השטייטעל חוזר לאופנה

בבוקר השבוע האחרון לחזרות למחזה המוזיקלי "ינטל" כתב הבמאי משה קפטן בעמוד הפייסבוק שלו: "שבוע אחרון, המספריים עובדים שעות נוספות, שבוע טוב". הכוונה, כמובן, לקיצוצים האחרונים של דיאלוגים ואורך השירים במכלול הסצנות במעט יותר משעה וחצי של המחזה, רגע לפני שהמוצר המוגמר עובר לשיפוט הקהל. הלחץ צפוי, כמו בכל הפקת במה חדשה רגע לפני היציאה הרשמית לדרך. עדיין מקרה "ינטל", הפקה משותפת של תיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה, הוא עילה ללחץ דם גבוה במיוחד עבור כל המעורבים בפרויקט.

למרות הכחשות חוזרות ונשנות, מדובר בסוג של ממשיך דרך ללהיט ההיסטרי "כנר על הגג" מהעונה שעברה. אותו במאי, אותו מפיק בפועל (חיים סלע), אותו מנהל מוזיקלי (יוסי בן-נון) ושחקנים רבים אף משתתפים בשתי ההפקות. קיים גם הדמיון באווירה, בתקופה (העיירה היהודית של תחילת המאה שעברה) ובז'אנר (מחזמר). באנגלית קיים הביטוי From the people who brought you, המיטיב להגדיר את הסיטואציה כמו גם את רף הציפיות הגבוה.

"ינטל", שיעלה בבכורה מחר - העיבוד החדש של דן אלמגור ומשה קפטן למחזה פרי עטו של יצחק בשביס זינגר (המבוסס על הסיפור הקצר "ינטל בחור ישיבה"), מיועד להיות להיט החורף הגדול של תיאטראות הקאמרי וחיפה. לא פחות.

כל השחקנים שרים, רוקדים

עדיין, שבוע לפני, כל העושים במלאכה מתעלמים מצילו של הכנר ואפילו המילה "מחזמר" נחשבת מוקצה באולם החזרות. זאת למרות שרוב זמן ההצגה השחקנים, בראשם אולה שור סלקטר המגלמת את ינטל/אנשל ויחזקאל לזרוב המגלם את אביגדור, שרים ורוקדים. הזהירות מובנת. הניסיון לבנות שני שלאגרים רצופים תוך שימוש באותם חומרי יסוד עשוי להיכשל באותה קלות שבה הוא יכול להצליח. לראיה, לפני כמה שנים החליט יעקב אגמון, אז המנכ"ל והמנהל האמנותי של התיאטרון הלאומי הבימה, לנסות לרכוב פעם נוספת על גל ההצלחה העצומה של "בוסתן ספרדי". הוא קיבץ מחדש את הבמאי צדי צרפתי, השחקן יעקב כהן, ונבחרת ממשתתפי השלאגר ההוא והתוצאה הייתה "נאסר-א-דין", אחד הכישלונות הגדולים של הבימה בעשור הקודם. אין פלא שבקאמרי מעדיפים לפי שעה לשווק את "ינטל" כשכן קרוב ולא כאח רחוק.

"אני מתעקש על ההגדרה 'מחזה מוזיקלי'", אומר הבמאי משה קפטן.

"מחזמר הוא ז'אנר עם כללים ברורים. לא מספיק שיהיו הרבה שירים. המבנה של 'ינטל' הוא מחזה דרמטי לכל דבר, גם בסצנות שבהן הטקסטים מועברים לקהל באמצעות שירה ולא דיבור. לא שיש לי חלילה משהו נגד מחזות זמר, הרי ביימתי כמה וכמה כאלה בחיי, אבל חשוב להבהיר שלא זה המקרה. שנים אני חולם לביים גרסה חדשה לסיפור 'ינטל בחור ישיבה', ולמרות שהיה ברור מתחילת העבודה שלמוזיקה יהיה חלק משמעותי בפרויקט, לא דובר מעולם על מחזמר".

*אז איך קרה שרוב ההצגה מוזיקלית?

"לתהליך יצירה, במיוחד של עיבוד חדש לחלוטין, יש דינמיקה משלו. אכן נוצר מצב שבו המוזיקה הפכה לדומיננטית יותר ויותר והחלטנו ללכת עם זה. העיבוד הנוכחי לא נצמד אחד לאחד לטקסט של בשביס זינגר אבל מלא כבוד אליו, כי מדובר במספר מהמעלה הראשונה.

"גם לא רצינו את השירים מתוך פסקול הסרט של ברברה סטרייסנד משנת 83' פרט לתרגום חדש ל-'Papa can you hear me', הנכלל גם בהפקה הנוכחית. הקהל יקבל, בפועל, גרסה חדשה לחלוטין".

*עד כמה הצלחת "כנר על הגג" מקדמת את "ינטל", או עשויה לפגוע בו? אי אפשר להכחיש את העובדה ששתי ההפקות יצאו לדרך מתוך הנחת יסוד שהשטייטעל חזר לאופנה.

