מפתח "פארם-וויל" בפייסבוק: "לא ידענו שזה יצמח כל-כך מהר"

"כמובן שחשבנו שיש לנו משחק טוב בידיים, והיינו נרגשים ממנו אבל לא היה לנו מושג שזה יצמח בכזו מהירות. השקנו אותה ב-19 ביוני, ביום שישי בערב, וקיווינו ש-3,000 מעובדי החברה והקרובים שלהם ישחקו בה ב-24 השעות הראשונות. יום אחרי כבר 25 אלף משתמשים שיחקו בה, 48 שעות אחרי זה כבר הגיע ל-100 אלף משתמשים, ולמחרת חצינו את קו המיליון איש".

- כמה זמן לוקח לפתח אפליקציה כזו משגשגת?

"בהתחלה הצוות מנה 10 איש, שעבדו על זה כ-5 שבועות. עכשיו מדובר כבר בצוות של למעלה מ-30 איש, שפעמיים בשבוע משיקים פיצ'רים חדשים כדי לשמור על הפופולריות של האפליקציה".

כרגע, כ-21 מיליון משתמשים נכנסים אליה מדי יום, 60% מהם זה נשים, וטווח הגילאים נע בין 18-50.

"אנחנו עדיין פועלים בתחום חדש, ולכן אנחנו לא יודעים כמה זמן זה עוד יישאר פופולרי, אבל אם בוחנים אפליקציות אחרות שלנו, כגון Zynga Poker או Mafia Wars, רואים שהן מצליחות כבר למעלה משנה, ועדיין פופולריות. אנחנו מנסים לשמר את זה גם בפארם-וויל".

המספרים שמציג סקאגה מרשימים בכל קנה מידה: 63 מיליון איש נוהגים לטפח חווה חקלאית בפייסבוק, 27 מיליון משתמשים מעדיפים לפתוח מסעדה ולייצר בה תפריט וירטואלי אישי, 26 מיליון יוזרים מרגישים צורך עז להקים מאפיה ולהילחם באחרים, ואילו 19 מיליון איש פשוט אוהבים להמר בפוקר.

זינגה היא לא החברה היחידה שמשחקת בענף זה - גם Playfish, Playdom ו-Slide מפתחות אפליקציות משחקים ממכרות, אולם זינגה היא החברה היחידה שגם גוזרת מכך הכנסות של מאות מיליוני דולרים.

הכנסות של מאות מיליוני דולרים

זינגה הוקמה ב-2007 על-ידי מארק פינקוס, מנכ"ל החברה ויזם שנוי במחלוקת. פינקוס הוא יזם מנוסה ומשקיע שהקים מספר חברות סטארט-אפ, אבל נחשב לבעל כישורי הנהלה לקויים וגם בשבוע האחרון הוא הספיק להסתבך עם טק ראנץ' לאחר שנטען כי האלמנט במודל העסקי של זינגה, שכולל שותפויות פרסום וחלוקת הכנסות, מתבססת על הונאת הגולשים.

כיום עובדים בזינגה 470 איש, אבל רק לפני כשנה מנתה החברה 50 איש בלבד. את הצמיחה המסחררת חייבת זינגה לפייסבוק. בעוד שפייסבוק מחפשת אחר הדרך הטובה ביותר ליצירת הכנסות מהפופולריות שלה, חברות אחרות כמו זינגה לוקחות את הקופה. על-פי ההערכות בשוק, זינגה תייצר ב-2009 הכנסות בסכום הנע בין 100 ל-200 מיליון דולר, וסקאגה מאשר זאת ל"גלובס". "המספרים שפורסמו מדברים על כ-100 מיליון דולר הכנסות שנתיות. יותר מזה אני לא יכול להרחיב".

- ומה לגבי הנפקה עתידית? גם על כך יש שמועות עיקשות.

"גם על זה אני לא יכול להגיב, אבל אני מודע לשמועות שמתפזרות ברשת".

