת ים", שעליה עבדה עם קבוצה פולנית מתיאטרון וורצלאב, קיבלה בדואר האלקטרוני תוך כדי פגישת עבודה, וחשבה שמישהו שלח אותו בטעות אליה במקום לאבא שלה, אילן. "קודם כול שלחתי אותו לאנשים בהבימה כדי שיבדקו אם זה אמיתי, ורק אחרי שקיבלתי את אותו המייל מהמכון למחזאות ישראלית השתכנעתי שהוא הופנה אליי".

חוץ מכבוד גדול יש גם פרס כספי.

"בשנים שעברו הוא עמד על בין 20 ל-30 אלף אירו".

מתוחה?

"הזכייה נראית לי מופרכת, אבל הכבוד גדול ויש אפשרות להיחשף. שלא כמו באוסקר, הזוכה יודע על הזכייה קודם, ובמשך חמישה ימים ניתנת לו במה לחזרות, להחייאה של הצגות, במה שהוא בוחר".

את מתכוננת באיזשהו אופן?

"בגלל שזו לא הברנז'ה שלי, אני לא עסוקה בלובינג. התשובות יהיו בטח בסביבות פברואר, ואז נראה".

בינתיים את עמוק בחופשת לידה.

"ואני לא יודעת איך זה יהיה כשאחזור לעבודה, למרות שנראה לי שאוכל לשלב בין הדברים, כי יוסף יוכל לעזור בגלל השעות הגמישות שלו. מקסימום אני אקח אותו איתי לעבודה".

הגיל היה חסם בקריירה שלך?

"בהתחלה כן. במשך שנה-שנתיים היה לי יותר קל לעבוד עם שחקנים צעירים בגלל עניין הסמכות. כשהתחילו לפנות אליי שחקנים מבוגרים יותר וביקשו לעבוד איתי, הבנתי שהחסם בראש שלי, והשתחררתי".

ההצגות שלך זכו לביקורות נפלאות, אבל לא היו הצלחות מסחריות חריגות.

"'משוגעת' היא היחידה והאחרונה שהייתה הצלחה מסחרית. השאר היו הצלחות בקנה מידה אמנותי, וסבירות מבחינת מכירת כרטיסים".

לאן את שואפת?

"לשילוב של עבודה בארץ ובחו"ל. אם זה לא יספק כלכלית, אצטרך לפנות לכתיבה בטלוויזיה או להתמקד בעשייה של כסף. אבל אני כן מאמינה שבמסלול שבו אני נמצאת אוכל גם לעשות מה שאני אוהבת ומאמינה בו וגם לדאוג ללחם ולחמאה".

הפרס יכול לסדר לך את העתיד.

"לסדר זה מוגזם, אבל זה הצ'אנס היחיד שנראה לעין לקנות דירה. הוא יכול לכסות את המקדמה למשכנתא".

גיל: 32

אישי: נשואה 1, מתגוררת בתל אביב

השכלה: בוגרת החוג לבימוי תיאטרון בסמינר הקיבוצים

מסלול: בצבא הייתה כתבת התרבות בגל"צ. את עבודות הבימוי הראשונות עשתה לסמינר הקיבוצים, ו"החיים הטובים" הייתה ההצגה הראשונה שביימה לתיאטרון המסחרי בבאר שבע. העלתה הצגות שכתבה בגרמניה ובפולין, ומביימת בתיאטרון הבימה

בחזרה לפרויקט 40 על 40 - שנת 2009