קלמנוביץ' לא היה ג'יימס בונד

האיש מלא הקסם שכונה "סדום ועמורה" היה בין הסוכנים הכפולים הבודדים שנתפסו כאן

מעטים האנשים שנשפטו בישראל על היותם "סוכנים כפולים", מרגלים שבעת שהעבירו מידע לשירותי הביון הישראליים עסקו במקביל גם בהעברת מידע למדינות זרות על אודות המערכת הישראלית. שבתאי קלמנוביץ', שכינויו היה "סדום ועמורה", היה אחד מהם. הוא היה אדם מלא קסם אישי, והוא אף ניצל אותו לצורך עסקיו ומעשי הריגול, אך לא היתה בו הקשיחות הנפשית המאפיינת את אנשי הצללים. עם מעצרו בישראל, אחרי שהתעוררו נגדו חשדות לריגול, הוא הודה ושיתף פעולה עם חוקריו באופן מלא. קלמנוביץ' בהחלט לא היה הטיפוס שיבלע כמוסת רעל בטרם ימסור מידע.

הוא נולד בליטא ועלה עם משפחתו לישראל ב-1971, אך על-פי כתב האישום שהוגש נגדו בישראל, קודם לעלייתו גויס לשורות הקג"ב, ובמשך 17 שנה העביר ידיעות למודיעין הרוסי. קלמנוביץ' הצליח לחדור לשורות הממסד - הוא היה פעיל במפלגת העבודה ושימש אף כעוזרו הפרלמנטרי של שמואל פלאטו-שרון בשעה שכיהן כחבר כנסת יחיד מסיעתו. הוא התקרב גם לגורמים בשירותי הביטחון והפך להיות סייען של השב"כ.

הוא היה איש רעים להתרועע. הוא נכח במסיבות והיו לו חברים במוקדי כוח ובמקומות אסטרטגיים - בקהילה הפוליטית, הביטחונית והעסקית של אותם ימים, שנות ה-70 וה-80. הוא החל בפעילות עסקית באפריקה, צירף אליה אנשי עסקים מישראל, ובמקביל המשיך להיפגש פעמיים בשנה במזרח ברלין עם מפעיליו מהקג"ב והעביר להם ידיעות.

ב-1987 הוא הועמד לדין, הודה והורשע בריגול לטובת ברית-המועצות. אלמלא הודה, סביר להניח כי לא היה ניתן להעמידו לדין, מאחר שלא היו כל ראיות מוחשיות נגדו. במסגרת הסדר טיעון שעליו חתם, הוא הודה בריגול ובמגע עם סוכן זר, ועבירת הריגול החמור נגדו נמחקה מכתב האישום.

עונשו, שנגזר עליו גם הוא במסגרת ההסדר, היה קל יחסית - 9 שנות מאסר בלבד, בין היתר בשל פעילותו למען שחרורו של הנווט השבוי רון ארד, שהוחזק באותה עת בידי ארגון "אמל". קלמנוביץ' הכיר במסגרת פעילותו באפריקה אנשי עסקים לבנונים ממוצא שיעי, שיצרו קשר בינו לבין שוביו של ארד.

קלמנוביץ' לא השלים את שנות המאסר שלו. 5.5 שנים לאחר תחילת מאסרו, התקבלה עתירתו לשחררו בשל בריאות רופפת. חוות-דעת רפואיות שהוגשו לוועדת השחרורים, ולאחר מכן לבית המשפט המחוזי, קבעו כי "מדובר במחלה מתמדת קשה ביותר" בכלי הדם של קלמנוביץ', שבעטיה הוא עתיד לאבד את שתי רגליו. בדרך נס, כאיש עסקים חופשי ברוסיה, השתפר מצבו פלאים. ייתכן כי זכה בשחרור משום ששכנע את חבריו לכלא למסור דגימות שתן במקומו, וכך הציג מצג-שווא של בריאות רופפת.

גם בתקופת מאסרו, נראה כי יחס מערכת אכיפת החוק אליו היתה אמביוולנטית, אולי בשל מהלכיו במסדרונות השלטון. כך, אף שהתכלית העיקרית שעמדה ביסוד הרשעתו בעבירה של ריגול חמור היתה "בידודו של האסיר, כדי למנוע פגיעה בביטחון המדינה" - יצא קלמנוביץ' ל-5 חופשות בשנות מאסרו, שבמהלכן לא היה נתון להשגחה או למגבלות כלשהן. בית המשפט החליט כי מאחר שברית-המועצות התפרקה בינתיים והגוש המזרחי איבד מכוחו, הבידוד השיג את מטרתו.