עד כה גייסה החברה סכום של 39 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ידועים, בהם ריד הופמן (מייסד לינקדאין) ופיטר תיאל (ממייסדי פיי-פאל) לצד קרנות הון סיכון ידועות. אולם, בשוק מסתובבות שמועות על השלמת גיוס נוסף בשווי של 30 מיליון דולר, ושצפוי להעניק לחברה שווי של 550-600 מיליון דולר.

המודל העסקי של זינגה מבוסס בעיקר על רכישת מוצרים וירטואליים, המאפשרים לשדרג את החווה, המסעדה או האווטר (הדמות הווירטואלית של המשתמש במשחק). מודל עסקי זה אומנם רק מתחיל לצבור תאוצה בארה"ב, אולם ביתר העולם, ובפרט במדינות האסייתיות, מדובר במודל שמייצר הרבה מאוד כסף. חשוב לציין שרק אחוזים בודדים מהמשתמשים רוכש מוצרים וירטואלים בפועל, אך בהיבט הכולל מדובר במליוני דולרים.

מלבד זאת, החברה מפעילה שיתופי-פעולה עם אתרים אחרים במסגרתם היא מציעה למשתמש כסף וירטואלי וחולקת יחד עם האתרים האחרים בהכנסות.

על-פי חברת המחקר Piper Jaffray, המתמחה באינטרנט ובמדיה דיגיטלית בארה"ב ובסין, שוק המוצרים הווירטואליים יגדל בארה"ב מ-265 מיליון דולר, ל-2.4 מיליארד דולר ב-2013, וגודלו של השוק העולמי יצמח מכ-1.3 מיליארד דולר השנה, ל-6 מיליארד דולר ב-2013.

למרות שחלק מהאפליקציות של זינגה רצות גם על גבי רשתות חברתיות אחרות, כגון מייספייס, מרכזת החברה את מיטב המאמצים שלה בפייסבוק. כך, ב-TechCrunch מעריכים כי זינגה תוציא סכום של 50 מיליון דולר על פרסום בפייסבוק, עובדה שסייעה לרשת החברתית להצהיר לאחרונה על איזון תפעולי.

אולם, לפייסבוק זה כבר לא מספיק - גם היא רוצה ליהנות מהעוגה שהיא מחלקת ל-300 מיליון היוזרים שלה ול-60 האפליקציות שחיות על הפלטפורמה שלה. כך, לפני כשבועיים התפרסם כי פייסבוק בוחנת מערך תשלומים חדש, שיאפשר לה להרוויח חלק מההכנסות שגוזרות חברות פיתוח האפליקציות השונות ממכירת פרטים וירטואליים.

- מהי מערכת היחסים שלכם עם פייסבוק?

סקאגה: "אני חושב שהם עושים מספיק כסף, ומזווית הראייה שלנו אנחנו עובדים ביחד איתם, ולכן זה אינטרס משותף שכל הצדדים ירוויחו מכך. אנחנו עובדים ביחד על מנת לפתח אפליקציות שיהיו מצליחות מאוד".

זהירות - זה מדבק

שירלי בכר-ירקוני, מנהלת השיווק בנענע10, מגדירה את עצמה כמכורה לשעבר, או לפחות עד שתבוא האפליקציה הבאה. "אחרי שקיבלתי כמה הזמנות מהחברים שלי החלטתי לנסות את זה, והיום אני יכולה להגיד שמדובר באחד המשחקים המנוונים ביותר עבור המוח. זה התחיל לגזול ממני יותר מדי זמן. החלטתי לפרוש אחרי 4 חודשים בהם אתה נכנס כמובן כל יום, אבל גם מוצא את עצמך נכנס כמה פעמים ביום, ומצוי בלחץ מה יקרה אם לא תקצור את השתילים בזמן".

ההתמכרות הזו, מסתבר, חוצה גבולות, וגם הקהילה הישראלית מונה, על-פי ההערכות, כמה עשרות אלפי משתמשים. "פארם-וויל בעיקר פופולרית במדינות דוברות אנגלית", מספר סקאגה, "אבל גם במדינות דוברות ספרדית. במדינות האסייתיות אנחנו פחות פופולריים".