"להשוות בין 'כנר על הגג' ו'ינטל' זה כמו להשוות בין הכתיבה של שלום עליכם ויצחק בשביס זינגר. העובדה ששניהם היו סופרים דגולים, שחיו וכתבו על אותה תקופה, לא משנה את העובדה שהיצירות עצמן שונות לחלוטין וזוכות, בהתאם, לטיפול שונה לחלוטין. כמו שציינתי, אני מסתובב עם החלום לביים את 'ינטל' הרבה לפני שהועלתה היוזמה להפיק גרסה חדשה של 'כנר', ולמרות שבאופן טבעי אני מעוניין שהקהל יאהב את 'ינטל' באותה מידה אני לא מטפח ציפיות ספציפיות. להיפך. כל השוואה תעשה עוול לשתי ההפקות".

"למרות שעבדתי בכמה הפקות כמנהל מוזיקלי, במהותי אני מלחין", מוסיף המוזיקאי יוסי בן-נון, "יש מעט מאד הזדמנויות בארץ, למישהו כמוני, לכתוב מוזיקה מקורית להפקה כמו 'ינטל'. באופן טבעי אני מאושר שהזדמן לי להשתלב בפרויקט הזה".

*עד כמה הושפעת, אם בכלל, מהמוזיקה של "כנר על הגג"?

"עשיתי הכול כדי להתרחק מז'אנר ההשפעות היהודיות-מסורתיות והלחנים הגדולים מהחיים. כל מי שיגיע ל'ינטל' יבחין שמבחינה מוזיקלית זה עולם אחר. זה היה אתגר גדול שאני מקווה שעמדתי בו. למעשה, את הקושי הרב ביותר הסב לי דווקא השיר הכי מוכר, 'Papa can you hear me' מהסרט של ברברה סטרייסנד. הייתי חייב להמציא עיבוד מוזיקלי שישמור את הלחן אבל לא ייאלץ אותי לסטות מהקו המודרני של שאר השירים".

קורבן של חינוך ותקופה

"ינטל", למי שאינו מתמצא ברזי העלילה, הוא סיפורה של נערה יהודייה יתומה (אולה שור סלקטר) שהקדימה בכמה דורות את זמנה. הווה אומר, במקום לחכות בסבלנות לשידוך הולם ולהעביר את ימיה בגידול ילדים וטיפול בבעל היא משכנעת את אביה (יוסף כרמון) ללמד אותה תורה ורצונה לרכוש השכלה הופך לאובססיה. כאשר האב הולך לעולמו, ינטל מבינה שהסיכוי היחיד שלה להמשיך ללמוד הוא במסווה של גבר. היא עוזבת את ביתה, מאמצת זהות בדויה של בחור ישיבה בשם אנשל, ועוברת לעיירה חדשה שם היא רוקמת חברות עמוקה עם צעיר בשם אביגדור (יחזקאל לזרוב).

ואולם, לטבע דרכים משלו לנקום במי שמנסה להתל בו. ינטל מתאהבת נואשות באביגדור, מגלה פרטים אפלים על עברו, ומוצאת עצמה נאלצת להינשא לאהובתו הדסה (אילנית גרשון). האם זהותה האמיתית תתגלה בסופו של דבר? רמז: הפי אנד לא יהיה כאן.

"ינטל" הוא, מעל הכול, מפגן ראווה ליכולות המשחק, השירה והתנועה של שני השחקנים הראשיים. אולה שור סלקטר ויחזקאל לזרוב, המשלבים לראשונה כוחות. לזרוב מגיע ל"ינטל" בעקבות ההצלחה העצומה של המחזה "היה או לא היה", שבו גילם את המשורר אלכסנדר פן, ומשרת את ההפקה גם ככוריאוגרף. שור סלקטר ממשיכה במקביל לגלם את התפקיד הראשי במחזה "הנפש הטובה מסצ'ואן" עטור השבחים, ותהפוך כנראה את ינטל לעוד דמות מפתח ברזומה מפואר ההולך ותופח.

"היות וגם ב'נפש' אני מגלמת אישה המתחפשת לגבר, אני מודה שעברה במוחי המחשבה אם נכון לעשות עוד תפקיד כפול", אומרת שור סלקטר, "אבל האמת היא שאלו מחזות שונים לחלוטין, והדמיון היחיד ביניהם הוא נשים הנאלצות לנקוט צעד קיצוני כדי לממש את עצמן. כשחקנית אני תמיד בוחנת קודם כל את התפקיד נטו ועד כמה הוא מאתגר ומסקרן. המיתוס של הסרט עם ברברה סטרייסנד עובר רחוק מעלי. אני לא משווה ולא מנסה לתת קונטרה".

"כמי שגדל בבית דתי, ויש לו כבוד גדול למסורת, קל לי להתחבר לדמות של אביגדור", מוסיף יחזקאל לזרוב. "הסצנה שבה הוא מתאר את האני מאמין שלו על תפקיד האישה בבית לא שוביניסטית בעיני, כמו שהיא מייצגת הלך חשיבה מקובל לאותה תקופה. לצערי, אני חושב שהרבה גברים חילונים בקהל עדיין חושבים שאישה צריכה לשבת בבית ולטפל בילדים. אביגדור הוא בעיקר קורבן של חינוך ותקופה. המקסימום שהוא מוכן ללכת לקראת ינטל הוא לתת לה ללמוד תורה בסתר בבית. הוא לא יכול להתמודד עם אישה המשתווה לו בידע והשכלה". *

"ינטל" יעלה מחר (4 בנובמבר) בבכורה בתיאטרון הקאמרי