אולם, בזמן שהגולש הישראלי עוד משקיע בחווה האישית שלו, אפליקציה נוספת של זינגה מרעישה את הרשת - Cafe World. האפליקציה, שמאפשרת למשתמשים להקים ולנהל מסעדה, צברה 10 מיליון משתמשים בשבוע הראשון שלה, וחודש אחרי היא כבר עומדת על למעלה מ-27 מיליון משתמשים.

סקאגה מספר כי "הצמיחה של 'קפה וורלד' אפילו יותר מהירה מזו של פארם-וויל, וזה מוכיח כי אנחנו יודעים לפתח אפליקציות מהנות. יש לנו הרבה מאוד צוותים, אז אנחנו תמיד חושבים על אפליקציות נוספות שאפשר לפתח, גם כאשר האפליקציות האחרות עדיין צומחות בשיעורים גבוהים".

- אז מה השאיפה שלכם - לבנות חווה עולמית וירטואלית?

"לחבר את העולם באמצעות משחקים, ולהיות חברת המשחקים החברתיים הגדולה ביותר בעולם. ככל שיותר שחקנים נמצאים בשוק הזה, כך כולם מרוויחים".

מה זה FarmVille ו-cafe world?

FarmVille היא אפליקציה המאפשרת לגולשים להקים חווה חקלאית, ולטפח משק חלקאי. באמצעות הפעולות השונות יכולים השחקנים לצבור נקודות המשמשות ככסף וירטואלי, ולעלות רמות במשחק.

האפליקציה cafe world מאפשרת למשתמשים להקים ולנהל מסעדה - ומפרטת את כל האספקטים של עולם המסעדנות.

"מי שמתמכר לזה נסחף למעגל די סגור, והערך העצמי נקבע על-ידי התוצאות"

ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר, ראש המחקר לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי, מסביר כי "האינטרנט לא מייצר התמכרויות חדשות, אלא מביא לידי מודעות נושא מסוים שהאדם לא ידע שהוא עשוי להתמכר לו. התמכרות לאינטרנט לא נמדדת על-פי השעות, אלא על בסיס השאלה האם זה מפריע לתפקוד החיים, ולא על-פי התמכרות כללית אלא התמכרות בתחום מסוים, כמו התמכרות לפייסבוק, לפורנו או להימורים".

בכל הנוגע להתמכרות לאפליקציות חברתיות, ד"ר עמיחי-המבורגר סבור כי "זה מבוסס על הרצון שלנו בתגמול מיידי. הרשתות החברתיות והנושא החברתי בפרט, הפכו למשהו כמותי - למי יש יותר חברים, למי יש יותר אינטראקציה. האפליקציות החברתיות מתבססות על הרצון להיות יותר מצליח, ועם יותר חברים, וזה מייצר תגמול מיידי אליו נסחפים המשתמשים בצורה מהירה וחזקה. זה גם עונה על הצורך להיות שייך, ומי שלא עושה את זה יכול להרגיש קצת אאוט. זו התמכרות שמייצרת פידבק אמיתי - כמה אני שווה וכמה אני שייך. אנשים שמתמכרים לזה נסחפים למעגל די סגור, והערך העצמי שלהם נקבע על-ידי התוצאות במשחק".

לדבריו, "האינטרנט הוא מעבדת זהויות, ומכיוון שאף אחד לא מכיר אותי אני יכול לברוא את עצמי מחדש - "אפשר לייצר 'אני' אחר בתוך האינטרנט, שהוא הרבה יותר מוצלח מה'אני' האמיתי שלי. כך, אנשים שמרגישים לא מוצלחים מחוץ לאינטרנט ומצליחים יותר בתוך האינטרנט, יכולים להתחיל לוותר על תיפקודים אחרים בעולם האמיתי שהם יותר תובעניים ופחות מוצלחים".

הסכנה העיקרית בכך היא שזה "יכול ליצור אשליה של חיי חברה ממשיים, שכן האינטרנט מאפשר לנו לקיים את הצרכים החברתיים שלנו, אבל בדינמיקה חסכונית יותר. זה בא על חשבון הקשרים האינטימיים שלנו".